אנשים ישראל אנשים ישראל
  עמוד הבית מאמרים לפי חתכים מאמרים לפי א-ב אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 2 מדרגים

תיכון בית יעקב חיפה

חוברת בעריכת תלמידות - בית יעקב
תיכון בית יעקב חיפה
שם החוברת: "והייתם לי סגולה מכל העמים"
חוברת חוגים
תיכון בית יעקב חיפה
חוברת חוגים
תיכון בית יעקב חיפה
יציאה לחופשה - תיכון בית יעקב
תיכון בית יעקב חיפה
יציאה לחופשה - תיכון בית יעקב
תיכון בית יעקב חיפה
מכתבים לתלמידות - בית יעקב
תיכון בית יעקב חיפה
פנקס אישורים - תיכון בית יעקב
יפעת פלג ושירז שטרית
תעודה של תיכון בית יעקב
יפעת פלג ושירז שטרית
תעודה של תיכון בית יעקב
יפעת פלג ושירז שטרית
מחברי המאמר
יפעת פלג ושירז שטרית

נוצר ב-8/6/2011  |  עודכן לאחרונה ב-4/7/2012

הקמת "בית יעקב" לבנות חרדיות בפולין

ראשית התפתחותה של מערכת החינוך לבנות הייתה לפני כ-90 שנה, ועיקר התפתחותה היה בשנים שלאחר הקמתה של מדינת ישראל. טרם הקמת החינוך התורני לבנות הושם דגש רב על חינוך הבנים ועל כן לא התקיימו מוסדות מאורגנים לבנות, שהתחנכו באותה העת בבית אימן. בעוד שהבנים עסקו בלימוד תורה ב'חדר' או ב'תלמוד תורה', כעיסוק בלעדי, בתקווה שימשיכו בזה גם בבגרותם ולמשך כל חייהם, מקום הבנות היה בבית, ליד האם.

כל תהליך הסוציאליזציה היה מוטל, למעשה, על האם. ממנה ראתה הבת את המעשים הרצויים, וממנה שמעה את מוסר ההשכל החשוב לה לחייה. תפקידה המיועד של הבת היה לשמש עקרת בית, הדואגת למשק ביתה, לבעלה, לילדיה ולעיתים מעטות לפרנסה. לכל זה היה די בדוגמא החיה של האם, אשר לידה גדלה הבת עד לכניסתה לחופה ולרוב גם בשנים הראשונות שלאחר נישואיה.

תחילת המפנה לעבר הקמת מוסד חינוכי לבנות נעשה בידי הגברת שרה שנירר, בשנת 1918 בקרקוב שבפולין. שרה שנירר נולדה ב-1883 בקרקוב שבפולין למשפחה חסידית, אשר נודעה בזכות רבניה הגדולים. במקצועה הייתה שרה תופרת, מה שהביא אותה לשיחות רבות ומפגשים אקראיים עם נשות העיירה החרדיות, דבר שהשפיע על צעדיה בהמשך דרכה.

בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצה שנירר לעזוב לווינה. בעת שהותה בווינה נזדמנה לבית כנסת ושם שמעה שיחה על גבורת חנה ושבעת בניה, ועל הצורך הגדול לחנך את בנות ישראל למסור את נפשן בעד התורה. שיחה זו עוררה בה את הלהט והרצון העז להעביר את המסר לתפוצה רחבה ככל הניתן של בנות. את חלומה דחתה שנירר לכשתגיע לקרקוב, ואכן כך היה.

בשנת 1917 חזרה שנירר לקרקוב והחלה להגשים את חלומה, על ידי כך שהקימה בית ספר קטן שכלל עשרים וחמש בנות, אשר התחנכו אצלה על דרך התורה והיהדות. מיום ליום הלך וגדל בית הספר, ועוד באותה שנה להקמתו נבחרו על ידי שנירר שתי תלמידות לשמש לה לעוזרות הוראה. שנה לאחר מכן נוסדו בתי ספר של 'בית יעקב' במספר ניכר של ערים ועיירות ברחבי פולין. תלמידותיה של שרה שנירר שימשו כמורות על אף גילן הצעיר, ולימדו את תוכנית הלימודים שנכתבה בידי שנירר.

סמינר למורות 'בית יעקב' הוקם אף הוא וזכה לביקוש רב. בשנת 1927 נערך טקס הנחת אבן הפינה למבנהו הקבוע של הסמינר. מעבר להקמת המוסדות החינוכיים, הקדישה שנירר מרץ רב לארגון תנועות הנוער - 'בנות אגודת ישראל' ו'בתיה'.

בשנת 1935 חלתה שנירר ועל אף ייסוריה הקשים לא חדלה לשוחח עם תלמידותיה, לכתוב אליהן מכתבים ולעודדן בדברי נחמה וחיבוק כדוגמת המכתב הבא: "לכל בת מבנותיי דרישת שלום אישית, תהא בת ישראל מקורית ואמיתית, דגל תורתנו תשא נא בגאון ואל נא תתפעל מהבלי שווא ודמיון. אל תסחפנה, חלילה ברוח הזמן הסוערת ואת מצוותינו תהא כל אחת נוצרת, במצוות הצניעות תדקדקנה מאוד, ואש יראת ה' בלבבכן לעולם תיקוד". עוד באותה שנה נפטרה שנירר ונקברה בבית הקברות של קראקוב.

