אנשים ישראל
  עמוד הבית מאמרים לפי חתכים מאמרים לפי א-ב אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 7 מדרגים

פלך - בית ספר תיכון ניסויי לבנות דתיות בירושלים

מחברי המאמר
מורן שריג, דגן לבני

נוצר ב-9/20/2010  |  עודכן לאחרונה ב-1/16/2011

רקע

בית ספר "פלך" הוא בית ספר תיכון תורני־ניסויי לבנות. הוא נוסד בשנת 1967 על ידי הרב שלום רוזנבליט ורעייתו פנינה, שלא היו מרוצים מבתי הספר לבנות בירושלים וחיפשו מסגרת חינוכית מתאימה לבתם, שתהיה דתית מצד אחד, אך נאורה, מודרנית ואף פמיניסטית מצד שני. משלא מצאו בית ספר כזה, החליטו להקימו מן היסוד.

תחילה נקרא בית הספר "בית ספר חרדי לבנות", כפי שניתן לראות עדיין בחותמות שעל גבי חלק מהספרים בספריית בית הספר, אך בשל תפיסותיו ותכניו הוא משך אליו דווקא את בנות האליטה המשכילה של הציונות הדתית ולא אוכלוסייה חרדית.
בית הספר הינו ארבע־שנתי – מכיתה ט' עד כיתה י"ב.
לבית הספר אתר אינטרנט.

בשנת 2000 הוקם בקריית עקרון, ביוזמת הורים מרחובות, בית ספר המהווה מעין ענף של תיכון "פלך". בית ספר זה מושתת על הפילוסופיה החינוכית־ערכית ועל דרכי הלמידה של תיכון "פלך", ומורות רבות בו, וכן מנהלת בית הספר, הן בוגרות "פלך" בירושלים.

בשנת 2009 נפתח בזיכרון יעקב בית ספר תיכון, שגם הוא מהווה מעין ענף של בית הספר "פלך" ופועל על פי תפיסותיו ותוכניות הלימוד שלו.

מקור השם "פלך"

פלך הוא כלי לטוויית בגדים. השם מופיע במקורות שונים: "משל לאישה שנתעשרה מפִּלכה. אמרה: הואיל ומן הפלך הזה התעשרתי, אינו זז מתחת ידי לעולם. כך אמר אברהם: כל שבא לידי אינו אלא בשביל שעסקתי בתורה ובמצוות" (בראשית רבה נ"ו: כ').  מספרים כי הרב רוזנבליט, מייסד בית הספר, רצה, לצד הענקת השכלה לבנות, להדגיש את עבודות הבית והמשפחה. הוא אף הציב מכונות תפירה בכניסה לבית הספר כדי להזכיר זאת. בנות "פלך" מקיימות, אפוא, את תורתו של הרב רוזנבליט ומגשימות את הפסוק "אין לאישה חוכמה אלא אם למדה בפלך!" – פסוק המאפיין היטב את רוחו ותפיסותיו של בית הספר. אלא שהיום הפלך הוא גם ובעצם בעיקר קריירה יוקרתית ועצמאית.

אידיאולוגיה

בית הספר "פלך" אינו שייך באופן רשמי לזרם מסוים של הציונות הדתית. אבל בפועל מדובר מדובר באחד הסמלים המוכרים של הציונות הדתית הפלורליסטית. במידה מסוימת האידיאולוגיה של פלך מהווה מעין משקל נגד למחנה החרדי־דתי־לאומי. זאת, אף שבאופן פרדוכסלי מדובר בבית ספר לבנות בלבד.

לבית הספר אין עמדה פוליטית מוצהרת, אך מעצם היותו בית ספר החורת על דגלו את חופש הביטוי והמחשבה, הוא מעודד, בין השאר, שיח פוליטי דמוקרטי בין התלמידות.

את תיכון "פלך" צריך לראות בקונטקס הכללי של התחזקות השפעתו של הפמיניזם הדתי בארה"ב ובישראל.
פמיניזם דתי הוא זרם המבקש להחיל ערכים פמיניסטיים על המחשבה וההלכה היהודיים. רצף הדעות על פני הזרם רחב למדי, החל מקריאה כללית ובלתי מוגדרת לעצמאות גדולה יותר לנשים במרחב הדתי האורתודוכסי, וכלה בתביעות ספציפיות מרחיקות לכת, כגון שינוי פסקי הלכה שיוצרים העדפה לגברים, מעורבות של נשים בפסיקת הלכה ואפילו תביעה לשינוי נורמות תפילה בבתי הכנסת.

