אנשים ישראל אנשים ישראל
  עמוד הבית ספרים אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 13 מדרגים

פרק 8: ישובים ערביים בישראל

עיריית סחנין
ישראל עוז
בניין העירייה בסחנין ועליו כרזה המברכת את קבוצת הכדורגל המקומית
רחוב בסחנין
ישראל עוז
רחוב שנקרא על שם אחד מקורבנות יום האדמה, סחנין
נוף הכפר
ריאן אחלאם
מראה הכפר נשקף מהמרפסת של בית המגורים
שפרעם
סימונה טלקר
בעיר מתגוררים בני שלוש הדתות השייכות למיעוט דובר הערבית: מוסלמים נוצרים ודרוזים.
מחברי המאמר
עוז אלמוג, שרון הורנשטיין


נוצר ב-4/6/2008

סוגי היישובים הערביים

הגדרת הלמ"ס

במחקרי הלמ"ס השונים ישוב מוגדר כ"ישוב ערבי" כאשר רוב אוכלוסייתו ערבית (כולל דרוזים). 
ישוב בו קיים רוב לאוכלוסיה יהודית, אך נתח ניכר מאוכלוסייתו הינו ערבי, מסווג כ"יישוב מעורב".

לפי הגדרה זו מספר הישובים הערביים בישראל עמד בשנת 2006 על 126.
12 מהישובים הללו הינם ישובים דרוזים, בהם מהווה האוכלוסיה הדרוזית 100% (או קרוב לכך) מאוכלוסיית היישוב, כלומר: חלקו של המגזר הערבי ביישובים אלה  זניח. 
לפיכך ניתן לומר שמספר היישובים הערביים, בהם מתגורר המגזר הערבי (מוסלמים ונוצרים), עומד על 114. 

נכון לשנת 2003, התגוררו ביישובים הערביים כ-70% מהאוכלוסיה הערבית.  
כ-25% מהאוכלוסיה הערבית התגוררו באותה שנה בישובים מעורבים (ישובים יהודיים שבהם מהווה האוכלוסיה הערבית נתח משמעותי), 1% מהאוכלוסיה הערבית התגורר בשנת 2003 בישובים יהודיים, והשאר (כ-4%) התגוררו בישובים בלתי מוכרים (ועל כן לא סווגו כישובים ערבים או יהודים, אם כי מבחינה ההרכב הדמוגרפי שלהם הם ישוביים ערביים).


התפלגות האוכלוסייה הערבית לפי סוגי ישובים 2003

היישובים המעורבים

כ-25% מהאוכלוסייה הערבית (שליש מהנוצרים ורבע מהמוסלמים) התגוררו בשנת 2003 בישובים מעורבים (ישובים יהודיים שבהם מהווה האוכלוסיה הערבית נתח משמעותי), מרביתם בירושלים (כ-18% מהאוכלוסיה הערבית באותה שנה התגוררה בבירה).

מספר היישובים המעורבים בישראל עומד על תשעה:

  • ירושלים - כשליש מתושבי העיר הם ערבים (נכון לשנת 2007).
  • עכו - כחמישית מתושבי העיר הם ערבים (נכון לשנת 2003).
  • לוד - כחמישית מתושבי העיר הם ערבים (נכון לשנת 2003).
  • רמלה - כחמישית מתושבי העיר הם ערבים (נכון לשנת 2003).
  • מעלות תרשיחא - כחמישית מתושבי העיר הם ערבים (נכון לשנת 2003).
  • חיפה - כעשירית מתושבי העיר הם ערבים (נכון לשנת 2007).
  • נצרת עילית כ-8% מתושבי העיר הם ערבים (נכון לשנת 2007).
  • תל אביב יפו - כ-4% מתושבי העיר הם ערבים (נכון לשנת 2007).
  • נווה שלום - הערכה שכמחצית מתושבי הישוב (שהוקם מלכתחילה כישוב שוויוני לשתי הדתות) הינם ערבים. 

יש לציין כי גם בעיר כרמיאל הולכת ומתגבשת קבוצה משמעותית של תושבים ערבים, אשר עשויים לשוות לה אופי של עיר מעורבת בעתיד הקרוב. מאחר ולא נעשה איסוף שיטתי של נתונים אודות זהותם הדתית של התושבים, אין בידינו נתונים רשמיים, אולם קיימות ההערכות, שבעיר מתגוררות בין 500-700 משפחות, המהוות כ-6% מאוכלוסיית העיר.
 
בתוך היישובים המעורבים התושבים הערבים מתרכזים בשכונות בהן הם מהווים את רוב האוכלוסיה, למשל:

  • בשכונת הרכבת ובשכונת פרדס שניר בלוד מהווים התושבים הערבים 95% מתושבי השכונה, נכון לשנת 2003.
  • בעיר העתיקה בעכו מהווים התושבים הערבים כ-95% מהתושבים, נכון ל-2003.
  • בשכונת עג'מי וגבעת עליה ביפו מהווה האוכלוסיה הערבית כ-80% מתושבי השכונה, נכון לשנת 2003.
  • בחיפה מרוכזים התושבים הערבים בעיר התחתית, ברח' אלמותנבי ובשכונת חליסה (בהן הם מהווים כ-70% מהאוכלוסייה, נכון לשנת 2003).
  • בנצרת עילית כ-54% מתושבי שכונת הכרמים הם ערבים (נכון לשנת 2003).

במרוצת השנים גדלה אוכלוסיית הערבים המתגוררת בישובים המעורבים. תהליך זה - מקורו בתנועה של אוכלוסייה ערבית מהכפרים אל הערים המעורבות (ואף לערים יהודיות) שהתחזקה לקראת סוף שנות השבעים. הסיבות לכך הן, בין היתר: הסרת הממשל הצבאי ב-1966, השתלבות יחסית של הערבים בשוק העבודה היהודי וצמצום אפשרויות הבנייה בכפרים הערבים כתוצאה ממחסור באדמות. יש המייחסים את תהליך ההגירה הזה גם להתחזקות תחושת הביטחון החברתי של המיעוט הערבי.