לא ניתן לנתק את סיפור הקמתה של תנועת בית יעקב מהרקע ההיסטורי אשר מבהיר את הצורך, הדחיפות וההצלחה של תנועה זו; התפתחותו המהירה של החינוך המודרני לבנות בעולם, הביאה למצב בו יותר ויותר בנות יהודיות הלכו ללמוד ולרכוש השכלה בבתי ספר נוכריים, דבר שהיווה סכנה שמא ינטשו הבנות את היהדות.

מכאן, ניתן לראות כי מערכת החינוך לבנות הוקמה בכדי למלא צורך דחוף של הקבוצה. צורך זה מהווה התמודדות עם לחצים חברתיים ותרבותיים גדלים והולכים שבתוכם חיה החברה החרדית דאז. מערכת החינוך של הבנות הוקמה כדי להבטיח את יציבותה האידיאולוגית של החברה ואת משך אורח חייה הייחודיים.

תנועת בית יעקב בישראל

התפתחות התנועה

גרעין בית יעקב בארץ ישראל נשתל עוד בחייה של שרה שנירר. המוסדות הראשונים בארץ הוקמו בירושלים ובתל-אביב, בשנת 1935. המוסדות בארץ הוקמו גם הן בנסיבות דומות למוסדות מחוצה לה, מתוך צורך הולך וגובר להקמת מוסדות ייחודיים לבנות הקהילה.

במקביל להתפתחות תנועת ההשכלה בעולם, חלה גם בארץ התפתחות מהירה של החינוך המודרני לבנות, דבר שחייב תגובה מצד הקהילה החרדית על מנת לשמר את אורחות חייהם ולמנוע את התרחקותן של הבנות והמשפחות מן הדת. תחילה כללו המוסדות עשרות בודדות של תלמידות, אך עם השנים חל גידול מתמיד ומהיר שאכן הוכיח את הצורך במוסדות אלה.

בדומה לזעזוע שעברה מערכת החינוך לבנים במהלך מלחמת העולם השנייה, אחרי השואה אבדה תנועת בית יעקב באירופה, על רבבות תלמידותיה ומאות מורותיה. עובדה מצערת זו, מיקמה לימים, את ארץ ישראל כמרכז תנועת בית יעקב העולמית.

בנוסף לגידול המתמיד במספר התלמידות החלו להיפתח מוסדות חינוך נוספים לתת הקבוצות השונות.

עקרונות היסוד החינוכיים שהיו למערכת זו בתחילת דרכה היו בראש ובראשונה לשמר את הדת והמסורת היהודיים המקובלים והנהוגים בקהילה החרדית. אם בעבר לימוד תורה לבנות היה בגדר איסור, הרי שלאור ההתפתחות במציאות הוא היה הכרחי ולכן קיבל היתר. בקרקוב שבפולין קיבלה הגברת שרה שנירר אישור לפתוח בית ספר לבנות מאת הרבי מבעלז, הרבי מגור וה''חפץ חיים''. בראש פיתוח בתי הספר לבנות בארץ ישראל עמד ר' בן ציון יאדלער.

תגבור ההשכלה לבנות ישראל ושילובן בשוק העבודה וכן הרמת רף המורל האישיותי של הבנות, היו חלומה של שנירר, ערב הקמת תנועת בית יעקב. מעניין לראות כי דרכה של שנירר מוצגת כיום באור שונה מכל מה שלחמה למענו. דרכה מוצגת כמיושמת בחיזוק בנות ישראל באהבת האל, בתורת ישראל, במניעת התבוללות והצלת כמה שיותר בנות יהודיות משד רוחני בהתגלמותו המודרנית של השפעות הרחוב הנוכרי.

כיום מטרות התנועה מוצגות בחוברות הרשמיות כך:  "לפעול לעיצוב דמותן הרוחנית של בנות ישראל, על יסודות התורה הקדושה וקיום מצוותיה בכל עת ובכל זמן, תוך הקפדה על צניעות הלבוש והחיים בבחינת 'כל כבודה בת מלך פנימה'; פיתוח מידות טובות, מחויבות לתרומה לקהילה ועד להגשמת היעוד של כל חניכה בבניין הבית היהודי הטהור".

כיום, רשת 'בית יעקב' משתייכת ל'חינוך העצמאי' של אגודת ישראל ונחשבת למוסד הדומיננטי והמוביל לחינוך בנות בקרב הקהילה החרדית. ה'חינוך העצמאי' של אגודת ישראל נתמך על-ידי ממשלת ישראל. מוסדות הרשת פרוסים בערים רבות בישראל וכוללים מאות בתי ספר, יסודיים ותיכונים, בהם מעל 100,000 תלמידות.

מוסדות חינוך "בית יעקב"

מוסדות רבים בארץ, נושאים כיום את השם 'בית יעקב', והולכים בדרכה של שרה שנירר. יחד עם זאת לא ניתן להצביע על קיומה של הנהלה המאגדת תחתיה את כל בתי הספר כרשת אחת, הן מבחינה מהותית, תוכנית, והן מבחינה אדמיניסטרטיבית.