הפמיניזם הדתי בישראל נתקל באופוזיציה לא קטנה, ואף על פי כן נחל עד היום הצלחות לא מבוטלות. להלן כמה חשובות:
כניסת נשים ללימוד התלמוד, שהיה באופן מסורתי נחלת הגברים, ופתיחת מדרשות תורניות לנשים כדוגמת מדרשות לינדנבאום (ברוריה), נשמת, מתן ומגדל עֹז; התפתחות קבוצות תפילה לנשים (בייחוד בולט הדבר בהתכנסות לצורך קריאת מגילת אסתר); פתיחת מניינים שוויוניים כגון שירה חדשה; נשים דתיות לומדות ומלמדות תורה, אם באקדמיה ואם במוסדות אחרים; נשים שהוכשרו לכך בתוכנית מיוחדת במדרשת נשמת, משמשות כיועצות הלכה בהלכות טהרת המשפחה, ומהוות כתובת נשית לשאלות הלכתיות בנושאים הקשורים לנשים.

גם במעמד הנשים בעולם המשפט היהודי חלה התקדמות, והעיסוק של טוענות רבניות בבתי הדין הרבניים נפתח בפני נשים, לאחר מסלול לימודים מתאים (כיום קיים רק המכון להכשרת טוענות בית דין המכשיר נשים לתפקיד). נשים גם השתלבו במועצות דתיות שונות, לאחר המאבק הממושך שניהלה על כך לאה שקדיאל, באמצעות האגודה לזכויות האזרח.

בשנת 1997 הוקם בישראל ארגון "יד לאישה" למתן עזרה לנשים מסורבות גט. עד סוף שנת 2004 הוא עזר ללמעלה מ-300 נשים להשיג גט.

כמו כן ניתנת היום עזרה, סיוע וליווי לנשים שהוטרדו מינית במוסדות דתיים, וכן גובש והוחדר קוד אתי למניעת הטרדות מיניות במוסדות דתיים, בעקבות תלונות על הטרדות מיניות בידי רבנים (ובהתאם לדרישת החוק במדינת ישראל, ארגון אמונה וארגון קולך.

כאמור, הפמיניזם הדתי נתקל מראשיתו בהתנגדות של הממסד הדתי בישראל. אך עם השנים, כפי שטוענת האנתרופולוגית פרופסור תמר אלאור "הרדיקלי הפך נורמלי" ומעשים שנחשבו ל"פמיניזם קיצוני" היום נראים נורמטיביים, לפחות בקרב הציבור הדתי לאומי.

ראשיתו של הפמיניזם הדתי בארצות הברית. את ניצני הפמיניזם הדתי בישראל, ניתן לראות בפעולתן של פנינה פלאי שהקימה לראשונה בישראל מנייני נשים אורתודוקסיים, שאף קראו בתורה ושל חנה קהת, שהקימה בשנת 1997 את ארגון "קולך". פרופ' אליס שלוי (לשעבר יו"ר שדולת הנשים בישראל), שהייתה מנהלת של בית הספר התיכון הדתי לבנות פלך בירושלים בשנים 1975-1990, נחשבת לאחת מדמויות המפתח בקידום הפמיניזם הדתי בארץ. שלוי חינכה את תלמידותיה להגשמה אישית מלאה באופן שיוויוני לגברים, ואכן בין בוגרות תיכון זה, ישנן לא מעט נשים בתפקידים בכירים.

באופן כללי גבר בשנים האחרונות העניין הציבורי בטענות ובדרישות הפמיניסטיות בקרב הציבור הדתי.

הציונות הדתית

הציונות הדתית היא שם כולל למספר זרמים דתיים שראו עצמם חלק מהתנועה הציונית, תמכו בעליה לארץ ישראל ולאחר מכן בהקמת מדינת ישראל. הציונות הדתית ראתה את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל כחובה הנובעת מתורת ישראל ודגלה בנקיטת צעדים מעשיים להשגת הדבר, תוך שילוב בין "עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל". חברי הציונות הדתית גם תמכו בהשתתפות פעילה בחיים הציבוריים במדינת ישראל, ובכלל זה באמצעות פעילות מפלגתית פוליטית והשתתפות בממשלות ישראל. תחילה הייתה זאת המפלגה הדתית־לאומית (מפד"ל) שנתנה ביטוי לתפיסות אלו, וכיום זוהי מפלגת "האיחוד הלאומי", השותפה לקואליציה המרכיבה את ממשלת נתניהו.

