אנשים ישראל אנשים ישראל
  עמוד הבית מאמרים לפי חתכים מאמרים לפי א-ב אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 2 מדרגים

מלכת המדבר הישראלית

המתנה בנמל התעופה
אילנה מידן
ריקודים ספונטניים בהפסקות
אילנה מידן
עצירה ליד אגם בפינלנד
אילנה מידן
צוות אחד הג'יפים
אילנה מידן
מתדלקות
אילנה מידן
פעילות חברתית
אילנה מידן
פנצ'ר בצמיג
אילנה מידן
החלפת צמיג
אילנה מידן
ריקודים בהפסקת צהריים
אילנה מידן
קבוצת הנשים במסע מס' 10 ללפלנד
אילנה מידן
משחק מחניים בהפסקת הצהריים
אילנה מידן
נהיגת שטח
אילנה מידן
מחברי המאמר
אילנה מידן

נוצר ב-6/14/2011  |  עודכן לאחרונה ב-7/4/2011

הקדמה אישית

על מסע "מלכת המדבר", מסע ג'יפים אתגרי לנשים, שמעתי רבות. אמנם אני מקפידה לשמור על כושר פיזי אך חשבתי שמסע מסוג זה מיועד רק לנשים צעירות וחסונות. יום אחד פגשתי חברה מהתיכון אשר סיפרה על השתתפותה בשלושה מסעות כאלו. היא תיארה בהתלהבות את האווירה המיוחדת בין הנשים ו"את ההעצמה הנשית שמסע כזה מעניק לך".
הבטתי על דמותה הקטנטונת והשברירית ואמרתי בליבי:
"אם היא הצליחה לשרוד שלושה מסעות, כנראה שעוד לא איחרתי את הרכבת".
בן זוגי לא האמין למשמע אוזניו:
"מאז שהיית בצופים לא ישנת באוהל, מה תעשי כשתצטרכי להחליף צמיג בג'יפ ואיך תסתדרי עם כל כך הרבה בנות?"
אני מוכרחה להודות ששאלות אלו העלו בי ספקות אך הרגשתי שאני חייבת להוכיח לעצמי שאני מסוגלת, אולי חלק ממשבר גיל ה-50. שבוע לאחר המיונים, התבשרתי על כך שהתקבלתי והצטרפתי למסע מספר 10 ללפלנד, בקיץ 2010.

מי היא מלכת המדבר הישראלית?

טרנד חדש

בשנים האחרונות התפתח טרנד חדש של מסעות אתגריים המשלבים נהיגת שטח של צוותי נשים בנופים קסומים ובאזורים נידחים בעולם. השם "מלכה" משדר עוצמה. מי מאיתנו לא חלמה להיות מלכה? כאן ניתנת לאשה הזדמנות לזכות בתואר, לא בירושה אלא במאמץ בו הוכיחה שהיא מסוגלת להתגבר על כל קושי או אתגר.

במהלך המסע מספר צוותים של נשים מתמודדים עם אתגרים הנובעים מנהיגת שטח, חציית גבולות גיאוגרפיים והבדלים תרבותיים בינן לתושבי המקום. המשתתפות צוברות חוויות, פוגשות תרבויות ואורחות חיים חדשים ומתמודדות עם סדרה ארוכה של קשיים פיזיים ופה ושם לחצים מנטליים. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המקיימת מסעות אתגריים לנשים בלבד.

החברה הראשונה שיזמה מסעות אלה היא החברה הגיאוגרפית. החברה הכתירה את המסע בשם "מלכת המדבר" שהפך לשם דבר למסעות אתגריים לנשים. המטרה היתה לעודד את הספורט האתגרי לנשים. בשל חילוקי דעות בין הצוות המארגן להנהלת החברה הגיאוגרפית, פרש הצוות והקים השנה חברה מתחרה בשם: מגמה צ'לנג' (Magma Challenge).

שתי החברות מצהירות על רצונן להעצים ולקדם נשים באמצעות מסעות אתגריים ויוצאות גם בפעילויות למען הקהילה כמו: טיולי ג'יפים לנוער בסיכון, חיבור עסקי בין נשים וימי כיף אתגריים לקהילת הנשים בארץ. השנה, החברה הגיאוגרפית מוציאה מסע לחבל יונאן בדרום סין וחברת מגמה צ'לנג מוציאה מסע למקורות הנילוס באוגנדה.

הרכב המשתתפות

מגוון הנשים המשתתפות במסע הוא גדול ומייצג את כל גווני הקשת של נשות החברה הישראלית. התחרות פתוחה לכל אישה מעל גיל 23 שברשותה רישיון נהיגה. אין מגבלת גיל למשתתפות מבוגרות ולכן מגיעות למסע גם נשים המתקרבות לגיל 70. רוב הנשים הן בטווח הגילאים: 35-50. מגיעות למסע נשים רווקות, נשואות וגרושות.

מיקום המגורים של המשתתפות משקף את פריסת ההתיישבות הארצית - הרוב מתגוררות במרכז הארץ ומעט מגיעות גם מהפריפריה, כשהפיזור הוא גדול, מקרית-שמונה בצפון ועד אילת בדרום.

גם מגוון התעסוקות רחב: פקידות, מורות, אחיות, עובדות סוציאליות, מנהלות חשבונות, עורכות דין, פסיכולוגיות, קצינות בקבע ואפילו מנכ"ליות של חברות תעשיה.

אחד המקצים מיועד לנשים דתיות ושומרות מסורת.

מסעות קודמים

המסע הראשון של "מלכת המדבר" יצא לירדן בשנת 1999. הכוונה היתה לשתף בו נבחרת של נשים יהודיות וערביות וליצור אחוות נשים שתגשר על הפער בין שני העמים. למרבה הצער, שכחו המארגנים שהחברה הערבית המסורתית לא מעודדת נהיגה של נשים בכלל ונהיגה בג'יפ בפרט (בחלק מהמדינות המוסלמיות קיים אף איסור המעוגן בחוק). בנוסף, לא מקובל שגבר מוסלמי ישחרר את אשתו לחופשה בת 8 ימים, בעוד הוא מחליף אותה בטיפול בילדים ובעבודות הבית.

