אנשים ישראל אנשים ישראל
  עמוד הבית מאמרים לפי חתכים מאמרים לפי א-ב אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 9 מדרגים

חג הרמדאן בישראל – דף מידע

שבירת צום הרמאדאן
סמי עבדאלרחמאן
אירוח השכנים לסעודת שבירת הצום, כפר בענה.
מתפללים
עמאר יונס
תפילת ערב מחוץ לשערי מסגד אלאקסא
השער לגן עדן
עמאר יונס
תפילות חודש הרמדאן במסגד אלאקסא
טכנולוגיה בשירות האל
עמאר יונס
תפילות חודש הרמדאן במסגד אלאקסא
אלההו אקבר
עמאר יונס
תפילות חודש הרמדאן במסגד אלאקסא
אללהו אקבר
עמאר יונס
תפילות חודש הרמדאן במסגד אלאקסא
מתפללים
עמאר יונס
תפילות חודש הרמדאן במסגד אלאקסא
שבירת צום הרמאדאן
סמי עבדאלרחמאן
אירוח השכנים לסעודת שבירת הצום, כפר בענה.
שבירת צום הרמאדאן
עבד אלרחמאן
שכנים מצטרפים לסעודת שבירת הצום המשפחתית בכפר בענה.
מחברי המאמר
אספו מידע, עיבדו וערכו: גזאלה סעדיה, טל פז

נוצר ב-4/23/2012  |  עודכן לאחרונה ב-8/3/2012

חג הרמדאן - רקע כללי

מאפייני החג

על פי האמונה האיסלאמית, הרמדאן הוא החודש בו התגלו לראשונה לנביא מוחמד פסוקי קוראן, הספר הקדוש של דת האיסלאם. בחודש זה מצווה לצום מעליית החמה ועד שקיעתה. רמדאן הוא החודש התשיעי בשנה ההיג'רית (לוח השנה האיסלאמי, המתחיל ביום הגירת מוחמד ומאמיניו ממכה למדינה בשנת 622 לספירה). מכיוון שלוח השנה ההיג'רית מכוונן על פי הירח (ולא על פי השמש, כמקובל בלוח השנה הגרגוריאני), משתנה מועדו של חודש הרמדאן ויכול להיות מצויין בכל אחת מעונות השנה. זאת מכיוון שאין עיבור בשנה ההיג'רית.

במהלך החודש נהוג צום הכולל הימנעות ממזון, מעישון ומקיום יחסי מין. כאשר שוקעת החמה נהוג לשבור את הצום בארוחה הנקראת "איפטאר". בזמננו נהוג כי ארוחה זו היא חגיגית במיוחד. לאחר הארוחה מקובל לצאת, לבלות ולבקר בני משפחה וחברים. בתקופת צום הרמדאן מצווים המאמינים ללכת למסגד לצורך תפילה ולימוד הקוראן. בנוסף לחמש התפילות היומיות, נאמרת תפילה מיוחדת: "תפילת הלילה" (תאראווי). בנוסף, נהוג לעיתים להתפלל במהלך הלילה כולו.

השיא של החג מצויין בימיו האחרונים של החודש ונקרא "ליל הגזירה" (לילת אל-קדר). על פי המסורת - בלילה זה חלה  ההתגלות הראשונה של הנביא מוחמד. בתום הצום נחגג חג סיומו - "עיד אל פיטר".

הרמדאן בקוראן

הקוראן מצווה על צום הרמדאן בסורה (פרק) שנקראת "אל-בקרה". על פי המסורת באיסלאם, בחודש הרמדאן חלה ההתגלות הראשונה של המלאך גבריאל (ג'יבריל) בפני הנביא מוחמד, שהתרחשה ב"ליל הגזירה" (לילת אל-קדר). בהתגלות זו התגלו למוחמד 6 פסוקים מתוך הפרק שקיבל את השם "סורת אל-עלק" ("טיפת הדם הקרושה"). על פי הקוראן, כאשר התגלה גבריאל למוחמד, ציווה עליו לקרוא את הפסוקים ומוחמד ענה: "מה אקרא?" (על פי אחת הפרשנויות - כלל לא ידע לקרוא). אז החזיק אותו המלאך בחוזקה וגרם לו לקרוא את הפסוקים. על פי הגרסא שמוחמד כלל לא ידע לקרוא, זוהי עדות נוספת לנס שבהתגלות שעבר הנביא.