רעיון הציונות הדתית החל עוד לפני הקמת התנועה הציונות בסוף מאה ה- 19 והתבטא כבר בכתביהם של רבנים חשובים כמו שלמה חי אלקלעי, אליהו גוטמכר וצבי הירש קלישר. רבנים אלה טענו שיש לזרז את הגאולה של העם היהודי באמצעות פעילות אקטיבית של עלייה לארץ ישראל ושימוש בשפה העברית. בקונגרס הציוני הראשון ב- 1897 השתתפו 14 רבנים מתוך 140 צירים.

חילוקי דעות שהתעוררו בין הציונים הדתיים ובין התנועה הציונית הביאו את הרב שמואל מוהליבר להקמת תנועת "המזרחי". תנועת "המזרחי" ראתה בהתעוררות הלאומית של עם ישראל ביטוי דתי מובהק, וזאת בניגוד לעמדתה של התנועה הציונית.
רעיונותיו של הרב מוהליבר פותחו על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהפך לאחד האישים המשפיעים ביותר על עולם הציונות הדתית. הרב קוק ראה בהתיישבות היהודית בארץ ישראל "אתחלתא דגאולה" וטען כי העלייה לארץ תזרז את ביאת המשיח. הוא אף הסביר כי למרות שההתיישבות בארץ ישראל מונהגת בידי חילונים, זוהי תוכנית שהותוותה על ידי אלוהים ולכן יש לקבלה, מה עוד וביום מן הימים גם החילונים יבינו זאת ויחזרו בתשובה. הרב קוק דחף את הציונים הדתיים למעורבות בכל תחומי החיים ולשילוב של לימוד התורה עם חיי המעשה. הוא גם עודד לימודי חול במסגרת החינוך הדתי.

מעריציו ותלמידיו של הרב קוק עיצבו את צורתו של הזרם הציוני דתי בגלגוליו השונים מאז ועד היום. הם הקימו מכינות, ישיבות ואולפנות שחיזקו את הבסיס הדתי והציוני של התנועה, ובוגריהן נטלו חלק פעיל בחיי המדינה, צה"ל וההתיישבות משני צדי הקו הירוק. הציונות הדתית הקימה, לצד מפלגות פוליטיות, גם תנועת נוער – "בני עקיבא" – שחרתה על דגלה את השילוב בין תורה לעבודה והשתלבות בכל מערכות המדינה.

מיקום בית הספר

עם הקמתו שכן בית הספר "פלך" מספר שנים במתחם הר ציון בירושלים, ולאחר מכן עבר לשכונת בקעה (בשמה העברי – גאולים), הנמצאת בדרום העיר ירושלים. בשכונה זו גרים זה לצד זה דתיים וחילונים, ופעילים בה בתי כנסת מזרמים שונים ביהדות. תיכון "פלך" פעל תחילה ברחוב גדעון, ובשנות התשעים של המאה הקודמת עבר לרחוב יהודה 31, שם הוא נמצא עד היום.

מלבד בית ספר "פלך" פועלים בשכונה מוסדות חינוך נוספים: בית הספר היסודי ממלכתי־דתי "אפרתה" ובית הספר היסודי ממלכתי "גאולים א'". בצמוד לתיכון "פלך" ישנו בית ספר יסודי מעורב לבנים ולבנות.

מאפיינים פיזיים

בית הספר "פלך" הוא בניין קטן יחסית בן שלוש קומות, הכולל קומת סטודיו ומחסן, קומת כניסה והנהלה וקומת כיתות, שבה לומדות כל השכבות ביחד. שטח האדמה עליו נמצא בית הספר מצומצם ואין בו גינה או כרי דשא. בחצר בית הספר ישנו פסל סביבתי שנעשה מצמיגים ממוחזרים, ביוזמת אחת מהתלמידות. כמו כן יש בבית הספר מגרש ספורט, סטודיו לאומנות, מעבדות ואודיטוריום.

קירות הבניין בו שוכן בית הספר צבועים בלבן ומקושטים במגוון של יצירות אומנות, פרי עבודתן של תלמידות ממגמת האומנות. הקישוטים והברכות שכותבות התלמידות זו לזו, ותלויות גם הן על הקירות, משדרים את רוח המקום – ליברליות ומשפחתיות – שבית הספר גאה בה כל כך.