בסופו של דבר יצאו למסע נשים ישראליות בלבד אשר חוו נהיגת ג'יפ וחילוצו מחולות המדבר, רכיבה על גמלים ולינה באוהלים בדווים. בעקבות הצלחת המסע הראשון החלו לצאת מדי שנה מסעות נוספים ליעדים שונים: תורכיה, אתיופיה, גרוזיה, תאילנד והודו. בשנים אלו, תהליך המיון היה קפדני מאוד ומידי שנה נבחרו למסע 45 נשים בלבד.

לאור הביקוש הגבוה של נשים להצטרפות למסעות הללו, וכמובן, מסיבות כלכליות, החליטה החברה הגיאוגרפית בשנת 2005, לפתוח את המסע למספר רב יותר של נשים. כיום יוצאים מדי שנה כ-12 מקצים כשבכל מקצה משתתפות כ-50 נשים, סה"כ כ-600 נשים בשנה. עד עתה יצאו מסעות גם להרי הקרפטים שברומניה, מדבריות מרוקו, הרי הפירנאים בספרד, נופי הפרא בדרום אפריקה ולאלבניה ומונטנגרו שבחבל הבלקן. המסע האחרון יצא בשנה שעברה ללפלנד.

תנאי קבלה

מי שמעוניינת להתקבל למסע, נרשמת דרך אתר האינטרנט וממלאת שאלון. זהו שלב הסינון הראשוני שאחריו הצוות המארגן מזמין את הנבחרות ליום מיונים ביער בן שמן. בשל מספרן הרב של המוזמנות, מתקיימים שלושה ימי מיון כשבכל אחד מהם נבחנות כ-500 מועמדות. מראש, מתבקשות הנשים להגיע בבגדים נוחים עם נעלי ספורט. עם הגיען הן מקבלות טי-שרט עם הלוגו של "מלכת המדבר". רוב הנשים מגיעות בגפן, אך פה ושם ניתן לראות קבוצות של חברות, אחיות ואפילו אם ובת.

בתחילת היום, מחולקות הנשים לקבוצות ומשם הן עוברות לתחנות, שם הן נדרשות להפגין את יכולותיהן. מגוון התחנות הוא רחב ובכל אחת מהן נבחנות יכולות אחרות. יש תחנה בה בכל פעם 5 נשים צועדות יחד על סנדל המורכב ממוט עץ ארוך כשהן נדרשות לעבור 15 מטר עם מכשולים. בתחנה זו נדרשת עבודת צוות ונבדקת רמת שיתוף הפעולה. בתחנה אחרת נדרשות הנשים לטפס על קיר טיפוס או על חבל. כאן כמובן נבדק הכושר הפיזי אך גם החוסן הנפשי וההתמודדות עם האתגר – מי שמתקשה ולא מוותרת לעצמה, זוכה בציון גבוה. יש תחנה בה מתבקשות הנשים לנתח מקרה שיש בו דילמה. בין הנשים מתפתחת דינמיקה קבוצתית שדרכה ניתן לבדוק איך כל אחת מתמודדת עם מצבי לחץ במהלך המסע.

על המועמדות משקיפות המלכות הוותיקות שבוחנות את כישורי התאמתן. כל קבוצה מקבלת ניקוד ונוצרת תחרות בין קבוצתית המהווה גורם מדרבן ויוצרת גאוות יחידה. בשלב מסוים מתבקשת כל קבוצה לחבר המנון קבוצתי, אותו היא שואגת בקולי קולות. התחושה מזכירה במעט פעילות חברתית בקייטנה למרות שמדובר בנשים שרובן אמהות וחלקן אף סבתות.

במהלך הפעילות האינטנסיבית נוצר חיבור מהיר בין הבנות. תוך זמן קצר המחיצות נופלות ונשים משתפות אחת את השנייה בסיפורי חיים מרגשים כמו התגברות על מחלה קשה או התמודדות עם ילד היפראקטיבי. כמו כן, מהר מאוד צפות ועולות תכונות אופי דומיננטיות שחושפות טיפוסים שונים כמו: השתלטנית, המופנמת, המנהיגה, הפחדנית, האמיצה, החברותית והסוציומטית. בסוף היום המפרך, ניתנת גם למשתתפות אפשרות להשפיע על תהליך המיון - כל אחת מהן מתבקשת לרשום על דף מי לדעתה מתאימה ומי לא מתאימה למסע.

מגמות הביקוש

מסעות ג'יפים

מסעות הג'יפים הפכו לחלק מתרבות הפנאי בעידן המודרני. עד לפני 20 שנה, הפנאי נתפס כזמן משני שאפשר ליהנות ממנו אך לא ראוי להעניק לו חשיבות ומחשבה. בחברה המערבית של זמננו, עתירת ההישגים, ההתייחסות לפנאי היא כמרכיב מרכזי בחיים ושוות ערך לעבודה. הפנאי תורם לאיכות החיים, לאיזון הנפשי ולכושר היצירה והחשיבה.

המעבר של רוב המשק לשבוע עבודה בן חמישה ימים, מאפשר זמן פנוי יותר. העלייה ברמת החיים, מותירה כסף פנוי רב יותר ומכאן נובעת העלייה המתמדת במספר הנוסעים לחו"ל מידי שנה. הישראלים אוהבים במיוחד לטייל בחו"ל. בעשור האחרון מספר היציאות לחו"ל זינק ב-23% מ-3.5 מיליון יציאות בשנת 2000 עד 4.3 מיליון יציאות בשנת 2010. בשנה זו 2.4 מיליון ישראלים נסעו לחו"ל פעם אחת בלבד ומעל 800 אלף נסעו לחו"ל פעמיים ויותר. הגיל הממוצע של הנוסעים לחו"ל הוא 40 שנה.