על לילת אל-קדר נאמר בקוראן שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, פסוק 3). יש מסורות ואמונות עממיות שונות לגבי לילת אל-קדר. על פי האמונה הרווחת לילה זה מתאפיין תמיד בשמים נקיים מעננים, ובמזג אוויר נוח. יש גם המאמינים כי זהו לילה שבו שורר שלום זמני בכל העולם: אין בו  מעשי הרג, אונס, גניבה וכל דבר רע אחר. על פי אמונה נפוצה אחרת זהו לילה שבו מתגשמות משאלות המאמינים.

התגלות המלאך גבריאל למוחמד מצוינת באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (דבר המשתנה על-פי המסורת המקומית). על פי החדית' (המסורת שבע"פ שבאיסלאם): "מי שנותר ער בלילת אל–קדר מתוך אמונה ועשיית דין עם עצמו נסלחים לו חטאי העבר" (יחיאב, 1995)

צום הרמדאן

מטרת הצום

הצום בזמן הרמדאן נועד כדי שהאדם יוכל להתרכז בהתבוננות פנימית, התקרבות לאל, כפרה על עוונות העבר ועשיית מעשי צדקה. נהוג שבתום החודש  כל מוסלמי מקציב כסף לנזקקים ככפרה על טעויות שעשה במהלך החודש. כמו כן, הצום נועד ללימוד ויישום של איפוק פנימי והימנעות מתענוגות החיים וממעשים בלתי ראויים.

החדית' (המסורת שבע"פ) אומרת על הצום: "מפי אבו הרירה, הנביא אמר, אללה אמר: כל מעשה של האדם שייך לו, חוץ מהצום שהוא לי ואגמול לו עבורו. הצום הוא הגנה. כשיחול יום הצום, הימנע מניבול פה או צעקות ודברי איוולת. אם מישהו מנסה לקלל אתכם או להילחם בכם, השיבו לו פעמיים: אני צם." (יחיאב , 1995)

משך ומועד הצום

הצום מתחיל עם הזריחה, מרגע שמושמעת הקריאה לתפילת שחרית. הוא מסתיים עם הקריאה לתפילת הערבית (באיסלאם נהוגות חמש תפילות ביום). בחדית' נאמר: "בשם עבד אללה בן עמר בן אלחטאב: שליח אללה הזכיר את הרמדאן ואמר, אל תצומו עד שתראו את הירח ואל תסיימו את הצום לפי השערה". (יחיאב, 1995)

בקוראן כתוב: "הו המאמינים, אתם צוויתם לצום כפי שציווה מי שקדם לכם, וזאת כדי להיות יראי שמיים. צום תצומו מספר ימים קבוע [---] איכלו ושתו עד עלות השחר, עד כי תוכלו להבחין בין חוט לבן לחוט שחור. אחר כך צומו עד הלילה" (הקוראן, סורה 2, פסוקים 183-184-187). (יחיאב, 1995)

הפטורים מהצום

לצום של חודש הרמדאן ניתנו גם הקלות שונות. לילדים קטנים, נשים הרות או מניקות, לזקנים, לחולים ולנמצאים בנסיעה - ניתנה הרשות שלא לבצע את הצום. בתמורה עליהם לצום במועד אחר או לתת כפרה על אי קיום הצום. הכפרה היא בדמות צדקה. הנוהג הוא לתת ארוחה אחת לאדם אחד תמורת כל יום שבו לא בוצע הצום. (חטיב, 2007)

