אנשים ישראל אנשים ישראל
  עמוד הבית מאמרים לפי חתכים מאמרים לפי א-ב אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 8 מדרגים

שמות פרטיים מקראיים בישראל

שמות פרטיים מקראיים
עודד ישראלי
שמות פרטיים מקראיים
זאב ברקן
שמות פרטיים מקראיים
עודד ישראלי
שמות מקראיים
קטע מתוך פרשת נח
מחברי המאמר
זאב ברקן

 

נוצר ב-3/24/2010  |  עודכן לאחרונה ב-4/6/2011

רקע

השפעת התנ"ך ניכרת בישראל בתחומים רבים: שפה, מנהגים, חינוך, אמנות, חפצי יודאיקה, בולים, מדליות, מטבעות, סטיקרים, גרפיטי, מצבות ואנדרטאות ושמות של משפחות, רחובות, ארגונים, בתי עסק, אנשים, צמחים, חיות, מקומות, ספרים וכמובן בני אדם. מיון וניתוח שמות פרטיים המוענקים לתינוקות אחרי הלידה עשוי לגלות את משקלם היחסי של ערכים בחברה. ואמנם התנ"ך נוכח מאד בחיי אזרחי ישראל, והדבר משתקף בין השאר בשמות שהם מעניקים לילדיהם.

לתנ"ך יש השפעה משמעותית הן על שמות פרטיים של יהודים והן על שמותיהם של הנוצרים והמוסלמים. כתבי הקודש של הנוצרים כוללים שני חלקים בסיסיים: החלק הראשון מכונה "הברית הישנה" והוא כולל את ספרי התנ"ך, ובחלק מהכנסיות הנוצריות גם את הספרים החיצוניים. החלק השני כולל את "הברית החדשה" (יוונית: Η Καινή Διαθήκη) ומהווה את אוסף כתבי הקודש הנוצריים, המיוחדים להם. 

הקוראן המוסלמי מחולק ל-114 פרקים, שכל אחד מהם קרוי "סורה" (سورة, ברבים: סווַ‏ר). יש בקוראן אזכורים לדמויות מקראיות כדוגמת אדם הראשון, נח, אברהם ומשה, וכן דמויות מהברית החדשה. כולם מופיעים באסלאם כנביאים שתיקשרו עם אלוהים ונשאו את דברו לאנושות. 26 נביאים נזכרו בקוראן ומוחמד הוא חותם הנביאים, ולא צפוי לבוא נביא אחריו.

על-פי הקוראן, הן הקוראן עצמו והן כתבי הקודש היהודיים והנוצריים הועתקו ממקור שמימי שמכונה "הלוח הגנוז" (اللَّوْح المحفوظ). הצורך בקוראן נבע, לדעת המסורת המוסלמית, משתי סיבות: תיקון שיבושים וסטיות שיצרו היהודים והנוצרים בטקסט המקודש, וכן הבאת הבשורה לשבטים הערביים שהיו עד אז עובדי אלילים.

חוקרי אסלאם רואים בדמיון הרב שבין הקוראן לתנ"ך ולברית החדשה, כמו גם למדרשי אגדה יהודיים, השפעה של היהדות והנצרות על מוחמד. ידוע כי מוחמד בא במגע עם יהודים ועם נוצרים שישבו בימיו בחצי האי ערב, ואכן אפשר למצוא הדים אפילו למסורות יהודיות מהתלמוד, ומסורות שהיו בידי אבות הנצרות.

ההתייחסות לדמויות המקראיות בקוראן אינה תואמת במקרים רבים את הטקסט המקראי, ודוגמה בולטת היא ההתייחסות אל מרים, אמו של ישו כאחותו של אהרון הכהן. התאולוגיה המוסלמית מסבירה את השוני בכך שהקוראן בא לתקן עיוותים שהכניסו היהודים והנוצרים בכתבי הקודש.
 
השמות התנכיים אצל בני שלוש הדתות המונותיאיסטיות כוללים בעיקר שמות של שופטים, מלכים, נביאים וגיבורי חיל. דומה כי ההורים המעניקים את השמות המקראיים הללו מאחלים לרך הנולד שידמה באופיו לאותן דמויות מופת, ובכך גם יזכה לחיים ראויים ומכובדים.