יש הסוברים שהלחצים החברתיים, הכלכליים והבטחוניים המשפיעים על מצב רוחם של אזרחי המדינה, הם הגורם לכך. הדבר מתבטא במתחים, חוסר סבלנות ועייפות. תוכניות החופשה בחו"ל נועדו לשחרר את האנשים ממצבי רוח אלה. אנשים שחוזרים מחו"ל מרגישים רעננים, בריאים ושמחים יותר. כמו בארצות רווחה אחרות, קיים בישראל מעבר מניצול השפע לשם קניית מוצרים, לניצולו לשם נופש ובילויים. היום, משפחה עם הכנסה ממוצעת יכולה לנסוע לחו"ל לפחות פעם בשנה. החוויה של חו"ל כבר פחות מרגשת מפעם ולכן הישראלים מחפשים יותר ריגושים – טרקים, טיולי אופניים ומסעות ג'יפים. מסע בג'יפ לא דורש כושר גופני גבוה ולכן הוא מאפשר גם לאנשים מבוגרים יותר לקחת בהם חלק.

הביקוש בקרב אוכלוסיית הגמלאים

גם בקרב אוכלוסיית הגמלאים רואים עלייה חדה בצריכת מוצרי תיירות. העלייה בתוחלת החיים מצד אחד והירידה המתמדת בגיל הפרישה, הגדילה את אוכלוסיית הגמלאים. התקדמות הרפואה, העלייה המתמדת ברמת ההשכלה וההכנסה והשיפור במערכת הפנסיה, עשו את הקשישים לבעלי יכולות פיזיות, מנטליות וכלכליות גבוהות יותר משהיו בדורות הקודמים. הגמלאים בתקופתנו, מצפים לחיי פנאי עשירים ומלאי עניין. יש בקרבם קבוצה שזכתה לכינוי "צעירים לנצח", המנהלת אורח חיים של צעירים. את אלו אפשר לראות הרבה בטיולי ג'יפים.

הנשים שפרשו לגמלאות, החזיקו במהלך חייהן ב"קריירה כפולה" שכללה את ניהול הבית ואת הקריירה בעבודה. הפרישה מהעבודה עבורן, היא שחרור מעול כבד ועכשיו כשהילדים גדלו, הן מחפשות עיסוקי פנאי וטיולים מאתגרים. שרי יהב, היא דוגמא מובהקת לכך שגמלאית בימינו כבר לא צריכה להסתפק בטיפול בנכדים ובצפייה בטלנובלות. בגיל 61, נשואה עם שלושה ילדים וכבר סבתא לנכדה, יצאה יחד עם בתה בת ה-30 למסע מלכת המדבר. בקרוב היא מסיימת את לימודיה במכון וינגייט בקורס למאמני כושר עממי לגיל הזהב ומתעתדת לעסוק בתחום זה.

האישה החדשה

שחרור ממסגרות

הלחץ בעבודה ובטיפול במשפחה יוצר אצל הנשים צורך להשתחררות מהמסגרות המחייבות, בין אם לשם הרפיית מתח ובין אם לשם מימוש והגשמה עצמית. הגבר נדרש למאמץ הדדי במילוי התפקידים בבית. הטיפול בילדים ואחזקת הבית, אינם כבר מחויבותה הבלעדית של האישה. לכן כשאישה יוצאת ל"טיול נשים" היא יודעת שיש מי שידאג לבית ושלילדיה נמצאים בידיים בטוחות. שרי:
"במסע הזה הרגשתי שאני בחופש – מהעבודה, מעבודות הבית, מהצורך לרצות את כל בני המשפחה ומהצורך להיראות טוב כל הזמן".
ורד אביבי, מדריכת טיולי ג'יפים, מסכימה איתה:
"אנחנו הנשים מתפקדות בעצם כמנהלות חברה קטנות – מפרנסות, מטפלות בילדים, עוזרות בשיעורים, מסיעות לחוגים, דואגות לבישולים, כביסות, ניקיונות ומה לא? המסע הזה מאפשר לנו להתנתק מהכל, אפילו מהבעל ומהפלאפון ולשכוח מכל הדאגות והאחריות".

ממחקר שבדק את מעמד האישה בעיני הציבור והוגש ליועצת ראש-הממשלה למעמד האישה, עולה שנשים נוטות לעסוק יותר בפעילויות פנאי מאשר הגברים. 41% מכלל הנשים משתתפות בחוגים, לימודים ופעילויות ספורט לעומת 38% מהגברים. שיעור המשתתפות בפעילויות הפנאי גבוה במיוחד אצל נשים עובדות ועולה ככל שרמת השכלתן עולה – 68% מהנשים המשכילות והעובדות עוסקות בפעילויות פנאי לעומת 24% מקרב עקרות הבית בעלות ההשכלה הנמוכה. גם במסעות הג'יפים לנשים, רמת ההשכלה הממוצעת של נשים גבוהה יחסית לממוצע.

כיצד הפך הג'יפ, סמל הגבריות, לנחלתן של הנשים?

אפילו ציפי ליבני פרגנה לנשות מלכת המדבר בטקס ההשקה לקראת המסע ללפלנד בשנה שעברה:
"תשמרו לי מקום, לאחרי שאני אשלים את כל מה שאני צריכה לעשות".
בעיניה הפרויקט הזה משלב את כל הדברים שלא ציפו מנשים שיעשו. היא סיפרה על אמה שהיתה לוחמת אצ"ל נועזת, נאסרה ע"י הבריטים והצליחה לברוח בתרגיל מתוחכם
"לאחר שנישאה לאבי, הפכה לעקרת בית ומעולם לא למדה נהיגה כי בעלה (אבי) פסק שהאוטו הוא בשביל גברים..."