דמות רבנית אשר מזוהה עם הנהלת התנועה הינה הרב ליברמן. אביו ניהל בעבר את סמינר בית יעקב בירושלים ועל כן הוא נחשב כממשיך דרכו. בפועל, מנהל הרב ליברמן את סמינר בית יעקב החדש בירושלים ועומד בראש תנועת הנוער 'בתיה'. רוב בתי הספר נמצאים תחת פיקוחו של משרד החינוך ומוגדרים 'חינוך מוכר שאינו רשמי'.

המגוון הרב, המאפיין את העדה החרדית, נותן את אותותיו בבתי הספר השונים. לאור כך, המאפיינים הבסיסיים משתנים ממוסד למוסד. גודלו של בית הספר נע בין מאה לאלף-חמש מאות בנות. אוכלוסיית הבנות עשויה להיות ליטאית, ספרדית, חסידית, מעורבת או חוזרות בתשובה.

תנאי הקבלה עשויים להיות נוקשים, מקלים או לא קיימים כלל. ראוי לציין כי בכל בית ספר קיים תקנון המכיל התייחסות משמעותית לנושא הצניעות. יחד עם זאת יש לציין כי הגדרים ההלכתיים, אודות פרטי הצניעות המדויקים, משתנים מאוד בין מוסד למוסד.

לאור עובדות אלו, קשה כיום להצביע על דמות אחת המקובלת והמזוהה עם מוסדות בית יעקב. יתירה מכך, אף על דמותו המרשימה של הרב אלישיב אשר מקובלת על רובו המוחלט של הציבור החרדי-ליטאי, ומכונה 'פוסק הדור', קשה לומר כי נחשבת לסמכות רבנית באופן גורף לכל מוסדות חינוך בנות המגזר החרדי.

חלוקה גילאית של מוסדות 'בית יעקב'

החלוקה הגילאית בכל מוסדות בית יעקב זהה בכל הארץ :

• גני טרום - חובה.

• גני חובה.

• בית ספר יסודי: כיתה א'-ח'.

• בית ספר על- יסודי: ט'-י"ב.

• סמינרים: כוללים שלוש שנות לימוד לשם קבלת תואר.

 תיכון בית יעקב בחיפה - רקע כללי

בתחילת דרכו של בית יעקב עיקר המוסדות שהוקמו התמקדו בחינוך היסודי, תקופה ממושכת לאחר מכן התפתח הן החינוך העל-יסודי והן הסמינרים. המוסדות הראשונים בארץ הוקמו בתל- אביב ובירושלים (הפרש של שנה-שנתיים ביניהם), לפני מלחמת העולם השנייה, בשנת 1935.

בשנת 1938 הוקם בית הספר הראשון בחיפה שהיה בית ספר יסודי. מוסד זה כלל בתוכו כיתות א'- ח'. באותם ימים, היו בחיפה שני בתי ספר תיכוניים אשר היו משויכים לציבור הדתי. בית הספר נצח ישראל לבנים ובית ספר המזרחי לבנות. בתי ספר אלו גייסו לשורותיהם תלמידים מכלל האוכלוסייה, מבתים מסורתיים אשר חיפשו חינוך יהודי. בתוך בתי הספר לא הייתה הקפדה על קיום המצוות, כך שהיה חוסר שביעות רצון מצד המשפחות שחיפשו חינוך תורני יותר.

הקמת בית ספר "יבנה" לבנים, היה ניסיון כושל לפתוח בית ספר תורני יותר. כבר בשנותיו הראשונות של בית ספר "יבנה", הוא זכה לכינוי "הריאלי הדתי" וכך הדגש בו הוסב למקצועות חול ולהישגים לימודיים. כשלון נוסף, נחל בית הספר היסודי של בית יעקב, כאשר ניסה להרחיב את שורותיו ולפתוח כיתה ט' באופן ניסיוני. ניסיון זה לא עלה יפה, מכיוון שהכיתה סבלה ממחסור בבנות שהיו מעוניינות להמשיך ללימודים תיכוניים, והכיתה נסגרה.

על רקע כל זאת הוקם בשנת 1949 בית ספר התיכון של בית יעקב, כמענה לצורך של האוכלוסייה הדתית בחיפה. בשונה ממוסדות החינוך הקודמים בחיפה, אשר היו תחת הנהלת "המזרחי", תיכון בית יעקב היה תחת הנהלה חרדית. המנהל הארגוני אשר עמד בראש ההקמה היה ודיסלבסקי. על אף הקמתו כחלק מרצף ההתפתחות של רשת בית יעקב, ניתן לזקוף לזכותו אפיונים ייחודיים משאר בתי הספר בארץ ;

צוות ההוראה והסגל החינוכי, הורכב ממורים יוצאי גרמניה, בעלי תרבות כללית עשירה. הם דגלו בשילוב של יהדות עם תרבות כללית. לימוד השפה האנגלית הוכנס לבית הספר כחלק ממקצועות החובה, דבר שהיה נדיר מאוד בשאר המוסדות בארץ. העשרת התלמידות בספרות כללית, זכתה גם היא לקבלת מעמד מיוחד. כל תלמידה נשאה יומן קריאה, בו נעשה מעקב אחר הספרים אותם קראה. ברשימת קריאת החובה הופיעו ספרים מכלל העולם ובעיקר מארצות אירופה. תנועת 'בתיה' פעלה בשנים אלו, אך באופן חריג הורשו בנות התיכון לבחור בינה לבין תנועת הנוער "עזרא" של פועלי אגודת ישראל.

