עמוד הבית - אנשים ישראל

תערוכת החודש

בית הכנסת הנייד מסילת ישרים, רכבת ישראל - אלי קובין | לכל התערוכות

בית הכנסת המאולתר ברכבת מירושלים לתל אביב - אלי קובין

מאמרי החודש

לכל המאמרים

חינוך לגיל הרך בחברה הערבית

מחברי המאמר
תמר אלמוג לחינוך הפורמאלי בגיל הרך - בעיקר לגילאי שלוש עד שש - נודעת חשיבות רבה. ייעודו המרכזי הינו הכנת הילד ללמידה בבית-הספר, הכרוכה ברכישת מגוון כישורים - אינטלקטואליים, רגשיים, קוגניטיביים וגופניים. בגיל הרך מתפתחים כישורי השפה, יכולת הלמידה והשליטה העצמית. זה גם הגיל המתאים להקניית מיומנויות חברתיות ולפיתוח זהות עצמית, תרבותית ולאומית. על-פי חוקרים שונים, קיים קשר מובהק בין הכנה טובה בגיל הרך ובין הישגים עתידיים בבית-הספר.

חינוך טוב בגיל הרך הוא אחד המפתחת החשובים להצלחה בחיים. כאשר מדובר...

למאמר המלא

שירות הדרוזים בצה"ל

מחברי המאמר
ביסאן עזאת שיתוף-פעולה ביטחוני בין דרוזים ליהודים, התקיים עוד לפני הקמת מדינת-ישראל. שיתוף-פעולה זה, שראשיתו בתחילת שנות ה-30' של המאה העשרים , התמקד במספר תחומים עיקריים, המתוארים בספריהם של דוד קורן ושמעון אביבי:

מודיעין

דרוזים, תושבי כפרים בארץ-ישראל ובסוריה, שגויסו על ידי אנשי הש"י (שירות הידיעות של ההגנה), סיפקו מידע מודיעיני מגוון, ואף סייעו בשתילת סוכנים דרוזים סמויים בקרב המתנדבים לעזרת הכנופיות הערביות שפעלו באזור הגליל ושהופעלו והונחו על ידי חאג' אמין אלחוסייני....

למאמר המלא

ניו אייג' בישראל - מדוע נעשינו "רוּחְנִים"?

מחברי המאמר
עוז אלמוג לפני מספר שבועות התקיים באוניברסיטת חיפה "הכנס הישראלי השני לחקר רוחניות עכשווית". התבקשתי על ידי המארגנים לשאת הרצאה קצרה (כחלק מהפאנל המסכם של הכנס), שבה יוסברו שורשי חדירתה של "הרוחניות החדשה" ללב התרבות הישראלית. תחילה היססתי, משום שהתקבל אצלי הרושם שהכנס יושב בתפר שבין מדע למטאפיזיקה (מה שמכונה בעגת הרחוב "ממבו ג'מבו") וחותר בעקיפין תחת מסורת מדעית מודרנית. שאלתי את עצמי, האם בשם הרייטינג והפתיחות, האוניברסיטה שלי לא נותנת לגיטימציה עקיפה לערעור יסודות...

למאמר המלא

פשטידות במסורת היהודית והעברית

מחברי המאמר
רפי סירקיס למשפחת המאכלים הנקראים היום פשטידות יש שורשים עמוקים ומכובדים בתרבות היהודית. חיפוש במקורות רבניים וספרותיים בעקבות הפשטידה חושף פסיפס עשיר ומרתק של מאכלים, מינהגים וכלי בישול. באמצעות הפשטידה מתאפשרת לנו הצצה למטבח היהודי, כפי שהתנהל בגלויות שונות, מספרד ועד טורקיה, מצפון אפריקה ועד פולניה. היריעה רחבה ומשתרעת על פני תקופה של כאלף שנה, דרכה משתקף סיפור ההתמודדות עם שמירת הצביון היהודי בסביבה נוכרית. התמודדות זו באה לידי ביטוי גם בפרטים הקטנים של חיי היום-יום, והיא מתועדת בספרי הרבנים ואוספי...

למאמר המלא

מאפייני לבוש נשים בחברה הדתית לאומית

מחברי המאמר
סימה זלצברג, עוז אלמוג

רקע מתודולוגי

בניתוח מרכיבי ההופעה החיצונית הסתייענו בשיטת הסמיולוגיה (מיוונית: semeion סימן, logia תורה), המהווה כלי לניתוח איכותני של סימנים שונים, שהם מוצריה של תרבות מסוימת (ציור, פסל, מילים, חפצים, מוסיקה ועוד). ניתוח זה מאפשר לחוקר/ת לחדור לנבכי 'נפש' התרבות, באמצעות מערכת של אסוציאציות וקונוטציות משותפות (של חברי החברה הנחקרת), בדומה לפסיכואנליזה הפרוידיאנית שמאפשרת לפסיכולוג לחדור לנפש המטופל באמצעות אסוציאציות וקונוטציות אינדיווידואליות (של אדם בודד).