מאז עברנו כברת דרך ארוכה. נשים כבר השיגו שוויון בהרבה מאוד תחומים: הן נוהגות, הן משכילות יותר, מרוויחות יותר ועצמאיות יותר. האישה היום פחות תלויה בגבר. היום נשים מגיעות לתפקידים בתחומים שבעבר לא היתה להן דריסת רגל. רואים זאת בצבא: היום יש כבר אלופה בצה"ל, טייסות ונווטות בחיל-האוויר, לוחמות חי"ר ומפקדות טירונים. גם באזרחות, נשים משתלבות בתפקידי ניהול בתעשיות ההיי-טק, בבנקים ובבתי-המשפט.

נראה שגם בשעות הפנאי, הנשים רוצות שוויון ומנסות לכבוש יעדים שפעם היו מחוץ לתחום עבורן. הגענו לשלב בו המהפכה הפמיניסטית מתפשטת ומעמיקה והנהיגה בג'יפ מסמלת את המסר השוויוני ומסמנת לאישה: "את יכולה להיכנס לטריטוריה גברית". חברות התיירות החלו לרכב על הגל הפמיניסטי ולהפוך אותו לכלי משווק. מסרים כמו: "העצמה נשית", "חיבור נשי" ו"חוויה מעצימה" נותנות לנשים את התחושה שמסע כזה יעניק להן כוח, יביא להן שינוי בחייהן, ישדרג אותם.

הייחוד של מסעות הנשים

ורד אביבי, היא דמות מוכרת בקרב חובבי טיולי הג'יפים בחו"ל. במשך השנה היא מוציאה טיולים לקבוצות מעורבות, לרוב זוגות שאוהבים טיולי טבע ללא ילדים במקומות שלא ניתן להגיע אליהם בטיולים מאורגנים, ביוון, תורכיה, רומניה וספרד. הרומן שלה עם "מלכת המדבר" החל בשנת 2004 במסע להרי הקרפטים שברומניה. בהתחלה לא התלהבה להוביל קבוצה של 50 בנות:
"הייתי בטוחה שקבוצה על טהרת המין הנשי היא מתכון לצרות, במיוחד לאור העובדה שמדובר במסע תחרותי. חששתי שהבנות ישלפו ציפורניים".
מאז היא נשבתה בקסם של המסעות הללו והפכה לאחת המדריכות הבולטות של מסעות אתגריים לנשים:

"יש משהו מיוחד באופן שהנשים מתחברות אחת לשנייה. גיליתי שנשים יודעות להרים משימות, יודעות לשתף ולחזק אחת את השנייה. בין הנשים נוצר קשר מיוחד. מי שלא חוותה מסע כזה, לא תבין זאת. אמנם מדובר בתחרות, אך זו אינה תחרות פיזית, הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שעשתה הכי שמח, שעזרה יותר. מאחר ואלו הקריטריונים והבנות עצמן בוחרות את המנצחות, קיימת נכונות ורצון טוב מצד כולן לתרום כמה שיותר, מה שיוצר אווירה מאוד טובה".

לא כולם מסכימים עם ורד ויש הרבה שמתייחסים למסעות הללו בציניות. אחד מהם הוא מדריך טיולים ותיק, גילי חסקין שגם הוא החל את דרכו ב"חברה הגיאוגרפית". גילי רואה במסעות האתגריים לנשים:
"הכלאה של הטרנד הג'יפיאידי עם הפמיניזם המיליטנטי, שהולידה מהדורה נשית של הבבוניזם הגברי".
ובתרגום חופשי: הטרנד האופנתי של נהיגה בג'יפים, התחבר לז'אנר חדש של טיולי נשים המנסה למזג בין האופנות החדשות של הדור החדש: עבירות, יוקרה והרבה עיסוק מתוקשר ב"אנרגיות נשיות".

באותה מידה הוא מתנגד גם ל"טיולי גברים". הבנות לטענתו, כדי להוכיח בכל זאת שהן לא בנים, מדברות יותר ויותר על "הקשר לאמא אדמה" ועל החיבור המשותף לנשיות. הנשים משתמשות בביטויים כמו: "נגיעה במהות הנשית" ואפילו "רחם קולקטיבי", כמעט מהדורה משוכללת של "מונולוגים מהווגינה" במהדורת 4X4. גילי מתקשה להאמין באותנטיות של משהו כה מתוקשר ויוקרתי, אלא מריח כאן ריח כבד של אופנתיות ושל זיוף.נראה שמעבר לרצון לשוויון, המסעות הללו חושפות נתון מעניין: הנשים לא רק רוצות שוויון, אלא רוצות גם הפרדה מגדרית במסעות. יותר נוח להן שאין גברים בסביבה. דליה המאירי, בת 50, נשואה +2, מנהלת לשכה בבית-חולים וולפסון, הגיעה למסע בעקבות הרצון שלה לנסות משהו שונה. מבחינתה, היעדר מתח מיני תורם להצלחת המסע הנשי.
שרי מוסיפה:
"הימצאות של גברים בשטח מסיחה את הדעת ובלעדיהם קל יותר לעמוד על טיבן האמיתי של הנשים".
ורד: "בטיולים מעורבים בהם מגיעים לרוב זוגות, אין מצב שגבר יתן לאישה לנהוג על ג'יפ. באופן טבעי הגבר מתיישב ליד ההגה ומוכן להתחלף רק עם גבר אחר. במסעות הנשים, לכולן ניתנת הזדמנות שווה לנהוג בג'יפ והנשים לא מרגישות מקופחות".