שמות פרטיים מקראיים ליהודים

שמות נפוצים

השפעת המקרא על שמותיהם הפרטיים של היהודים הדתיים מובנת מאליה, שהרי יש לתנ"ך השפעה כוללת על אורח החיים שלהם לכל פרטיו ודקדוקיו. בעניין השמות הפרטיים יש למקרא השפעה רבה גם על שמות היהודים החילונים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום 18 בנובמבר 2008 לקט נתונים, לקראת יום הילד הבין-לאומי, ולפיו בסוף שנת 2007 חיו בישראל כ- 1.664 מיליון ילדים יהודים.  השם הנפוץ ביותר שניתן לבנות יהודיות היה נועה [מבנות צלפחד- במדבר כז א], אחריו היו השמות: שירה, תמר [כלת יהודה וזוגתו של אמנון], יעל [אשת חבר הקיני], מאיה, שרה [שרה אמנו], טליה, עדי, מעיין, מיכל [בת שאול] ורוני .

השם הנפוץ ביותר לבנים יהודים היה באותה שנה איתי [איתי הגיתי]; אחריו היו השמות: אורי, נועם, דניאל, דוד, יהונתן, יוסף, משה, עידו [הנביא] ואריאל [ישעיהו כט א].

הנה כי כן, תשעה שמות מתוך עשרה אצל הבנים וחמישה מתוך עשרה אצל הבנות הם שמות מקראיים.

שמות תיאופוריים

בשל ההשפעה של המקרא על שמות של ישראלים יוצא שלרבים מאתנו יש שמות תיאופוריים (ששם האל הוא חלק מהם).
למשל: אביאל, אביהו, אלדד, אליאב, אליאל, אליאסף, אליהוא, אליהו, אלימלך, אליעזר, אליפלט, אליצור, אליקים, אלישיב, אלישע, גבריהו, דניאל, חננאל, יאשיהו, ידידיה, יהונתן, יהורם, יחזקאל, ירמיהו, ישמעאל, ישעיה, ישראל, מיכאל, עובדיה, רפאל, שמואל.

פילוח השמות

כדי לפלח את עולמות התוכן של השמות העבריים (שדות סמנטיים) השתמשתי ברשימת השמות של אתר האינטרנט שילב, הכוללת 308 שמות. להלן תוצאות הפילוח:

82 שמות קשורים לטבע (צור, צדף וכדומה).
38 שמות עוסקים בנושאים מופשטים  (חופש, אושרי וכדומה).
17 קשורים למקום פיזי כלשהו (ירדן, כרמל וכדומה).
16 קשורים לתכונת אופי (נאור, שלו וכדומה).
17 קשורים לנושאים דתיים כלליים (ליאל, נסים וכדומה).
7 קשורים למוזיקה (תו, רן וכדומה).
4 עוסקים בנושאים לאומיים (עמיחי, עמיקם וכדומה).
4 קשורים לזמן ועונות השנה (אביב, סתו וכדומה).
4 קשורים לדומם (טנא וכדומה).
2 קשורים לצבע (שני, תכלת וכדומה).
2 קשורים למקצוע (יוגב וכדומה).
11 שמות לא נכנסו לקטגוריה מוגדרת
204 סך הכל.

כל יתר השמות, 104 במספר ( 33.7%), הם שמות מקראיים.
להלן פירוט השמות:
אבי, אביאל, אבידן, אביה, אביטל, אבינועם, אבירם, אבישי, אביתר, אבנר, אברהם, אהוד, אהרן, אוריאל, אורן, אחי, אחינדב, אחינעם, אילון, אילון,  איתי, איתם, איתמר, איתן, אלדד, אלחנן, אליאב, אליאל, אליאסף, אליהו, אלישע, אסף, ארן, ארן, בניה, בניהו, בנימין, בן-עמי, בעז, בצלאל, ברוך, ברק, גד/גדי, גדעון/גידי, גמליאל, דוד, דויד, דן, דניאל, הרן, זאב, חגי, חנוך, חנן, חננאל, חנניה, יאיר, יגאל, ידיד, יהודה, יהוידע, יהונתן, יהורם, יואב, יואל, יואש, יואש, יובב, יובל, יוחאי, יונדב, יונתן, יוסי, יוסף, יועד, יורם, יותם, יחזקאל, יחיאל, יעקב, יפתח, יצחק, ירחם, ישראל, מידד, מרדכי, נחשון, נעם, נתן, נתנאל, עודד, עֻזי, עילי, עילם, עמרי, שלום, שלמה, שמואל, שמעון, שמר, שמשון, תבל, תובל.