בין הקישוטים בבית הספר לא ניתן להבחין בסממנים דתיים, וגם לא בסממנים לאומיים: אין בכיתות תמונות של נשיאים או ראשי ממשלה או של מגילת העצמאות. גם אין פרסומים הקשורים לשירות בצבא, לשירות לאומי או לתנועות הנוער השונות.
במבואה לבית הספר יש לוח מודעות גדול ובו תלויות הזמנות להצגות, ללימוד משותף ולפעילויות בשעות הערב. בתוך מבנה בית הספר יש לוח מודעות לכל שכבה, ועליו פרטים על מבחנים, לוח שעות לימוד וכדומה.

בכניסה לבית הספר ניתן להבחין בשלט שנתלה על ידי התלמידות לקראת נישואיה של אחת המורות: "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וחנה כלה".

חזון ומטרות

בית הספר בנוי על ערכים של כבוד הדדי, אמון והקשבה, וכן על שאיפה לשלב בין פתיחות מחשבתית למחויבות הלכתית.
חזון תיכון "פלך" הוא, כדברי מנהלת בית הספר כיום, שירה ברויאר,"לחנך את תלמידות בית הספר למצוינות, בשילוב עם השכלה רחבה ואחריות חברתית".
בית הספר מתמקד במספר מטרות:
חינוך לתורה ולמצוות, לאהבת ישראל ולאהבת האדם.

  • שאיפה לחזק את הזהות היהודית והציונית.
  • חינוך למעורבות חברתית פעילה באמצעות עידוד התנדבות, הדרכה בתנועות נוער ושירות לאומי או צבאי.
  • טיפוח מודעות נשית והכרה בשוויון חברתי, חתירה לסובלנות ולפתיחות כלפי דעות שונות ופעילות להפנמת רעיונות הדמוקרטיה.
  • פיתוח סביבה לימודית היוצרת אתגר ומעודדת חשיבה עצמית, ביקורתית ויצירתית.
  • הענקת סביבה חמה המאפשרת לתלמידה לפתח את יכולותיה לפי עניינה ונטייתה.
  • קיום מערכת יחסים המבוססת על כבוד, יושר ואמון הדדי.
  • פיתוח יוזמות חינוכיות חדשניות לשם קידום התלמידה כאדם וכלומדת עצמאית.
  • עידוד התלמידה לקבל עליה אתגרים אישיים ועמדות מנהיגות בחברה הישראלית בכלל ובחברה הדתית בפרט.

הנהלת בית הספר וסגל המורים

הוועד המנהל

בראש בית הספר "פלך" עומד ועד מנהל מתנדב, המורכב מנציגי הורים ומאנשי ציבור. שתי נציגות ממועצת התלמידות משתתפות באופן קבוע בישיבות הוועד המנהל.

הנהלת בית הספר

בני הזוג רוזנבליט ניהלו את בית הספר בשנותיו הראשונות, אך כאשר הגיעו למסקנה שאינם יכולים עוד לשאת בעול, התנדבה פרופ' אליס שלוי, שהייתה מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית, למלא את מקומם לתקופת ביניים, "עד שתימצא מנהלת חדשה ורק כדי שבית הספר לא יקרוס". תקופת הביניים נמשכה 15 שנה, מ- 1975 עד 1990, שבמהלכה קיבל בית הספר את אופיו הפמיניסטי הברור. פרופ' שלוי הביאה איתה את הדעתנות, האינדיבידואליות והגישה הליברלית והדמוקרטית, דבר שמשך אל בית הספר תלמידות רבות, ולא רק מבתים דתיים ושומרי מסורת. היא נחשבת למי שעיצבה את רוח בית הספר.

לאחר אליס שלוי תפסה את מקום המנהלת שירה ברויאר, המשמשת בתפקיד זה עד היום. שירה ברויאר היא בעלת תואר שני בהיסטוריה ובוגרת מכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. היא התוותה קו דתי־אמוני יותר לבית הספר, יחד עם המשך הדגשתם של ערכי המצוינות, הדמוקרטיה, המעורבות החברתית הפעילה והפמיניזם.

מורים

סגל המורים והמורות נבחר על בסיס רמתו האישית והמקצועית, אמונתו בעבודה החינוכית ברוח חזונו ומשימתו של בית הספר ומחויבותו לתלמידות. הסגל מונה מורים ותיקים, מנוסים ומוערכים המלווים את בית הספר מזה שנים רבות. תיכון "פלך" רואה בכל מורה המלמד בבית הספר לא רק מורה מקצועי המומחה בתחומו, אלא ובעיקר מחנך ומנהיג.