מהלך הצום ומנהגיו

"סוחור" ו"אפטאר"

הסעודה הקלה (סוחור) עוזרת לצמים במשך היום. לפני תחילת הצום בכל יום, קמים הצמים בשעה מוקדמת, לפני הזריחה, כדי לאכול את הסוחור - הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום. לפני שקיעת החמה מתאספת כל המשפחה כדי לאכול יחד את האפטאר, שהיא הארוחה המסיימת את הצום. בדרך כלל משולבים באפטאר מאכלים ומשקאות מתוקים. ככלל מתאפיין חודש הרמדאן בשיאים של צריכה ובהוצאות כספיות גדולות.

בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שידור אופרת סבון ברמדאן. זאת מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לסעודת שבירת הצום. סדרה פופולרית במיוחד היא "באב אל–חארה" המשודרת ברחבי העולם הערבי מדי שנה ברמדאן מאז 2006. (ויקיפדיה, "רמדאן")

עיד אל-פיטר (החג הקטן)

בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל, שבא לאחר רמדאן, נחגג חג סיום הצום, הנקרא - "עיד אל-פיטר". החג נקרא גם "החג הקטן", בהשוואה לחג השני שבאיסלאם - "עיד אל-אדחא", שהוא ארוך יותר. החג נועד כדי לאפשר לצמים מנוחה לאחר תקופת הצום. החג נחשב לחג של סובלנות ומחילה ונהוג ליישב בו סכסוכים בתוך הקהילה.

"בערב החג עורכים תהלוכה גדולה ביישוב - תהלוכה שבה קוראים המשתתפים קריאות 'אללה אכבר'. בבוקר יום החג טועם האדם משהו קל, כמזכיר שהוא לא צם ביום זה. ביום החג, כשעתיים אחרי תפילת שחרית, מתאספים המוסלמים תחת כיפת השמים, או במסגד (אם מזג האוויר חורפי), וקוראים בקול : 'אללה אכבר'. אחר כך בא האמאם, וכולם מתפללים את תפילת החג. לאחר מכן האימאם קם ונושא את דרשת החג. אחרי הדרשה כל משתתפי התפילה מברכים זה את זה בברכת 'שנה טובה, חג שמח' או 'אללה יקבל את מעשיך הטובים'. לאחר מכן עורכים תהלוכה קטנה ומתפזרים. אחרי התפילה חוזרים  הביתה, מברכים את ההורים, את האישה ואת הילדים לרגל החג.

לפני עיד אל-פיטר נותנים צדקה לעניים, כדי שיוכלו למלא את צורכי החג וכדי שיוכלו לשמח את הילדים. בחג עצמו לובשים את בגדי החג – כלומר בגדים חדשים ,יפים ונקיים. בכל ימי החג מבקרים המוסלמים את ילדיהם (בייחוד את בנותיהם הנשואות), את ההורים, האחים והאחיות, הדודים, הסבים והסבתות ויתר הקרובים. בביקור מברכים את בני המשפחה בברכת החג ונותנים להם מתנות." (חטיב, 2007)

תפילת "תרוויח"

במהלך החודש נוהגים הסונים להאריך את תפילת הערב ב-8 עד 20 רקעות נוספות, המכונות "תרוויח" ומסיימים בקריאת חדי'תים. (ויקיפדיה, "רמדאן")

ההתקרבות לדת

מטרה נוספת של צום הרמדאן היא מתן הזדמנות למאמינים להתקרב אל הדת והמסורת. בעשרת הלילות האחרונים של הרמדאן מקובל להישאר ולהתפלל עד עלות השחר. האמונה היא שתפילות אלו מביאות להזדככות הנפש, למחילה על חטאים ולקבלת ברכה מאללה.