מסקנות

אפשר להסתכל על הממצאים משתי זוויות: מצד אחד אין ספק שהתנ"ך עדיין "מנצח בגדול" כתחום סמנטי של שמות פרטיים באוכלוסיה היהודית. מצד שני בהשוואה לעבר הלא רחוק (נניח לפני 70 שנה) חל כרסום בשיעורם של השמות המקראיים. הם מוחלפים היום בשמות ארצישראלים (לא תנ"כיים) ואחרים, והדבר משקף שינויים תרבותיים ולשוניים שהתרחשו ומתרחשים בחברה היהודית בכלל והישראלית בפרט.

יש גם לקחת בחשבון שבפועל שיעור השמות המקראיים נמוך עוד יותר כיוון שבישראל חיה אוכלוסיה גדולה של עולים מחבר העמים ואתיופיה שנושאים שמות לא עבריים (אם כי, גם אצלם יש השפעה תנכ"ית ששווה בדיקה נפרדת).

זאת ועוד, רשימת השמות לא אומרת דבר וחצי דבר על שכיחות כל שם ושם - נתון חשוב כדי לקבל את תמונות השמות הכללית. סביר להניח שאם נבודד את האוכלוסיה החילונית והמסורתית מהאוכלוסיה הדתית והחרדית שיעור בעלי השמות המקראיים יקטן בהרבה.

שמות פרטיים מקראיים לערבים

רקע

מדינת ישראל חיה מאז תקומתה בצל הקונפליקט הישראלי-ערבי. רבים מתארים את הפער התרבותי בין היהודים לערבים כמקור הסכסוך. אכן קיימים הבדלים, לעתים תהומיים, בין שני העמים, אבל לצדם גם לא מעט מכנים משותפים, שרבים נוטים להתעלם מהם. אחד מהם הוא השפה ובכלל זה שפת השמות. אחד המקורות לדמיון הלשוני בין היהודים לערבים הוא התנ"ך. הערבים המוסלמים והנוצרים כאחד אימצו שמות רבים מהמקורות המקראיים (פרטים רבים על הקשר של הפלשתינאים לעברית ולארמית ועל משמעויותיו הפוליטיות תמצאו בספרון של צבי מסיני "ההתחברות" ובעיקר בפרק "השפה והשמות").
אגב, המילה "ערבי" מופיעה בספר ישעיהו (יג, כ) ובספר נחמיה (ב, יט) אך, ככל הנראה, במשמעות של תושב הערבה ולא במשמעות של עם.

למעשה המסורת הערבית סייעה לשימור שמותיהם המקראיים של מקומות שונים – יישובים, בתי תפילה וקברים עתיקים, ובמקרים רבים גם לאיתורם במרחב. למשל: צפת=ספד, יפו=יפא, עכו=עכא, ירושלים הקדושה=אורשלים אל קודס, בית לחם=בית לאחם, חברון=חליל ("חליל" בעברית משמעו חבר או ידיד).

דוגמאות לקברים של דמויות תנ"כיות מצויות במאמר רחב יריעה שפרסם יהודה זיו בשם "זבולון לחוף ימים - עם רוב אחיו" (טבע וארץ, יולי-אוגוסט 1986). כך, למשל, הוא מספר שהמסורת הערבית מזהה את קבריהם של דן, יששכר ("ישכאן" בערבית) זבולון וגד ("קאד" בערבית) בהר ארבל; את קבריהם של שמעון, ובנימין ("ימין" בערבית) בין קלקיליה לכפר-סבא. ליד כפר סירקין שוכן קבר אשר ("נבי- ת'ארי" בערבית) ובכפר הערבי לשעבר יהודיה (ששימר, ככל הנראה, את השם המקראי של העיר "יהוד" שנזכרת ביהושע י"ט, מ"ה) נמצא על פי אמונתם קבר יהודה בן יעקב. זיהוי הקברים הללו עם שמות הדמויות התנ"כיות משקף את האוריינטציה התנ"כית של הערבים (שמקורה מן הסתם בסיפורי הקוראן והברית החדשה) והיא באה לידי ביטוי גם במסורת השמות הפרטיים.