יחד עם זאת, גם ורד מודה שגברים נוהגים טוב יותר על ג'יפ:
"במסעות בהם יש גברים שנוהגים, אין ספק שהחיים שלי יותר קלים. כמעט כל גבר התנסה במהלך שירותו הצבאי בנהיגה בקומנדקאר או ברכב שטח כלשהו. אצל נשים אין את הניסיון והמיומנות בנהיגת שטח. מתוך חמישים נשים המשתתפות במסע, אולי חמש התנסו לפני בנהיגת שטח. הצעירות, למדו נהיגה על רכב אוטומטי ולכן בהילוך רגיל הן מסתבכות ושורפות את הקלאצ'ים. אמנם יש גם נהגות מצוינות אך יש הרבה פחדניות והססניות שנצמדות להגה. כשנוסעים בדרכי עפר, חלק מהבנות שוכחות להעביר להילוך 4X4, בנסיעה על כביש, חלקן נשארות בהילוך נמוך".

העצמה נשית

חלק מהנשים המשתתפות במסע מגיעות בצומת דרכים בחייהן. לעיתים זו אישה שהחלימה ממחלה ממארת, לעיתים אישה המעוניינת לשנות קריירה או אישה המתמודדת עם נישואים בעייתיים. נשים מסוג זה עוברות התלבטויות ובמסע נשי כזה, הן משתפות ומקבלות חיזוקים. הן פוגשות נשים עם בעיות דומות וכבר לא מרגישות לבד. נשים אלו יוצאות מהמסע עם ראש פתוח, פחות מפוחדות. הרבה מהן קיבלו אומץ ובעקבות המסע, עשו מהפכים בחייהן.

הגיל האידאלי למסע

מתוך ניסיון של שנים רבות בהובלת מסעות אתגריים לנשים, הגיעה ורד למסקנה שהמרוויחות הגדולות מהמסע הן הנשים בגילאי 45-55. זה השלב שבו סיימו בד"כ לגדל את הילדים ומרגישות שעכשיו סוף סוף מגיע להן משהו בשבילן. זהו חתך הגיל שמגיע עם ניסיון חיים, עם יכולת לשתף ולקבל. הן יודעות לתת כתף ולתמוך אחת בשנייה. לצעירות חסרה הבגרות וניסיון החיים אך הן מביאות עמן אווירה כייפית.

למרות גילה המבוגר, חשה שרי (61) בנוח עם הצעירות ונהנתה מהאנרגיות שהביאו עמן. בתחילה חששה שיהיה לה קשה לשהות בצורה אינטנסיבית עם בתה שמעת (30) שהיתה איתה בצוות. מהר מאוד החששות הללו התבדו והרגע המרגש ביותר עבורה היה כשבתה הכריזה באוטובוס שהיא שמחה שהיא אמא שלה. גם לדליה (50) לא הפריע פער הגילאים:
"הרגשתי נפלא, משוחררת ומאושרת. יצאו ממני רגשות שהיו רדומים שנים רבות".

המסע

מסע פורץ הדרך

כדי למנוע מראש תקלות אפשריות ולאפשר זרימה חלקה של המסע, יוצא לפני תחילת הקיץ המסע הראשון המכונה: "פורץ דרך". יכולות להשתתף בו רק נשים שהשתתפו כבר במסע "מלכת המדבר". מטרתו של המסע הפורץ היא להתנסות במסלול החדש לקראת המסעות הבאים שיבואו אחריו.

מטבע הדברים, מסע כזה שונה מכל מסע אחר: הכל חדש, היעדים לא מוכרים, מקומות הלינה טרם נדגמו בקבוצה, מסלולי הנסיעה ומשכי הזמן של נהיגה בשיירה עוד לא נמדדו כך שלוחות הזמנים ניידים, ותקלות בלתי צפויות עלולות לשבש את התוכניות. זה אומר שהדבר העיקרי שצריך להביא למסע הפורץ הוא הרפתקנות, סבלנות והרבה רוח טובה.

בצד הקושי, יש למסע הפורץ ערך ייחודי של ראשוניות, של פריצת דרך ושל המון חוויות מקוריות. המסע כולל את כל הפעילויות האתגריות הנכללות במסעות מלכת המדבר, ההבדל היחיד הוא שאין בו את האלמנט התחרותי - כאן אין צוות מנצח.

האווירה במסע

יחודו של המסע הוא לא רק בנופים היפים המלווים אותו או באתגרי הנהיגה כי אם האווירה המיוחדת והקשר הקרוב שנוצר במשך זמן קצר מאוד בין נשים שלא הכירו זו את זו לפני המסע. מה שתורם לאווירה הטובה היא "התחרות החיובית". כדי לנצח אין צורך להתמודד בתחרות פיזית אלא לזכות בפופולאריות בקרב שאר הצוותים - צוות שעזר ותמך, הסכים להעמיס על הג'יפ שלו ציוד משותף, עשה שמח והתבלט במשימות חברתיות, מגדיל את סיכוייו לזכות. בסוף המסע הבנות בוחרות את צוות הג'יפ המנצח. צוות זה יזכה במסע נוסף חינם בשנה הבאה ויכונה "צוות דבש".

הנשים מנסות לשמור על מורל גבוה רוב הזמן. בזמן שהצוות התורן עסוק בהכנת הכיבוד להפסקת הקפה, שאר הבנות מפזזות לצלילי מוזיקה בפול ווליום המושמעת מאחד הג'יפים. בעקרון האווירה מאוד משוחררת. בכל הזדמנות בה עוצרים את הרכבים למנוחה או לשירותים, תמיד תהיה מי שתשמיע בפול ווליום מוזיקה קצבית ומיד כל הנשים יוצאות בשירה וריקודים. אמנם אין גברים בסביבה אך דיבורים על סקס קיימים באוויר כל הזמן. כל המעצורים נעלמים ואין יותר עכבות. במהלך הנהיגה, התקשורת בין הבנות מתקיימת באמצעות מכשירי קשר.