ראשית הסמיולוגיה...

למאמר המלא

מאכלים ומשקאות רוסיים מסורתיים

מחברי המאמר
עוז אלמוג, איגור יבדוסין, דוד פז, שרון הורנשטיין

כללי

עם העלייה לארץ, תרבות האוכל של הרוסים האירופיים נחשפה לשינויים ולחידושים. המהגרים מצאו כאן מטבח מקומי ללא חלק מהמטעמים שאליהם הורגלו (בעיקר, מאכלים לא כשרים ופירות ים), ובה-בעת, מאכלים חדשים שלא הכירו.

רוסיה משופעת ביערות-עד ופירות יער כגון פטל או אוכמניות , זמינים שם לאורך כל השנה. רק לקטוף ולאכול. בארץ, הם נקלעו למציאות שונה. פירות יער נדירים יותר, הן בגלל שטחי היערות המצומצמים והן בגלל תנאי האקלים. הפירות המעטים המוצעים למכירה במרכולים, יקרים להחריד.
למאמר המלא

דפוסי מגורים באוכלוסיה החרדית בישראל

מחברי המאמר
הדס חנני ערך זה מבוסס על פרק בעבודת הדוקטורט, שהוגשה בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' עוז אלמוג

מיקום הבניינים במרחב

כאשר עוסקים במושג "פרטיות" בהקשר של מגורים, אפשר לבחון אותו בשתי צורות: מבחינת החיים בתוך הדירה או מבחינת הזיקה בין הדירה ובין החוץ. במחקרם של צ'רצ'מן ופרנקל נמצא כי 57% מהמשפחות בחרו להתייחס בהגדרת הפרטיות לקשרים שבין הדירה ובין החוץ. לתפיסתן, פרטיות היא חופש מתצפית או משמיעה.

העמדת הבניינים בערים החרדיות החדשות בהחלט מתייחסת לכך, והמתכננים נמנעו ממה שמכונה "היזק-ראייה". הם השתדלו למקם את...

למאמר המלא

דפוסי מגורים באוכלוסיה הדתית-לאומית

מחברי המאמר
סימה זלצברג, עוז אלמוג דפוס המגורים של הציבור הדתי-לאומי, אינו עשוי מיקשה אחת, אלא משתנה בהתאם למיקום, קבוצת ההשתייכות הדתית, הגיל, העיסוק והמצב הכלכלי. כללית, קשת אפשרויות המגורים של הציבור הדתי-לאומי מגוונת למדי, החל במושב דתי או מעורב, קיבוץ דתי, התנחלות, מאחז, יישוב קהילתי דתי או מעורב, וכלה בעיר גדולה או בעיירת פיתוח. בניתוח דפוס המגורים של הציבור הדתי-לאומי, ניתן להצביע על מספר מאפיינים עיקריים.

מגורים בקיבוץ או במושב

דפוס מגורים שאינו שונה במידה רבה מזה שבמושבים ובקיבוצים במגזר החילוני,...

למאמר המלא

הפרבר והוילה בישראל

מחברי המאמר
עוז אלמוג תהליך הפירבור (היציאה מלב העיר הגדולה אל יישובי וערי-הלוויין המקיפים אותה) במדינת ישראל, החל למעשה כבר בשנות ה-60' של המאה הקודמת, והתרכז בעיקר בגוש דן. ב-1961 הקיף אגד ערים תל-אביב-יפו את הערים חולון, גבעתיים, רמת-גן, בני ברק ואור יהודה והיישובים רמת השרון, גבעת שמואל, קריית אונו, אָזוּר ותל השומר. כעבור עשור סופחו גם בת-ים, רעננה, הרצליה, פתח תקווה, יהוד, כפר שמריהו, גני תקווה, סביון, גני יהודה, רמת אפעל, נווה מונוסון, שטח התעשייה האווירית ונמל-התעופה בלוד. אוכלוסיית אגד הערים באותה שנה...

למאמר המלא

דפוסי מגורים באוכלוסיה הדרוזית בישראל

מחברי המאמר
עוז אלמוג, שרון הורנשטיין עבור זוג צעיר דרוזי מרחב הבחירה של מקום המגורים הוא מצומצם ביותר, זאת כיוון שההורים (של הבעל) הם אלה המעניקים לבניהם את חלקת האדמה.
מיקום הבית נקבע על פי מיקומה של הקרקע שבבעלות משפחת הבעל, ולכן האישה היא זו שעוברת לגור באזור בו בנה בעלה את ביתו.

בשנים האחרונות, בעיקר עם ריבוי הנישואין בין בני זוג מכפרים שונים, חל כרסום בנוהג זה, ויותר גברים עוברים לגור דווקא באזור המגורים של משפחת נשותיהם. תופעה זו נובעת ממחסור חמור בקרקעות (בכפר של הבעל), שבעקבותיו נאלצים הזוגות הצעירים...

למאמר המלא