בשונה מבתי הספר האחרים, לא הייתה הקפדה על צניעות בלבוש. בית הספר לא הנחיל תלבושת אחידה, אם כי דבר זה לא היה חריג בתקופה זו, בשל המצב הכלכלי. חידושו המסעיר ביותר של בית הספר התיכון של 'בית יעקב' בחיפה, הוא הכנת בנות התיכון למבחני הבגרות. חשש כבד היה בימים אלו, כי בת שברשותה תעודת בגרות עשויה להגיע מאוחר יותר ללימודים אקדמאיים באוניברסיטאות החופשיות. בית ספר התיכון בחיפה הרים את הדגל ופתח עידן חדש בהתפתחותה של רשת בית יעקב.

שינויים מהותיים עברו על בית הספר ברבות הימים; מגמת התחזקות והקפדה יתירה על מוסכמות של החברה החרדית עברה על בית הספר והשאירה בו את חותמה. בבית יעקב הישן, לא הייתה כלל דמות רבנית כלשהי, לא שררו כללי צניעות וכן ניתנה אשרה לקריאת ספרות כללית.

כיום בראש בית הספר עומד הרב אוסטרי, כללי הצניעות מודגשים ומפורטים בתקנון מיוחד תוך אכיפתם בין כותלי בית הספר ומחוצה להם. כמו כן קריאת ספרות כללית נאסרה ואת מקומה תפסה הספרות החרדית העכשווית והספרות היהודית המסורתית.

מוסדות רשת 'בית יעקב' בחיפה

גני טרום חובה- מיועד לגילאי 3-4.

גני חובה- מיועד לגילאי 5-6.

בית ספר יסודי לבנות- לכיתות א'-ח'.

בית ספר תיכון לבנות- ט'- י"ב.

סמינר בית יעקב למורות וגננות- שנים י"ג- ט"ו.

נתונים כלליים

בית הספר מונה 369 תלמידות המחולקות לאחת-עשרה כיתות. בכל שכבה ישנן שלוש כיתות למעט שכבה י' הכוללת שתי כיתות בלבד. בממוצע כל כיתה מכילה כשלושים ואחת בנות. מנהל בית הספר ציין בפנינו כי בית הספר דוגל בכיתות קטנות ולא המוניות. בית הספר מעוניין לתת שירות אישי והרגשה אישית לכל תלמידה.

הצוות הניהולי של בית הספר כולל את מנהל בית הספר - הרב אוסטרי וסגנית המנהל. בית הספר מונה 32 מורות ומורה אחד. בנוסף לסגל המורות יש בבית הספר יועצת, אחות, ספרנית, מזכירות ואחראים על ציוד אור-קולי.

סגל בית הספר

המנהל

השנה הנוכחית הנה השנה ה-42 להימצאותו של המנהל בבית הספר. בעבר היה המנהל מלמד מספר רב של שעות. כיום הוא מלמד 6 שעות על פי הגדרת התפקיד. המנהל מתמקד כיום במקצוע הלכות דינים. מנהל בית הספר, הרב אוסטרי, כתב את הספרים הבאים: "פרקים בתולדות ישראל" חלקים א'-ד ו- "יסודות ועקרים בהלכות שבת" והם נלמדים בכלל מוסדות רשת בית יעקב לקראת הבגרות בתושב"ע.

היקף המשרה של המנהל מופנית בעיקרה לנושא ההנהלה. במשך השנים עבר המנהל מספר השתלמויות, והוא בעל תואר שני (שסיים לפני שנים רבות).

שכרו של המנהל וכן שכרן של המורות ניתן על ידי משרד החינוך בהתאם לתקנות מוסדות החינוך באגף "מוכר שאינו רשמי". שכרם זה, זהה לשכר המורים במערכת החינוך הכללית בארץ, על פי רמת הכשרתם המקצועית.

צוות המורות

המורות ברובן הן וותיקות. בית הספר אינו דוגל בתנודה מרובה של מורות. חלקן הגדול של המורות הגיעו ללמד לאחר שסיימו את לימודיהן בסמינר בית יעקב. הכשרתה של המורה והמוסדות החינוכיים בהם למדה בנעוריה, הינם פרמטר מרכזי בשיקולים לבחירתה כמורה בבית הספר של בית יעקב. שיקול זה נעשה לכל מורה ומורה, בין מחנכת קבועה ובין מורה מחליפה לשעה אחת בלבד.

לכל מורה יש גם תפקיד נוסף, לא רשמי, מעבר לשעות בית הספר, לדוגמא - רכזת חברתית. באופן כללי צוות המורות מעורבות באופן משותף בכל הנעשה בבית הספר. בנוסף לכל מורה במשרה מלאה יש חובה לשתי שעות שהייה נוספות בבית הספר לצורך קישוט בית - הספר ותפקידים נוספים.

התלמידות

רוב תלמידות בית הספר מגיעות לתיכון הישר מבית הספר היסודי של בית יעקב. הבחינות המתקיימות בעת כניסתן הן לרוב לצורך מיון ולא לשם קבלה/אי קבלה. המנהל תיאר מקרה יוצא מהכלל לגבי תלמידה מסוימת: התלמידה משתייכת למשפחה שאינה דתית ועל כן לא למדה בבית הספר היסודי של בית בנות יעקב. למרות עובדה זו רצתה התלמידה ללמוד בתיכון הנוכחי. המנהל הסכים לקבלה ואף ניפגש לשיחה עם הוריה. לבסוף למדה התלמידה את ארבעת שנות התיכון בבית הספר הנוכחי ואף המשיכה ללימודים בסמינר.