בעקרון, המכשירים מיועדים לצורך קבלת הוראות והסברים מהמדריכה. בשאר הזמן, נשמעים בקשר בדיחות וסיפורים מצחיקים. ברגע שמישהי מספרת בדיחה גסה, מיד משתחרר השסתום וכולן מתחילות לשתף. הסיטואציה מזכירה חבורת גברים שיצאה למילואים ובהיעדר נשים בסביבה מתנהלים באופן חופשי יותר. מאחר ורוב המסע מתנהל בתוך הג'יפ, מידי פעם מכריזים על Happy hour שזה אומר: החלפת הצוותים בג'יפים על פי הגרלה. בדרך זו ניתנת אפשרות לכל אחת להכיר מקרוב בנות מצוותים אחרים.

מתכונת המסע

מסע מלכת המדבר הוא כמו טיול מאורגן. החברה המארגנת מתכננת הכל מראש: את המסלול, את המלונות, המקומות בהם תהיה לינת שטח או הפסקת צהריים אלא שכאן לא מגלים לנרשמות דבר. הכוונה היא שמראש לא תדעי מה מצפה לך כדי שתחווי את הראשוניות. שרי:
"האחריות למסלול, לתוכן, לפעילות, לא הייתה שלנו, מה שאומר: להיות מוכן לקבל את שגזרו המתכננים וליהנות מזה. זה כמו לצאת לבליינד דייט אבל בלי אפשרות לברוח מיד אחרי הדקה הראשונה. שידוך שכפו עליך ועכשיו תתמודדי".

על הנשים המשתתפות במסע מוטלות משימות. כל ג'יפ מהווה צוות. מידי יום נבחרים שני צוותים תורנים שתפקידם להעיר בבוקר את הבנות ולהכין ארוחת צהריים עם מצרכים שהצוות המינהלתי קנה במרכול מקומי. את ארוחות הצהריים אוכלים כמובן בשטח. הארוחות כוללות סלטים, פסטות, אורז ואפילו מרקים חמים שבושלו על גבי גזיות.

משימה נוספת היא פעילות חברתית שהוכנה מראש בארץ. כל צוות יודע מראש באיזה נסיבות תתקיים הפעילות כדי שניתן יהיה להתאים אותה למקום ולזמן: פעילות לערב קבלת השבת תהיה כמובן שונה מפעילות המתקיימת במהלך טרק. ההפעלות כוללות משחקי חברה שונים ומגוונים, שירה בציבור בליווי כלי נגינה, עיסויים או פעילות ספורטיבית.

לפחות פעמיים ביום עוצרים בצד הדרך להפסקת קפה. הצוות הממונה על הקפה, מכין שולחן עמוס בכל טוב – עוגות, עוגיות, פירות יבשים ופיצוחים, הכל נרכש מראש בארץ. יש קבוצות שמוסיפות את הטאץ' האישי שלהן: מעשירות את התפריט עם מקציף חלב או פונצ' חם. יש צוותים שישקיעו באביזרי לבוש כמו: סינר, צעיף וכובע צבעוני, כדי ליצור אשליה שהן מלצריות בבית קפה יוקרתי. יש כאלה שיגישו עוגיות מזרחיות ולצלילי מוזיקה מזרחית יציגו מופע ריקודי בטן.

כדי להכניס עניין וגיוון למסע הג'יפים, משלבים במסע מספר פעילויות נוספות בהתאם לתנאים הקיימים בכל מסע. פעילויות אלו כוללות: טרק הליכה במסלולים ייחודיים, גלישה באומגה ממצוק גבוה, רפטינג בנהר סואן, שיט ללב ים לצפייה בלווייתנים, סנפלינג ועוד. עבור חלק מהנשים, זו התמודדות ראשונה בחיים עם פעילות אתגרית. חלקן מסרבות לשתף פעולה אך ההתלהבות של חברותיהן מדבקת ובהדרגה הן משתכנעות להתנסות גם בחוויה. ההתרגשות המלווה את הפעילות וההתגברות על הפחדים תורמת רבות לליכוד החברתי בתוך הקבוצה.

התמודדות עם קשיים

לא הכל ורוד במסעות אלו. אשה שמצטרפת למסע כזה צריכה להיות מודעת לקשיים הפיזיים והמנטליים הכרוכים בו. ורד נתקלה לא פעם בנשים שמתפרקות:
"קשה להן החיבור עם נשים שבאופן טבעי לא היו בוחרות להתחבר אליהן. הג'יפ הוא כמו קופסא שבה את סגורה עם עוד שלוש נשים במשך שעות ארוכות כל יום וזה יוצר מערכת לחצים. נקודת המשבר היא לרוב ביום הרביעי כשמתחילה השגרה. אז מתחילה הסבלנות והסובלנות לעמוד במבחן".

כדי להתגבר על קשיים חברתיים, שרי מייעצת לנשים המעוניינות להצטרף למסע כזה לבוא "קלילה ועם ראש פתוח". כדי להסתדר עם שאר הבנות ולהפחית לחצים יש לוותר בעיקר על אגו – להבליג, להכיל ועם זאת לדבר על דברים. חשוב מאוד להיות אמפתית ולא שיפוטית, ובעיקר,לדעת ליהנות ולרצות ליהנות.

מעבר לקשיים החברתיים קיימים גם קשיים פיזיים הגורמים לאי נוחות. הקושי הראשון הוא העמסת הציוד בג'יפ. מראש ה"מלכות" מתבקשות להביא תיקים רכים בסגנון צ'ימידן שניתן לדחוס אותם. בנוסף לציוד האישי יש להעמיס את הציוד הצוותי הכולל אוהלים, מזרונים וערכות אוכל. יש גם ציוד משותף לכל הצוותים שצריך להתחלק בין הג'יפים: גאזיות, ג'ריקנים, שולחנות וארגזי מצרכים המשמשים לארוחת הצהריים. הציוד הרב חוסם את החלון האחורי ומאלץ את הנהגות להשתמש אך ורק במראות הצד לפני יציאה לעקיפה.