סגל המורים בבית הספר "פלך" מונה 70 מורים ומורות. רובו מורכב ממורות הנמנות על זרם הציונות הדתית. רבות מהמורות הן בוגרות "פלך" שבחרו לחזור וללמד בבית הספר בשל תחושת השליחות והשייכות למקום.

הקשר בין המורים ובין התלמידים הוא קשר חם וחברי המבוסס על אמון. ואכן, יחס אישי, פתיחות ואמון הינם אבני יסוד בעבודתו החינוכית של סגל בית הספר. תלמידות בית הספר רוחשות כבוד רב למורות ולמורים ואף רואות כל אחד מהם כדמות חברית וקרובה ולא רק כדמות המייצגת סמכות.

דוגמה לאמון הרב השורר בין כותלי בית הספר היא שיטת המבחנים הנהוגה במקום: המורים משאירים את התלמידות לבד בשעת המבחנים, מתוך אמון מלא בהן והבנה הדדית שלא תהיינה העתקות בין תלמידה אחת לחברתה.

תלמידות

בבית הספר לומדות כ- 250 תלמידות, מכיתות ט' עד י"ב, בוגרות בתי ספר ממלכתיים־דתיים בירושלים וסביבותיה.
רבות מן התלמידות בבית הספר מדריכות בתנועות הנוער הדתיות השונות, שהעיקריות שבהן הן "בני עקיבא", "הצופים הדתיים" ו"עזרא".

בתיכון "פלך" פועלת מועצת תלמידות, המורכבת מתלמידות בית הספר מכלל השכבות. מועצת התלמידות יוזמת ומובילה פרויקטים שונים הן בתוך בית הספר והן מחוצה לו. כאמור, נציגוּת של מועצת התלמידות פעילה גם בוועד המנהל של בית הספר.

בוגרות בית הספר

כ- 85 אחוזים מבוגרות בית הספר מתגייסות לצה"ל, בעיקר לתפקידים בחיל החינוך, וכן לתפקידים שונים במערך המודיעין. 15 האחוזים הנוספים בוחרות במסגרות של שירות לאומי במגוון רחב של מוסדות בארץ.

בית הספר דואג לקיים דיאלוג וקשר רציף עם בוגרותיו. במסגרת זו מתקיים שיעור קבוע המועבר על ידי אחד המורים, אליו מוזמנות כל הבוגרות, ורבות מהן אכן מגיעות ומשתתפות בו. חמש פעמים בשנה מגיעות הבוגרות לפגישות מחזור, וחלקן גם חוזרות לעבוד, כאמור, כמורות בבית הספר.

לדברי מנהלת "פלך", הקשר ההדוק בין בית הספר לבין הבוגרות מחזיק מעמד בשל תחושת המשפחתיות שנוצרת בו, הקיימת ומוכיחה את עצמה לאורך זמן.

בית הספר גם שואף לראות את הבוגרות נוטלות על עצמן אחריות לבניית חברה מתוקנת במדינת ישראל. ואכן, חלק מבוגרות "פלך" הינן דמויות מצליחות ומוכרות, בעיקר בתחום החברתי והחינוכי. ביניהן: רותי להבי, מנהלת בית הספר "קשת" בירושלים, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, לשעבר ראש מדרשת לינדנבאום, מיכל נגן, ראש המכינה הקדם־צבאית לבנות "צהלי", ורד קלנר, כתבת מעריב, טל רוזנר, דוברת בתי המשפט בדרום ועוד.

מיון ותנאי קבלה

כל המועמדות להתקבל כתלמידות בבית הספר עוברות מבחני קבלה הכוללים מבחנים עיוניים במתמטיקה, בידע כללי ובהלכה, וכן מבחני אישיות. לאחר המבחנים העיוניים מתקיים ריאיון קבוצתי. מבחני הקבלה נערכים בנוכחות תלמידות בית הספר, ובדרך זו ניתנת להן זכות השפעה על בחירת דור העתיד של התלמידות.