חמישים אחוזים מכלל התלמידות הינן חיפאיות, בנוסף ישנן תלמידות מאזור הקריות (קריית אתא, קריית שמואל, קריית ביאליק וקריית מוצקין). בבית הספר לומדת גם קבוצת תלמידות מזיכרון יעקב. קבוצה זו החלה ללמוד לפני 15 שנים בבית הספר הנוכחי, זאת בשל חוסר פיתוח בעבר של הישוב היהודי בזיכרון יעקב.

מנהל בית הספר ציין כי בית הספר מעוניין להפחית את מספר התלמידות המגיעות מחוץ לחיפה (כדוגמת זיכרון יעקב) זאת בשל הצורך והרצון לשמירה על קשר אישי עם התלמידות, גם מחוץ לשעות בית הספר. כאשר התלמידות מתגוררות רחוק מבית הספר מתפספס הנושא של שמירה על קשר בין המורות לתלמידות מחוץ לשעות בית הספר.

כפי שצוין לעיל, הישגים לימודיים הם מבורכים אך אינם מהווים את מוקד הגאווה הבית ספרית. כיתות מיוחדות לתלמידות מצטיינות אינן קיימות בבית הספר כלל.

בעניין קליטת תלמידות חריגות, נראה כי בבית הספר ישנן בנות בעלות לקויות למידה קלות בלבד, המקבלות סיוע ותמיכה ממורות בית הספר, אך לא ניתן להצביע על מערך סיוע מאורגן וממוסד לקליטת חריגים או שילוב תלמידות עם צרכים מיוחדים מורכבים יותר.

פרופיל סוציו-אקונומי אופייני לתלמידות בית הספר הוא ממעמד בינוני-נמוך כנזכר לעיל. באופן יחסי לקהילות חרדיות במרכז הארץ (בני ברק וירושלים), נראה כי מצב המשפחות החרדיות בחיפה, טוב יחסית, אך לא בהרבה.

קשר עם ההורים

בבית הספר קיים שיתוף פעולה מלא של ההורים, אותו הוא אף מעודד. בסוף חודש מרץ, 2008 התקיים בבית הספר ערב אימהות. בערב זה השתתפו מעל 300 אימהות. המגמה הייתה לחזק את הקשר של האמהות לחינוך בנותיהן. המסר שהועבר לאימהות בערב זה היה המחויבות שיש לאימהות להוות חלק אינטגראלי מחינוך הבת. כלומר חובת ההורים אינה מסתיימת בשליחת הבנות לבית הספר ועליהם לשמור ולהקפיד על חינוך בנותיהן גם מחוץ לגבולות בית הספר.

מקצועות הלימוד

מקצועות חובה

בין מקצועות החובה ישנם, קודש, תנ"ך, יהדות, דינים, השקפה, ספרות, לשון והבעה. מתמטיקה - רוב הבנות ניגשות לבגרות ברמה של 3 יח"ל, מעטות מהן לומדות 4 יח"ל. ואנגלית - רוב הבנות ניגשות לבגרות ברמה של 3 יח"ל, מעטות מהן לומדות 4 יח"ל. כמו כן נלמדים מקצועות אזרחות, גיאוגרפיה, פיסיקה וחינוך גופני.

מקצועות בחירה

מקצוע בחירה במדעים - מחשבים או מוט"ב (מדע וטכנולוגיה בחינוך). מוט"ב הינו מקצוע הבנוי על היסודות של כל המקצועות הריאלים, אך המגמה העיקרית היא לתרגם ידע זה לטובת החיים האישיים והחברה, במקצוע זה נלמדים נושאים הקשורים לבריאות, תזונה ואיכות הסביבה. הספר הרשמי של מקצוע זה הינו "לבריאות מכל הלב - האחריות לבריאותך בידך" מאת מרים וליצקר-פולק.

רוב העומס של הבגרויות קיים בכיתה י"ב. בתנ"ך לומדות התלמידות 5 יח"ל, מערכת הלימוד נקבעת ע"י משרד החינוך אם כי ישנה התאמה לבית בנות יעקב.

שעת מחנך

בכל שבוע מתקיימת שעת מחנכת. כל מחנכת מקבלת עשרה נושאים (הקשורים גם לאקטואליה) עליהם היא צריכה לדון עם התלמידות.

הערכה ומדידה

תעודות

התלמידות מקבלות תעודה פעמים בשנה. התעודה הינה ממוחשבת אם כי הערכות לגבי כל שיעור הן מילוליות. התעודות חוזרות למנהל לאחר חתימת ההורים. בית הספר אינו מתייחס באופן מיוחד לתלמידות מצטיינות במטרה שלא ליצור מעמדות בין התלמידות.

מבחנים

לאחר השבועיים הראשונים בהם אין מבחנים, כל שבוע מתקיימים לא יותר משני מבחנים. לאחר תקופה עמוסה של מבחנים מקיים בית הספר "שבת צוותא", אשר פרטיה יובאו בהמשך.

התרשמות אישית

מנהל בית הספר ציין כי ישנה ציפייה שהמורה והמנהל יכירו מקרוב כל תלמידה ותלמידה. עוד ציין המנהל כי התלמידות מודעות לכך שהן יכולות להיכנס למשרדו לצורך שיחה, הצגת בעיה וכד'.