קושי משמעותי יותר הוא הלינה בשטח. אחרי יום נהיגה מפרך יש צורך להקים אוהלים, לנפח מזרנים ולהתארגן עם הציוד באוהל. מקלחת לא באה בחשבון ולכן רוב הנשים שכמובן מקפידות לשמור על הגיינה מינימלית, מצטיידות מראש במגבונים לחים שעוזרים להן קצת להתרענן. השירותים הם בתנאי שדה. כדי להתמודד עם הקור בלילה, יש להצטייד עם שקי השינה המותאמים ל-15 מעלות מתחת לאפס, גופיות תרמיות וכריות חימום. בבוקר אין זמן לפינוקים – צריך לקפל את האוהל, להוציא אויר מהמזרנים, לאפסן הכל בג'יפ, למלא ג'ריקנים, להתפנות מאחורי השיחים ולצחצח שיניים עם בקבוק מים.

לעיתים, מעבר לאי הנוחות הכרוכה בלינה בטבע, מגיעים למאהל אורחים לא קרואים. ורד מספרת שבמסע האחרון לאוגנדה, חדר היפופוטם למאהל וההיסטריה היתה רבה:
"בתנאים כאלה, הנשים לא ישנות טוב וצריך לדאוג שלא יהיו עייפות במהלך הנהיגה".

למרות כל הקשיים, לא נשמעות תלונות וקיטורים. מי שמגיעה למסע כזה מודעת למה שמצפה לה. דליה:
"אמנם מאז השירות הצבאי לא ישנתי באוהל אך הגעתי למסע עם מוכנות נפשית לכך. למרות זאת, ציפיתי שאולי בסוף המסע יפתיעו אותנו ביום כיף בספא..."

סוף מסע

בתום המסע, כאשר האוטובוס מוביל את כל הקבוצה לנמל התעופה, מתבקשות הנשים למלא טופס בו הן מציינות מי לדעתן הצוות שראוי לנצח במסע. הבחירה היא אישית ויש לציין כמובן את הנימוקים לבחירה. הפרס למנצחות שווה בהחלט – הצטרפות למסע שיתקיים בשנה הבאה ללא עלות כספית. הבחירה קשה. לא בוחנים כאן כישורים פיזיים אלא כישורים חברתיים: הצוות שתרם הכי הרבה למצב הרוח הכללי, שהוכיח יצירתיות במשימות החברתיות, שתמך ועזר במצבים קשים. שרי ובתה שמעת היו חלק מהצוות שנבחר כמנצח במסע בו השתתפו והשנה הן תזכינה במסע חינם לחבל יונאן בסין. שרי:

"בחירת צוותי לצוות המנצח בא לי בהפתעה משום שלא הרגשתי שהשקענו יותר מדי במשימות הקבוצתיות. אני תולה זאת באווירה השמחה שהשרינו סביבנו. הצוות שלנו היה מורכב מנשים בגילאים שונים: 27, 30, 44, 61 כשכל אחת נמצאת במקום אחר בחיים. למרות זאת היתה בינינו כימיה מדהימה שיצרה אווירה טובה שכנראה הקרינה גם לשאר הצוותים".

לאחר שנבחר הצוות המנצח, נותר הערב האחרון. הצוות המארגן משתדל ברוב המסעות לסיים את המסע בבית-מלון כדי לאפשר לנשים לסיים את המסע בנינוחות ורעננות: להתקלח, להחליף לבגדים נקיים ולאכול ארוחה מזינה ומשביעה. התכנית האמנותית כוללת מופע סיום של כל אחד מהצוותים. הרפרטואר כולל: שירים, ריקודים ומערכונים המתבססים כמובן על אירועים שהתרחשו במהלך המסע. כמו במופע סיום בית-ספר, גם כאן המופעים מתובלים בבדיחות פנימיות שזר לא יבין אותן אך כאן מעוררים גלי צחוק בלתי נשלטים.

באווירה זו עם טעם של עוד, מתקיימת למחרת הפרידה המרגשת בנמל התעופה בן גוריון. נשים שעד לפני כשבוע לא הכירו אחת את השנייה, נפרדות בנשיקות וחיבוקים עם הבטחה לשמור על קשר.

אפטר פארטי

למרות שהמסעות נמשכים בדרך כלל 8-10 ימים בלבד, נראה שהאינטנסיביות של החוויות שעוברות הנשים במסעות, יוצרת חברויות קרובות בין המשתתפות. בתום המסע, מופצות תמונות בפייסבוק, מתנהלות התכתבויות באי-מייל ומתקיימים מספר מפגשים: בבתי-קפה, בחוף הים ולעיתים אף מתארגנים טיולים ביוזמת חלק מהבנות. במפגשים אלו לא מצרפים בני זוג או בני משפחה כדי לשמר את האווירה הייחודית שהיתה במסע. בשל הריחוק הגיאוגרפי לא כולן לוקחות חלק במפגשים אך ניכר שקיים רצון להמשיך ולשמור על קשר מסוים. יש שמצהירות שמצאו חברות לחיים. אחרות לא שומרות כלל על קשר. אך ללא ספק זיכרון המסע מלווה כל אחת מהנשים עוד הרבה שנים אחרי.

עתיד הפרויקט

לא ידוע עדיין אם מסעות ג'יפים אתגריים לנשים הן אופנה חולפת או שהפופולאריות שלהם תלך ותגבר. לפי מה שמסתמן היום, מסעות אלו ממשיכים לצבור תנופה. ההתלהבות של הנשים השבות מהמסע, מדבקת. דליה מעידה:

"המסע היה פשוט מתנה בשבילי, אני ממליצה לכל אישה לפרגן לעצמה מסע כזה".