תנאי הקבלה לבית הספר הם מחויבות לתורה ולמצוות וכן כישורי למידה, סקרנות אינטלקטואלית, פוטנציאל למצוינות לפחות בתחום אחד (ובכלל זה גם בתחום החברתי) ופוטנציאל מנהיגות. "אנחנו מחפשים תלמידות עם רקע במצוינות בכל תחום שהוא – חברתי, לימודי או אומנותי", אומרת שירה ברויאר, מנהלת בית הספר.

קוד לבוש

בבית הספר "פלך" אין תלבושת אחידה. שאלת התלבושת האחידה הועלתה לדיון ולהצבעה בעבר, במסגרת אסיפה כללית, אך רוב מקרב המצביעות החליט כי אין צורך בכך.

לא ניתן להבחין בקוד לבוש ספציפי של תלמידות בית הספר. קיימת הקפדה על לבוש צנוע, המתבטא בחצאיות וחולצות (אך לא גופיות). יחד עם זאת, הלבוש מגוון מאוד וצבעוני, ובכך משקף את הגישה הפלורליסטית של המוסד.

תוכנית לימודים

תוכנית הלימודים בבית הספר "פלך" היא ניסויית-ייחודית, ומחולקת לשלישים. החלוקה לשלושה באה במקום החלוקה לחצאים או לרבעונים, הנהוגה בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בארץ.

תלמידות בית הספר נהנות מתוכנית לימודים עשירה במיוחד, המתאפיינת במגוון רחב וייחודי של קורסי חובה וקורסי בחירה. אלה מציעים, בין השאר, תוכניות אינטנסיביות בלימודי קודש, במדעי הטבע, בשפות זרות ובאומנויות. בבית הספר גם פותחו תוכניות לימודיות ייחודיות, כמו לימודי מגדר, יידיש, תיאטרון ואמנות פלסטית. תוכניות אלו פותחו עוד בימים שלימודי מקצועות אלה היו מחוץ לתחום בבתי הספר התיכוניים הציונים־דתיים.

לימודי יהדות הם כמובן חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים. לצדם ניתן משקל שווה ללימודי דמוקרטיה, ציונות ותרבות, ולהעשרה כללית בכל תחומי החיים. כך נוצר מגוון רחב של חוויות תרבותיות בתוך אווירה של תורה ומצוות. שילוב זה מאפשר לתלמידות הבנה טובה יותר של העולם הסובב אותן, תוך פתיחות כלפיו.

מקצועות ייחודיים

גמרא

כבר בראשית דרכו של בית הספר "פלך" לימדו בו גמרא, מקצוע שנשים לא נהגו ללמוד. דבר זה נחשב בזמנו לפריצת דרך, ותיכון "פלך" נתפס בשל כך במשך שנים כבית ספר מהפכני במרחב החינוך הציוני־דתי. כיום, לימוד גמרא מקובל באולפנות ובתיכונים הדתיים לבנות.

קריאה בתורה

כחלק מעידוד התלמידות למעורבות בנושאי דת והיכרות עם טקסים דתיים בקהילה, מתקיימת בבית הספר בראש חודש ובמועדים מיוחדים קריאה בתורה על ידי חלק מהבנות. הקריאה נעשית מתוך ספר תורה שבנות "פלך" הביאו ארצה לפני מספר שנים בשובן ממסע לפולין.

את הקריאה בתורה יזמה פרופ' אליס שלוי, אך יוזמתה זו לא התממשה בשל התנגדות מצד תלמידות בית הספר. רק בתקופת כהונתה של שירה ברויאר כמנהלת בית הספר הוחל בקריאה מעשית בתורה, וזו הפכה מאז למסורת.

הדגשים פמיניסטיים

תיכון "פלך" שם דגש על הממד הפמיניסטי במקצועות הלימוד השונים, כמו ספרות, היסטוריה ותנ"ך. כך, למשל, נלמדים מקומה של האישה בספרות, סיפורי גבורה נשיים בתנ"ך או לאורך ההיסטוריה האנושית וכדומה.

תוכניות חניכה

בבית הספר פועלת תוכנית חניכה לתלמידות לאורך כל השנה. כל תלמידה בוחרת בתחילת השנה דמות מצוות המורים וההנהלה, המלווה אותה לאורך השנה כולה ומסייעת לה הן בלימודים והן בנושאים אישיים, ובכללם בתחום הבין־אישי. תוכנית החניכה כוללת גם בניית תוכנית לימודים אישית לכל תלמידה בהתאם ליכולותיה.