קודים של התנהגות

תקנון בית ספרי

בית הספר ניסח תקנון אודות ההתנהלות והכללים של בית הספר. בין השאר מכיל בתוכו התקנון התייחסות לתלבושת אחידה, טיפול בבעיות משמעת, דרוג הציונים, ישיבות מורות והתפילות היומיומיות.

כפי שצוין לעיל, בית הספר אינו מתייחס באופן מיוחד לתלמידות מצטיינות במטרה שלא ליצור מעמדות בין התלמידות. בבית הספר לא קיימות כיתות נפרדות לחינוך מיוחד. יחד עם זאת מקבל בית הספר תלמידות הנזקקות לחינוך מיוחד והוא אינו סלקטיבי לגביהן. היועצת של בית הספר מופקדת על איתור הבנות, מפנה אותן לאבחון והן מקבלות הקלות והתאמות. בנוסף לתקנון בית הספר מקיים ישיבות צוות במהלכן מתקבלות החלטות על-פי רוב.

תלבושת אחידה

לבית הספר ישנה תלבושת אחידה וצנועה. המנהל טוען כי קיימות בעיות משמעת אך הן פחותות בצורה משמעותית לעומת בעיות משמעת הקיימות במוסדות אחרים.

אכיפת כללי ההתנהגות

המנהל ציין כי הוא נחשב מעט סלחני כלפי הבנות והוא נוטה פחות להעניש ויותר לדבר אל ההיגיון ולמצפון של הבנות. במקרה קיצוני של בעיות משמעת ישנו תקנון על פיו ניתן לשלוח את הבת הבעייתית לביתה למשך יומיים.

פעילויות חברתיות

טיול שנתי

לכל שכבה ישנו טיול שנתי כשבכל שנה מחליטים על המקומות בהם יטיילו. הטיול נמשך יום אחד ארוך. בעבר בית הספר היה מקיים טיולים שנתיים ליומיים, מגמה זו נפסקה בעיקר מסיבות ביטחוניות.

אירוסין

כשיש אירוסין של בת מסוימת כל הבנות שמחות בשמחתה וחוגגות עימה. נציין כי בשנה ממוצעת ישנן כשמונה עד עשר בנות מכיתה י"ב שמתארסות במהלך השנה.

יריד פורים

בכל שנה מתקיים יריד פורים הנערך במתחם בית הספר בשעות אחר הצהריים. כל המורות והתלמידות לוקחות חלק במסגרת ההכנות ליריד. היריד מכיל דוכני יצירה, אוכל ומגוון הצגות ופעילויות למשפחות הקהילה. במרכז היריד מתקיימת ההצגה הגדולה, אשר מלווה בריקודים ובתלבושות מיוחדות, הנתפרות לערב זה. ליריד מגיעים אמהות וילדים מכל רחבי חיפה ומן הפרברים. היריד מתקיים בבחינת מסורת וישנן שתי מטרות לקיומו:

• בבית הספר קיימת קרן להכנסת כלה. כל בוגרת זכאית לקבל הלוואות בתנאים נוחים ובמקרים מסוימים גם מלגה לצורך ארגון החתונה. אחד ממקורות המימון לקרן זו הוא היריד. הבנות חשות שהן תורמות לחברות שלהן, ועל כן המוטיבציה שלהן לתרום להצלחת היריד היא גדולה. הבנות מתכוננות ליריד בתחומים מגוונים כגון: אפיית עוגות, קישוט, ארגון וכד'. ההכנות נערכות בערך כשבועיים עד שלושה שבעות, כשבמהלך תקופה זו חלים מעט שינויים במערכת הלימודית.

• המטרה השנייה הינה הגיבוש העצום שנוצר במהלך ההכנות ליריד ובמהלך היריד עצמו.

שבת צוותא

לאחר תקופה עמוסה של מבחנים מקיים בית הספר "שבת צוותא". בשבת זו, כל המורות והתלמידות מקיימות שבת בצוותא מטרת המפגש הינה חברתית, ויצירת הרפיה.

מבצעים חינוכיים

כמו כן, במהלך שנת הלימודים מתקיימים שני מבצעים חינוכיים:

1. בתחילת שנת הלימודים שהינה תקופת החגים מתקיימת סדנא לחיזוק האמונה וקיום המצוות.

2. בתקופה שבין חג הפסח לשבועות מתקיימים שיעורים שמטרתם - העמקה בנושאים שבין אדם לחברו.

תנועת נוער "בנות בתיה"

ראו בדף המידע: בתיה – תנועת נוער לבנות חרדיות.

מבנה שנת הלימודים

ימי לימוד וסדר יום

בבית הספר לומדים שישה ימים בשבוע - א'- ו'. הלימודים מתחילים בשעה 8:15 ומסתיימים בשעה 15:10. יום שישי הנו יום קצר יותר.

סדר היום בבית הספר הינו קבוע; בשעת הלימוד הראשונה מתקיים שיעור בנושא הקשור לתפילה, לאחר מכן מתקיימת תפילת שחרית בתוך הכיתות. בתום התפילה מתחילה מערכת השעות על פי סדר השיעורים שנקבע. במהלך הפסקת הצהריים ישנו זמן מוקצב לתפילת מנחה, לכל בת שמעוניינת בכך. תפילה זו מתקיימת באולם הגדול והיא משותפת לכל בית הספר.