עוז אלמוג פרסם באתר "אנשים ישראל" מאמר בשם "שמות פרטיים באוכלוסיה הערבית בישראל" שבו מנותחות משמעויות השמות והמנהגים שהתפתחו סביבם. אלמוג מונה ארבעה שדות סמנטיים המאפיינים את השמות: שם המבטא ערכים אנושיים, שם המבטא צמחים ופרחים, שם המבטא בעלי-חיים, ושמות עם משמעות דתית (בדגש על שמות הנביאים).
השמות המקראיים שנזכרים במאמרו של אלמוג שייכים לשדה השמות עם משמעות דתית, אף שהם ניתנים לוולד לא רק מטעמים דתיים אלא גם מסיבות של שימור מסורת וכבוד לעדה ולמשפחה.
אני הרחבתי מעט את רזולוציית הפילוח של אלמוג וביססתי את ממצאי על שני אתרי אינטרנט המספקים רשימה של שמות מוסלמים ונוצרים.

שמות מוסלמים

השמות על פי פילוח שדות סמנטיים

באתר של אוניברסיטת ליברפול Behind the Name  מופיעים 550 שמות מוסלמיים נפוצים (השמות הנוצריים ינותחו בהמשך בנפרד). להלן השדות הסמנטיים על פי מספר המופעים ברשימה:
325 רוחני (בעיקר שם של תכונה טובה כגון חכים או חמיד).
84 דתי (בעיקר שמות הנביא מוחמד).
32 דומם (בעיקר על שם אבן טובה)
18 מלכותי (למשל אמיר או מליקה).
18 תפקיד (למשל אימאם).
14 בעל חיים (למשל אסאד=אריה).
11 זמן (למשל לילה).
8 צומח (למשל, מרווה).
8 טבע (למשל, ריאד שמשמעותו אחו).
3 צבע (למשל פיירוז=טורקיז).
3 מוזיקה (למשל, רבאב).
1 שם של משורר ידוע (בקי).
5 לא ברור (למשל רובה).

כל 21 השמות הנותרים הם שמות מקראיים ושיעורם היחסי בכלל השמות עומד על % 3.8 – שיעור לא גדול, מה שאולי מעיד על מעמדם השולי של סיפורי התנ"ך לעומת סיפורי הקוראן בתרבות המוסלמית (כפי שנראה להלן, אצל הערבים הנוצרים מקומו של התנ"ך חשוב לאין ערוך).

השמות על פי סדר אלפביתי

אברהם, אדם, אהרן, אליהו, בנימין, דוד, הגר, חווה, חנה, יהושע, יוחנן, יונה, יוסף, יעקב, ישמעאל, מרים, משה, עובדיה, עמרם, שלמה, שרה.

שמות נוצריים

השמות על פי פילוח שדות סמנטיים

השמות התנכיים שכיחים באוכלוסיה הערבית הנוצרית כפי שהם שכיחים בקרב קבוצות נוצריות אחרות ברחבי העולם.
באתר האינטרנט (Parentconnect (Christian Names ישנה רשימה של 302 שמות נוצריים, מחציתם שמות לבנים, מחציתם שמות לבנות. להלן הפילוח הסמנטי, על פי מספר המופעים ברשימה:
99 הברית החדשה (למשל ישו).
89 מקראי (למשל, אביגיל).
81 רוחני (למשל, פיוס).
10 לא ברור (למשל, ג'ימס).
9 מלאך (למשל, שרפים).
4 מלך (למשל, בלתזר).
3 בעלי חיים (למשל, ליאו=אריה).
2 מקום (למשל, רויסטון=עירו של רויס).
2 מספר (למשל, סיקסטה=שש).
2 צומח (למשל, סילאס=חורשה).
1 דומה (למשל, פילר=עמוד).

המסקנה: השמות שמקורם מקראי מהווים % 29 מכלל השמות באתר – שיעור משמעותי למדי.