פעילויות בלתי פורמאליות

תוכנית הלימודים העיונית מועשרת במשך כל השנה בפעילות בלתי פורמאלית, הכוללת אירועי תרבות, אירועי ספורט, ימי אמנות, טיולי טבע וסיורים לימודיים חווייתיים. תלמידות בית הספר משתתפות בקורסי גדנ"ע מזרחנים ובמשלחות לפולין. בנוסף לכך, מוטל עליהן לבצע את פרויקט המחויבות האישית, הכולל התנדבות לאורך שנתיים במוסדות שונים.
בית הספר מספק פעילויות רבות בשעות אחר הצהריים, החל מלימודי חיזוק ולימודי העשרה, ועד מפגשים עם אנשי דת, רוח ותרבות שונים.

חינוך למצוינות

תיכון "פלך" מחנך למצוינות בתחומים שונים – דתית, לימודית וחברתית.

מצוינות דתית

קהילת בית הספר היא קהילה ציונית־דתית, המשלבת בין אורתודוכסיה למודרניות. על בסיס זה חותר בית הספר למצוינות דתית, שמטרתה היא לחנך את הבנות הלומדות בו לאהבת האדם וליראת שמיים, לאהבת התורה ולמחויבות למצוותיה, וכל זאת מתוך ידע, הבנה ומציאת משמעות במעשיהן. כדי להשיג מטרה זו פועל בית הספר בדרכים הבאות:

  • לימוד תורה, גמרא והלכה, באמצעות תוכניות לימוד רחבות אופקים.
  • עיסוק בסוגיות הלכתיות אקטואליות.
  • עיסוק בזהות הדתית האישית לצד לימוד תורה לשמה.
  • קיום אירועי ראש חודש לימודיים וחווייתיים.
  • פיתוח העולם הרוחני האישי ומתן כלים שיאפשרו לתלמידה לחיות כאישה אורתודוכסית בעולם המודרני.
  • מעורבות תלמידות ביישום החוויה הדתית בבית הספר.
  • עריכת שיעורים כלליים וכיתתיים על ידי רב בית הספר, הכוללים דיון ומענה לשאלות.

מצוינות לימודית

שאיפת בית הספר היא ללמוד וללמד ברצינות, בעומק, בכבוד, באומץ וביצירתיות, כדי להגיע למצוינות. לצורך זה מקיים בית הספר סביבה לימודית היוצרת אתגר ומעודדת חשיבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית. התלמידה ויכולותיה האישיות הן העומדות במרכז העבודה החינוכית.
בית הספר "פלך" פועל בדרכים הבאות להגשמת המצוינות:

  • גיבוש והפעלה של תוכניות הוראה חדשניות ושותפות בפרויקטים מחקריים בתחומי המדעים.
  • כתיבת עבודות מחקר.
  • יצירת מגוון מגמות לימוד לקבלת תעודת בגרות, המאפשר לכל תלמידה למצוא את התחום בו היא מצטיינת.
  • הכנת התלמידות לבחינות הבגרות, בד בבד עם העמקה והרחבה של תחומי ידע גם בנושאים שאינם חלק מבחינות אלו.

מצוינות חברתית

בית הספר שואף ליצירת חברה בריאה, תומכת ומשמעותית ולבניית מאגר אנושי שיתרום תרומה משמעותית לחברה הישראלית. הפעולות הנעשות על ידי בית הספר להשגת יעדים אלה הן:

  • התנדבות במסגרת מחויבות אישית בכיתות ט' ו-י'.
  • משימות התנדבות כלל בית־ספריות בהתאם לצרכי היום־יום.
  • חינוך לערכים, ליושר ולאמון, ללקיחת אחריות ולמנהיגות.
  • חינוך לשירות צבאי או לאומי משמעותי וליווי במהלך ההכנות אליו.
  • פעילות חברתית עשירה – סיורים וטיולים, ימי ספורט, ימי בישול ועוד.
  • תוכנית "מפגשים" שבועית החושפת את התלמידות לנושאים אקטואליים ולאנשים מעניינים, מעבר לתוכנית הלימודים הפורמאלית.
  • סיוע לתלמידות להתמודד עם תופעות גיל ההתבגרות באמצעות צוות של מחנכות, חונכים, יועצת ופסיכולוגית.