עוד נציין כי כיתה י"ב נחשבת לכיתה פחות עמוסה ומערכת השעות מאופיינת בדרך כלל בפחות שעות לימוד.

חופשות

הנהלת בית הספר רואה בחופשת הקיץ כמקור סכנה לתלמידותיו. הסכנה באה לידי ביטוי בתפיסה כי מצב של חוסר תעסוקה יוצר מצב של שעמום ובטלה אשר עלולים להביא לירידה ברמה הרוחנית של התלמידות. מתוך כך, עם סיומה של שנת הלימודים, מוגברת הפעילות בתנועת "בנות בתיה" ונערכות מגוון פעילויות חינוכיות; פעילות הקיץ 'אתנחתא', מחנה קיץ חינוכי וקו "קול התור".

בנוסף לפעילויות אלו, כדי שהבנות ינצלו בצורה יעילה את חופשת הקיץ, מתקיימים בבית הספר חוגים בעלות מינימאלית. החוגים מתקיימים בשעות אחר הצהריים והם כוללים חוגים להעשרה לימודית וחוגים ליצירה ואומנות.

מקורות מימון

בית הספר מתוקצב ע"י משרד החינוך. ההורים מתבקשים לשלם דמי שירותים בלבד. שעות השהייה בבית הספר, מעבר לשעות המתוקצבות על ידי משרד החינוך, מתאפשרות הודות לשעות בלתי פורמאליות כדוגמת התפילה ופעילות תנועת הנוער 'בתיה'.

מספר תלונות נשמעות מפעם לפעם ממורות אשר כובלות על כך ששעת התפילה לא נחשבת להן כשעת הוראה, על אף שבפועל הן נמצאות בכיתה ואחראיות להעברת התפילה בצורה מסודרת.

ארכיטקטורת בית הספר

המבנה הפיסי בו נמצא כיום בית הספר היה בעבר בית ספר יסודי כללי (לא דתי) שנקרא בית ספר "גאולה". התיכון בנות בית יעקב באותה התקופה היה במתנ"ס שנמצא ממול, שם הלימודים התקיימו בצפיפות גדולה. בעקבות שינוי האוכלוסייה במקום בית הספר "גאולה" הפך כמעט שומם עובדה שהביאה למפנה לפני 15 שנים. הוקמה וועדה שנקרה "הד-הוק" לבדיקת הנושא. בעקבות הוועדה בנות בית יעקב עברו ללמוד במבנה הנוכחי שאף הורחב. בית הספר התיכון בנות בית יעקב מתקיים במבנה הנוכחי מזה 12 שנים.

בבית הספר ישנם שני בניינים שחוברו יחד. בתוכם, ישנן 12 כיתות לימוד - לכל מחזור שלוש כיתות. נכון להיום מחזור כיתות י' מונה פחות תלמידות ולכן למחזור זה שתי כיתות. בניין אחד מהביניינים מונה 9 כיתות לימוד, והבניין הנוסף מונה עוד 3 כיתות לימוד. כל מחזור לומד בקומה נפרדת.

בנוסף לכיתות הלימוד יש בבית הספר ספרייה, חדר עיון, חדר חוגים, מעבדה, אולם כנסים המשמש גם כאולם ספורט וחצר גדולה. מבחינת ציוד מכיל בית הספר קרוב ל-50 מחשבים הממוקמים בשתי כיתות מחשבים. בבית הספר אין מקום לקניית מזון - המנהל טוען כי בכך בית הספר מחנך את הבנות להגיע לבית הספר עם ארוחה מהבית, שהיא מזינה הרבה יותר מאשר אוכל שנקנה בחוץ. למרות זאת, אם משהי מהבנות רוצה לצאת בהפסקה לקנות אוכל אז יש לכל תלמידה פנקס אישורים המשמש כאישור יציאה, אותו היא מחתימה בעת היציאה.

הייחודיות של בית הספר

לשאלת ייחודיות בית הספר הנוכחי תחילה השיב המנהל כי בית הספר שם דגש רב על נושא הקשר האישי. בית הספר משקיע מאמצים רבים על-מנת ליצור תחושה של פתיחות והקשבה כלפי התלמידות. נעשה ניסיון לשמור על קשר עם התלמידות גם מעבר לשעות הפורמאליות של הלימודים, בית הספר מטפח את הפעילות החברתית-חינוכית הבלתי פורמאלית ומנחה את המורות להביע את המסר באופן יומיומי וגלוי.

מאמצים נוספים נעשים לטובת שמירת הקשר עם האמהות והמשפחות. ישנן דרכים שונות אשר פיתח בית הספר על-מנת לשמור על קשר רציף עם ההורים הן בתקופת הלימודים והן בתקופות החופשות. מכתבי קשר, הרצאות, ערבי אמהות ובנות ויריד שנתי הם רק חלק מדרכים אלו.

מגמות עכשוויות וכיווני התפתחות

מנהל בית הספר נמצא בתפקיד הניהול למעלה מארבעים שנה. לדבריו בוגרות אשר סיימו את בית הספר והסמינר מגיעות לחנך בבית הספר ואף שולחות את בנותיהן להתחנך בבית ספר זה. לאור כך שביעות רצונו של המנהל הינה גבוהה והוא אכן זוכה לראות פירות בעמלו.