רמדאן 2012

חגיגת צריכה

"הרמדאן הוא לא רק חודש של תפילות וצום, אלא חודש שבו הציבור הערבי עובד פחות וקונה הרבה יותר. שיעור צריכת המזון עולה ב-54% ושיעור קניית המתנות עולה במאות אחוזים, והחברות מגיבות בהנחות ומבצעים. הכלכלן חלמי כתאנה: 'גם חילונים מתנהגים התנהגות רמדאנית, שזה אומר גם חגיגת קניות'.

'משפחה מוסלמית ממוצעת צורכת ברמדאן 100% יותר מבחודש רגיל', אומר סולימאן פראג', בעל חברת ניובראנד העוסקת בייעוץ שיווקי למגזר הערבי, 'כל הרגלי הצריכה משתנים. צריך להבין שהרמדאן, בניגוד ליום הכיפורים, הוא חג של שמחה. הצום ביום הכיפורים הוא צום של צער, חרטה וכפרת עוונות. ברמדאן צמים מתוך קדושה, והחיים שמחים יותר מאשר בזמן אחר. מדי ערב יש חגיגה וכולם מבקרים את כולם. וכשאנשים שמחים יותר, הם מוציאים יותר כסף'.

'המוסלמים קונים ברמדאן יותר מתנות, וזה אומר - יותר בגדים, מוצרי חשמל, רהיטים, כלי בית וכל מה שקונים לילדים - צעצועים, ממתקים, בגדי ילדים ונעליים. אחרי ארוחת הערב מקובל לצאת לבלות או לערוך חגיגות, וכל תעשיית הבידור והתרבות - מוסיקה, קולנוע, תיאטרון, אירועים - עושה ברמדאן את הקופה השנתית שלה. אפילו על אוכל מוציאים יותר, כי ארוחת הערב גדולה ומושקעת. להוצאות ברמדאן עצמו מצטרפות חגיגות עיד-אל-פיטר. זה חודש של סיילים ושופינג מטורפים'.

'הערבים בישראל מוציאים כמיליארד וחצי שקלים בשנה על מזון, למעלה מ-300 מיליון שקלים על ביגוד ולמעלה מ-200 מיליון על כלי בית ומתנות. בזמן הרמדאן צריכת המזון עולה ב-45% ורכישת מוצרי הצריכה עולה במאות אחוזים. כל זה מצטבר להמון כסף'.

לדברי פראג', החנויות והרשתות מלבים את חגיגת הקניות באינספור מבצעים והנחות, בדיוק כמו במגזר היהודי: 'המוכר הערבי גם כך אוהב לפנק. מבצעי קנה-קבל מקובלים במגזר תמיד, וברמדאן יש יותר. קופונים פחות הולכים במגזר הערבי. ומה שהולך הכי טוב זה הנחות. יש המון מבצעים על מוצרי חשמל, יש סייל של בגדים, יש חבילות תיור לעיד-אל-פיטר'." (ynet)

הרמדאן בחום יולי-אוגוסט

השנה חג הרמדאן מתחיל בסוף יולי ונמשך באוגוסט. אלו ימי הקיץ החמים, אשר נחשבים לקשים יותר לביצוע הצום על מנהגיו ואיסוריו. "עומר סרסור, תושב כפר-קאסם, סיפר על ההיערכות לרמדאן. 'השנה הרמדאן נפל בשיא החום. נכון שיש לנו צום קשה, אבל נתמודד עד הסוף בכיף, ונעבור את זה. אחרי הכול, הרמדאן הוא חג'.