פרישת הצוות המארגן של מסעות "מלכת המדבר" מ"החברה הגיאוגרפית" על רקע חילוקי דעות והקמת חברת מגמה צ'אלנג, יוצר תחרות על אותו קהל יעד. נשאלת השאלה אם התחרות לא מורידה את הרף בתהליך המיון של הבנות המשתתפות במסע. ורד שהדריכה מסעות נשים רבים עם החברה הגיאוגרפית ועברה לחברת מגמה צ'אלנג המתחרה, חושבת שלא:
"מידי שנה, הביקוש הולך וגובר. תהליך המיון הוא חיוני. אנו לא מחפשים לבנות את "נבחרת החלומות" אך המטרה שלנו היא לסנן את הנשים הסוציומטיות – אותן נשים שדואגות רק לצרכים האישיים שלהן ולא משתפות פעולה עם אחרות. נשים כאלה יכולות להרוס לכולן את ההנאה מהמסע ולכן אנו מנסות להקטין את הסיכויים שזה יקרה".

ידוע שתחרות היא דבר טוב עבור הלקוח, במקרה זה הלקוחה. היום המסעות הללו אינם זולים. היעדים לרוב רחוקים, עלות השכרת הג'יפים גבוהה. בנוסף, קיים צוות מנהלתי שאחראי על הלוגיסטיקה ורופאה המלווים את המסע. אמנם הצוות עובד בהתנדבות אך יש צורך לממן את הוצאות הטיסה, המלון והג'יפ שלו, מה שמייקר את עלות ההשתתפות במסע.

לא ברור מה תוליד התחרות בין שתי החברות ואם בעתיד יקומו חברות מתחרות נוספות. יתכן שהרצון להוזיל מחירים בשל התחרות, יוביל לקיזוז בהוצאות ולבחירת יעדים זולים יותר ואולי אף לויתור על המסגרת התחרותית. כתוצאה, רמת המסעות והאטרקטיביות שלהם, עלולה לרדת. הזמן יוכיח אם זו אופנה חולפת או תופעה שתתפתח ותכיל בתוכה מעגלים רחבים יותר של נשים.

ביביליוגרפיה

ספרים

ליפצין, אורי, הפנאי והנופש בישראל : (פרקים נבחרים), תל-אביב, צ'ריקובר (1981).

אליהוא כץ ומיכאל גורביץ, תרבות הפנאי בישראל: דפוסי בילוי וצריכה תרבותית, תל-אביב, עם עובד (1973).

אליהוא, כץ, תרבות הפנאי בישראל : תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית, 1970-1990, ירושלים, מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי (1992).

צמח ציונה ותמר פלד, מעמד האשה בעיני הציבור: חקר תפיסות ועמדות בנושא השיוויון בין גברים ונשים בישראל, ירושלים, מכון ישראלי למחקר שמושי (1983).

קליין חיים, המיליון השני: תעשיית התיירות הישאלית, עבר-הווה-עתיד, תל-אביב, אמיר (1973)

מאמרים

גלעד חסקין, "מלווה מלכה", ארץ וטבע: המגזין הגיאוגרפי הישראלי, 103, (2006), 64-66.

עידן גדיד, "מי רוצה להיות מלכה?", מסע עולמי, 4, (2002), 26-28.

גל יעקב, "לקראת מלכת המדבר", טבע הדברים: מוסף לרכבי שטח, 19, (2001), 8-14.

 צליל יצחק, "מלכת המדבר – תרגיל סיכום למשתתפות", טבע הדברים: מוסף לרכבי שטח, 7,     (1999), 16-21.

רן אודי, "מלכת המדבר – מבחני המיון", טבע הדברים: מוסף לרכבי שטח, 7, (1999), 12-14.

אלמוג עוז, "בדור המתגבש היום, הפנאי מקבל מימד פולחני", פנים, כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 27, (2004).

עיתון

גרינשטיין יוסי, "שיא חדש: מספר היציאות לחו"ל זינק אשתקד ב-6.6% ל-4.3 מיליון", מעריב, מדור סגנון ופנאי (12.1.2011).

אינטרנט

 www.geotours.co.il - מלכת המדבר - החברה גיאוגרפית.

 www.ynet.co.il - ynet travel - מלכת המדבר 2010 - תיירות

www.malka-net.co.il - מועדון מלכת המדבר

 www.jafi.org.il/JewishAgency/Hebrew/Israe/Partnerships/DesertQueen הסוכנות היהודית לא"י, שותפות 2000

 www.mako.co.il/women-magazine/diva-magma Magma Challenge - מסע אתגרי לנשים. מופיע באתר מקו, מדור פנאי וקריירה.

 http://www.4x4.co.il/default.aspx
- אתר השטח הישראלי

 http://www.news1.co.il/ShowNetContent.aspxCatID=1&SubId=32&AreaID=0&SiteId=552 – אתר news1-מחלקה ראשונה. אתר המפרסם חדשות ברשת במדור 4X4 ובמדור 4XX4.

http://www.4xx4.co.il – 4XX4 בשטח – אתר המכיל כתבות על ג'יפים, מסלולי ג'יפים, טיולי ג'יפים ופורום ג'יפים.

ראיונות

 דליה המאירי, 9.5.2011, משתתפת במסע מלכת המדבר ללפלנד באוגוסט 2010.

שרי יהב, 7.5.2011, השתתפה במסע מלכת המדבר ללפלנד באוגוסט 2010, נמנית על הצוות המנצח במסע.

ורד אביבי, 20.5.2011, מדריכת טיולי ג'יפים בחו"ל.


מילות מפתח

מלכת-המדבר | צ'לנג' | מסע-אתגרי-לנשים | טיולי-שטח-לנשים | ג'יפים | 4X4 | נהיגת-שטח | אתגר | ג'יפאות | ג'יפים-במדבר | מסעות-נשים | תרבות-פנאי | תיירות | מעמד-האישה | פמיניזם | רמת-חיים-בישראל | העצמה-נשית | אסרטיביות | אחווה-נשית

הערות שוליים

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.