לשאלתנו בדבר חזונו לעתיד, השיב המנהל כי ימשיך בחינוך הבנות לבניית בתים של תורה, במובן של לימוד תורה כמהווה ערך מרכזי, מתוך אהבת התורה. עוד ציין המנהל בפנינו, כי בית הספר פועל רבות בנושא חיזוק הגאווה היהודית וכי מתוך היכרות ממושכת עם התלמידות הנוכחיות ועם תלמידות שסיימו את לימודיהן הוא חש כי משימה זו מושגת בהצלחה יתרה.

כהצלחה בית ספרית, רואה מנהל בית הספר את הקשר ההדוק המתנהל מול הקהילה ועם ההורים. ההורים משתפים פעולה עם דרישותיו של בית הספר ומביעים את אמונם בבית הספר, בתכניו והפעלות שהוא עורך. בית הספר וההורים מקיימים מערכת חינוך משותפת ומסונכרנת, כאשר בית הספר משמש סוכן חברות של חברה זו.

הישג נוסף של בית הספר היא עצם גישתן של תלמידות התיכון למבחני הבגרות. כנזכר לעיל, לא בכל מוסדות 'בית יעקב' בארץ, מאפשרים גישה אל מבחני הבגרות ואלו מוחלפים במבחני חוץ. תלמידה אשר מסיימת את חובותיה וניגשת לכל בחינות הבגרות, מקבלת תעודת בגרות אשר עשויה להוות עבורה בעתיד כרטיס כניסה ללימודים גבוהים.

ברשימת הישגיו של בית הספר, קשה שלא להתייחס לגידול המרשים במספר התלמידות בשכבות השונות בין שנה לשנה. מעבר לגידול הטבעי הקיים בחברה החרדית, נראה כי גידול זה נובע גם מיציאתן של הבנות ללימודים מחוץ לביתן כחלק ממגמה של רכישת השכלה כללית לבנות, בשנים האחרונות.

בדבר שאיפת המערכת לעתיד לקראת שנת 2020, גלויה וידועה מגמת הגדילה והצמיחה של מערכת חינוך זו. רשת 'בית יעקב' שואפת לגדול כל הזמן ולגייס לשורותיה את מיטב הבנות ברחבי הארץ.

כמו כן מגמת התפתחות נוספת היא בדבר תוכנית הלימודים המיוחדת להם באישור משרד החינוך. וכן בדבר הפיקוח אשר מלווה אותם מטעם משרד החינוך. נראה כי בעתיד תשאף המערכת לקבל עצמאות רבה יותר על ניהולה העצמאי והפרטי ותבקש להתאים לה תנאים מיוחדים מותאמים לצרכיה ולרצונה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

• פרגר משה (1995). שרה שנירר אם בישראל. ירושלים, ארגון בנות בית-יעקב בתיה בארץ ישראל.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

• גילת,י . צמיחתו והתפתחותו של חינוך הבנות ב'עדה החרדית'. בתוך: א. שטרן (עורך) מכתם לדוד, 323-339. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.

• ליברמן, ה' (תשכ"א) "מאזן ההצלחות והמגרעות של החינוך העצמאי", בתוך: בית יעקב 27-28 , עמ' 10.

• פלדמן, ע (2007). אתניות, פוליטיקה וחינוך - עשור ראשון לחינוך העצמאי 1963-1953. דור לדור, 31: 117-150.

• שצ'רנסקי, ב' (1999). "החינוך החרדי- מורשת סיני בידנו", בתוך: א' פלד (עורך), יובל למערכת החינוך בישראל, ירושלים ג: עמ' 1048

מילונים, לקסיקונים ואנציקלופדיות

• תורמי ויקיפדיה (2008). בית יעקב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 6 באפריל, 2008.

• תורמי ויקיפדיה (2008). בנות בתיה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20 ביולי, 2008.

• תורמי ויקיפדיה (2008). הרב אלישיב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 24 בפברואר, 2008.

• תורמי ויקיפדיה (2008). שרה שנירר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 3 ביולי, 2008.

פרסומים מדעיים מקצועיים ודו"חות

• הכנסת מרכז המחקר והמידע, מערכת החינוך במגזר החרדי- תמונת מצב, 2007.

• הכנסת מרכז המחקר והמידע, נהלים לקבלת תלמידות למוסדות החינוך החרדי המוכר שאינו רשמי, 2006.

אתרי אינטרנט

• פז א'. (2007) מהפכה רוחנית של אישה אחת אתר פאזל, תאריך כניסה: 5 באפריל 2008.

מרואיינים

• הרב אוסטרי, מנהל תיכון בית יעקב חיפה, מעל 40 שנות הוראה.

• תחיה ליברמן (73), בוגרת מחזור א' של תיכון בית יעקב בחיפה, מורה למוזיקה.

• ספרנית בספריית הסמינר להכשרת מורות של בית יעקב בחיפה.

• בוגרת של תיכון בית יעקב ותלמידת הסמינר להכשרת מורות של בית יעקב בחיפה, סטודנטית באוניברסיטת חיפב בחוג לאומנות מעשית.
 


מילות מפתח

שרה-שניידר | תיכון-לבנות | חינוך-חרדי | בחינות-בגרות | סמינר

הערות שוליים

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.