אמיר עאסי, מרצה לענייני ערבים ויועץ בקריה האקדמית אונו, מסביר כי רמדאן 2012 שהחל אתמול יימשך עד 20 באוגוסט. 'הימים הראשונים הם הימים הקשים ביותר, עד שמתרגלים לצום במקביל לעבודה ולחום הכבד. הצום נמשך 15 שעות רצופות, מזריחת השמש ועד לשקיעתה, אז מקיימים את 'האיפטאר', ארוחה כבדה השוברת את הצום. הארוחה היחידה הקודמת לה היא 'הסחור', ארוחה קלה לפנות בוקר'." (ynet, 2012)

רמדאן בזמן האולימפיאדה

הדילמה

השנה הקושי של הצום לא נוגע רק בחום אלא גם מערים קשיים על הספורטאים המוסלמים של אולימפיאדת לונדון 2012. למשחקי האולימפיאדה נשלחים כ-3,500  ספורטאים ממדינות מוסלמיות וספורטאים מוסלמים ממדינות שונות.

רבים מהספורטאים ייאלצו להתמודד עם השאלה האם לצום או לא, זאת מאחר ואימאמים שונים ברחבי העולם נתנו אישור לדחות את הצום, לצורך הקלה על המתחרים ומתוך גישה מתונה יותר למצוות הדת. האיסלאם מאפשר בתנאים מסויימים לדחות את הצום או לתת צדקה ככפרה על אי ביצוע הצום ברמדאן.

פתרונות אפשריים

כמה מהספורטאים מנסים למצוא פתרונות אשר יאפשרו להם לצום במקביל לימי המשחקים. "מי שמצא פתרון יצירתי משלו הוא הגולש המצרי, אחמד חבש: "אני לא יכול לאכול במשך כל היום, רק לאחר שקיעת השמש, אבל בחרתי ללכת לפי שעון מצרים, מה שהופך את זה קל יותר". לפי שיטתו, השקיעה בקהיר תהיה שעה אחת בלבד אחרי סיום יום השיוטים (18:00 שעון לונדון), כך שחבש וספורטאים שילכו בדרכו לא יצטרכו לחכות זמן רב כדי לחדש כוחות בתום יום תחרויות מתיש." (ynet, 2012)

"'הספורטאים יפנו לאנשי דת כדי שיציעו מגוון אפשרויות כיצד לשבור את הצום', אומר פוואז גרגס, מנהל המרכז ללימודי המזרח התיכון בבית הספר לכלכלה של לונדון. לטענתו, הספורטאים יחפשו דרכים יצירתיות לכפר על שבירת הצום כמו עבודות צדקה, או בכלל דחייתו למועד מאוחר יותר. 'על הנייר, אנשי הדת מגלים גמישות כשמדובר בספורט. האיסלאם לא נחקק באבן'. רפרוף בפסקי הלכה וחוות דעת של אנשי דת מוסלמים מגלה פרגמטיות מפתיעה בכל הנוגע לספורטאים. 'הכל תלוי במיקום המשחקים', כותב איש הדת צאדק-אללה פאדאיי, 'אם הספורטאי יתחרה רחוק מביתו, הקוראן אומר שבמידה שאתה חולה או נוסע, תוכל לבצע את חובת הצום מאוחר יותר'." (הארץ, 2012)

מארגני האולימפיאדה עצמם טוענים כי יוכלו לשרת את הצרכים של 3,500 הספורטאים המתמודדים עם הצום משעות הבוקר המוקדמות. הכפר האולימפי יספק שירות קייטרינג של 24 שעות ביממה וכך יתאפשר לספורטאים לאכול מאוחר בלילה בזמן שבירת הצום. המשתתפים יוכלו למשל להזמין חבילות הכוללות מים, חטיפי אנרגיה ופירות לצרכי סעודת ה"אפטאר". (ynet, 2012).

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

גלרית צילומים בנושא

ביביליוגרפיה


מילות מפתח

מצוות | צום | עיד-אל-פיטר | עיד-אל-אדחא | איפטאר | קוראן | מכה | מדינה | איסלאם | מאמינים | היג'רה | הנביא-מוחמד | תרוויח | סוחור | הזדככות | כפרה | מחילה | לונדון-2012 | חגיגת-קניות | שופינג | צרכנות

הערות שוליים

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.