בית הספר נותן במה לדעות ויוזמות שונות. מדי פעם מתכנסת במסגרת זו אסיפה כללית, בהשתתפות תלמידות בית הספר וסגל המורים, בה עולה לדיון נושא שאחת התלמידות או המורות בחרה להעלות. הדיון מתקיים באופן דמוקרטי, ולכל תלמידה יש זכות להציג את עמדותיה, רעיונותיה, הצעותיה וכדומה. לעיתים מתקבלת במסגרת האסיפה הכללית הכרעה בנושא הנוגע לתחום מסוים מחיי בית הספר, כמו ההחלטה על הימנעות מתלבושת אחידה.

בית הספר מעודד עשייה חברתית ואחריות חברתית, ובכלל זה גיוס לצבא או לשירות לאומי, מבלי להציג העדפה של אחד מהשניים. במסגרת זו עוברות התלמידות בכיתה י"ב סמינר הכנה בן כמה ימים לשירות צבאי ולאומי, וכאמור, רובן משרתות לאחר מכן בצה"ל. שיעור גבוה מביניהן אף משרתות בו כקצינות.

הישגי בית הספר

בשנת 1993 זכה תיכון "פלך" בפרס החינוך של מדינת ישראל על תרומתו החשובה לפיתוח תוכניות חדשניות ושיטות חלופיות בהוראה, על החינוך ליחס מיוחד לפרט ועל חיזוק החינוך לדמוקרטיה.
בשנת 2003 זכתה קבוצה מתלמידות "פלך" במקום הראשון בתחרות אמנות הדיון (debating) לבתי ספר תיכוניים בארץ, ובשנת 2005 זכתה מגמת הפיזיקה ב"פלך" במקום הראשון בטורניר בפיזיקה על שם שלהבת פריאר, של מכון ויצמן למדע.
בשנת 2006 דורג "פלך" כבית הספר עם המספר הגדול ביותר בארץ של תלמידות מצטיינות, ובשנת 2008 - כאחד משמונה בתי הספר המובילים בארץ בהשפעת בוגרותיו על החברה הישראלית.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

  • אבינרי שלמה , הרעיון הציוני לגווניו, עם עובד, 1980.
  • אלאור תמר , בפסח הבא- נשים ואוריינות בציונות הדתית, עם עובד, 1998.
  • אתר בית הספר "פלך", כניסה ב: 7.6.2010.
  • בלאו מיכל, אבות הציונות הדתית - חוברת לתלמיד, הוצאת מופ"ת, תשס"ז.
  • עלון בית הספר "פלך".
  • כהן אשר והראל ישראל (עורכים), הציונות הדתית - עידן התמורות, מוסד ביאליק, 2004.
  • רז שמחה (עורך), קובץ הציונות הדתית, הוצאת הסתדרות המזרחי-הפועל המזרחי העולמי, ירושלים, תשנ"ט.
  • שגיא אבי ושוורץ דב (עורכים), מאה שנות ציונות דתית, אוניברסיטת בר אילן, 2003.
  • שגיא אבי, 'הציונות הדתית: בין סגירות לפתיחות', בתוך: אבי שגיא, ידידיה שטרן, דודי שוורץ (עורכים), יהדות פנים וחוץ – דיאלוג בין עולמות, מאגנס, ירושלים תש"ס, עמ' 168-124.
  • שמעוני גדעון, האידיאולוגיה הציונית, מגנס וההסתדרות הציונית, תשס"א.
  • תורמי ויקיפדיה (2010), "תיכון פלך", ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר ב- 8.6.2010. 
  • תורמי ויקיפדיה (2010), "ציונות דתית", ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר ב- 28.6.2010.
  • תורמי ויקיפדיה (2010), "דתיים לאומיים", ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר ב- 28.6.2010.
  • תורמי ויקיפדיה (2010), "פמיניזם דתי (יהדות)", ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר ב- 28.6.2010.
  • תורמי ויקיפדיה (2010), "מעמד האישה ביהדות", ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר ב- 28.6.2010.
  • תורמי ויקיפדיה (2010), "אברהם יצחק הכהן קוק", ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר ב- 28.6.2010.

ראיונות

  • ראיון עם מנהלת בית הספר, גב' שירה ברויאר, 1.6.2010.
  • ראיון עם תלמידות בית הספר משכבות שונות, 16.5.2010.

מילות מפתח

חינוך | תיכון | ירושלים | דתי-לאומי | מושבה-יוונית | פמיניזם | מצויינות | חינוך-בנות | חניכה | גמרא | פנינה-רוזנבליט | הרב-שלום-רוזנבליט | פרופ'-אליס-שלוי

הערות שוליים

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.