השמות על פי סדר אלפביתי

אביגיל, אברהם, בנימין, כלב, דניאל, דניאלה, דניאל( בכתיב שונה), דוד, אליהו, אליזבט (אלישבע), עמנואל, אפרים, איתן, חוה, הדסה, הדסה בכתיב שונה, הדסה בכתיב נוסף, הדריאל, הגר, חנה, חפציבה, חזקיהו, הושענא, הושע, חולדה, איכבוד, יצחק, איזבל, ישעיה, ישעיה בכתיב אחר, ישעיה בכתיב שונה, יעקב, יעקובה, יגור, יאיר, ירד, ימימה, ימימה בכתיב אחר, ירמיה, יתרו, איוב, יואל, יוחנן- ג'ון, יונתן, יוסף, יהושע, יאשיהו, יותם, יהושפט, יובל, יהודית, לאה, למואל, לוי, מאיר, מאיר בכתיב שונה, מאיר בכתיב נוסף, מלאכי, מנואל, מלכיאור, מיכאל, מיכאל-המלאך, נעמן, נחום, נחום בכתיב אחר, נעמי, נתן, נתנאל, נחמיה, נוח, רבקה, רבקה בכתיב שונה, שלום, שמואל, שרה, שרה בכתיב שונה, שרה בכתיב נוסף,שאול, שת, שרון, שילה, שמעון, שמעון בכתיב שונה, שלמה, שושנה, צביה, יותם, זכריה, זכריה בכתיב שונה.

תרגום השם העברי לערבית

ישראלי שאינו יודע ערבית עלול להחמיץ שם מקראי של ערבי-ישראלי רק משום שהשם הזה אינו זהה לשם המקראי המוכר לו. להלן תרגום השמות העבריים לערבית (השמות העבריים מופיעים בסוגריים):
הארון (אהרן), אידריס (חנוך), איוּבּ (איוב), אליאס (אליהו), אליסע (אלישע), תארי (אשר), ימין (בנימין), ג'יבריל (גבריאל), גנדה (גד), דאוד (דוד), סבלאן (זבולון), זכריא (זכריה), הוּד (חבר - נכדו של אשר), הודא (יהודה), יושוע (יהושע), יוּנס, יונוס (יונה), יוסוף (יוסף), יעקוּב (יעקב), איסחאק (יצחק), איסמאעיל (ישמעאל), שועייב (יתרו), לאווין (לוי), מוסא (משה), עבדאללה (עובדיה), אימרן (עמרם), רובין (ראובן), צאלח ((שלח - נכדו של שם), סוליימן, סולימן, סולימאן (שלמה).

סיכום

על פי פילוח רשימות השמות בתארים שנזכרו לעיל ניכרת השפעת התנ"ך במיוחד על האוכלוסיות היהודית (33.7%) והנוצרית (% 29), ואילו בחברה המוסלמית ההשפעה היא נמוכה יחסית (% 3.8), אם כי עדיין לא מבוטלת.

ראוי לציין כי לרבים מבעלי השמות המקראיים בכל המגזרים יש גם שמות חיבה שמבוססים על שמם המקורי (כגון ארל'ה,-אהרן, שלמה- מומו, משה- צ'יקו).

בשלוש הדתות המונותיאיסטיות נהוג להעביר בירושה מדור לדור את השמות המקראיים. היהודים מסב לנכד, הנוצרים מאב לבן (אברהם ג'וניור), הערבים מבן לאב (החברה קוראת לאב על שם הבן, כגון "אבו איברהים", שתרגומו: אביו של אברהם). מנהגים אלה מבטיחים שהשפעת התנ"ך על השמות המקראיים אצל בני אברהם תימשך לפחות בעתיד הנראה לעין.

ביביליוגרפיה

 זיו, יהודה,"זבולון לחוף ימים - עם רוב אחיו", טבע וארץ, יולי-אוגוסט, חוב' 285,  1986.
מסיני צבי, ההתחברות (בעיקר בפרק "השפה והשמות")
אלמוג עוז, "שמות פרטיים באוכלוסיה הערבית בישראל", אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית 
זאב ברקן, "השפעת התנך על חיי היום יום בישראל".


מילות מפתח

שם-פרטי | מקרא | אסלאם | נצרות | סמנטי | עולם-תוכן

הערות שוליים

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.