יתרה מכך, נוכחותם של פועלים פלסטינים מהגדה ומעזה בערים היהודיות, אפילו באופן זמני, יצרה כיסים חברתיים ערביים נפרדים בערים אלה, ונעשתה גורם משיכה לערבים.

תהליך זה נמשך עד היום, אולם בשנים האחרונות מתלווה אליו תהליך הפוך - תהליך של נטישת היישובים על ידי התושבים היהודים. יותר ויותר משפחות יהודיות (בעיקר באזור הגליל) עוזבות את הישובים המעורבים לטובת מגורים ביישובים קהילתיים, ואת מקומן תופסות משפחות ערביות, שמגיעות לרוב מן הכפרים הערביים הסמוכים.

תהליך דומה מתרחש גם ביישובים המוגדרים כ"ישובים יהודיים", כמו נהריה ועפולה.

לא מן הנמנע שתהליך זה יביא להגדלת מספר הישובים המעורבים, שכן ככל שתימשכנה נטישת הישובים על ידי יהודים וכניסת ערבים במקומם, יגדל חלקה של האוכלוסיה הערבית, עד שתיעשה ל"נתח משמעותי" מתוך אוכלוסיית היישוב, כפי שנדרש על מנת שייחשב ל"יישוב מעורב" לפי הגדרת הלמ"ס. 

ישובים קהילתיים

ערבים גרים ביישוב קהילתי אחד, נווה שלום, כפר שיתופי שבו מתגוררות 50 משפחות יהודיות וערביות, בעלות אזרחות ישראלית, החיים חיים שוויוניים. בכפר פועלת מערכת חינוך דו לשונית ודו לאומית.

ככלל ערבים אינם מתגוררים בישובים קהילתיים יהודיים, ואחת הסיבות לכך היא האפליה (הסמויה לעתים) בקבלתם ליישוב. יישובים קהילתיים מנהיגים מבחני קבלה למשפחות המבקשות להתקבל אליהם. באמצעות ועדת קבלה מסננת ועדת הקבלה את המועמדים, ומועמדויותיהם של תושבים ערבים (כמו גם של משפחות חד הוריות, זוגות חד מיניים, משפחות חד הוריות ואחרות) נדחות כמעט תמיד. 

בשנת 2,000 הורה בית המשפט העליון לאפשר קבלתו של אזרח ערבי לישוב קציר. בכך קיבל בית המשפט את עתירתו של עאדל קעדאן משנת 1995, אשר יחד עם אשתו וילדיהם ביקשו להתיישב במועצה המקומית קציר, אך בקשתם נדחתה בשל היותם ערבים. 

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט העליון כי אסור להפלות בין יהודים לערבים בהקצאת קרקעות המדינה. נפסק כי המדינה לא הייתה רשאית לפי דין להקצות קרקעות מדינה לסוכנות היהודית, לצורך הקמת היישוב הקהילתי קציר על בסיס של אפלייה בין יהודים לבין מי שאינם יהודים.

באוקטובר 2007 ציווה בית המשפט העליון בצו-ביניים על מינהל מקרקעי ישראל להורות לישוב הקהילתי רקפת בגליל לשמור מגרש עבור בני זוג ערביים שנדחו עקב "אי-התאמה חברתית". לטענת העותרים, פאתנה ואחמד זבידאת, נימוקי ועדת הקבלה נועדו להסוות את הסיבה האמיתית לאי-קבלתם ליישוב, קרי: עובדת היותם ערבים. העתירה עצמה טרם נידונה לגופה.

לאחרונה הוגשו מספר עתירות נגד מינהל מקרקעי ישראל וקק"ל בטענה כי הם מפלים אזרחים לא-יהודיים בהקצאת קרקעות. בתגובה לעתירות השיבו קק"ל והמינהל לבית המשפט כי בכוונתם להפסיק את האפליה. תשובה שכזו מייתרת את המשך הדיון בעתירה, וכך נמנעו קק"ל והמינהל מלקבל פסק-דין שיחייב אותם להקצות קרקעות גם לערבים.

יישובים בלתי מוכרים

חלק מהיישובים הערביים (בעיקר בנגב) הינם ישובים בלתי מוכרים, אשר לרוב מיושבים על ידי אוכלוסייה בדואית. חלקם כבר הוכרו על ידי ממשלת ישראל, אם כי טרם הוסדר מעמדם המוניציפאלי (שייכותם לרשות מקומית מסוימת), והאחרים עדיין בלתי מוכרים. להרחבה ראו בערך "ישובים בלתי מוכרים בישראל" במדריך זה.

יישובים כפריים ועירוניים עם רוב ערבי

סיווג ישוב כעירוני או כפרי נעשה כיום בהתאם למספר תושביו. ישוב שאוכלוסייתו מונה מעל 2,000 תושבים מסווג על ידי הלמ"ס כיישוב עירוני, ואילו יישוב שאוכלוסייתו אינה עולה על 2,000 איש יסווג כישוב כפרי. סיווג זה אינו מביא בחשבון את המעמד המוניציפאלי, את שיעור התושבים המועסקים בחקלאות ואת ההשתייכות לאגד ערים – כל אלה הובאו בחשבון בעבר. לפיכך ניתן למצוא ישובים שצורת ההתיישבות ואופי התעסוקה בהם הינו "כפרי" אך יסווגו כעירוניים. 

רוב הישובים הערבים בישראל אינם ערים מבחינת סיווגם המוניציפאלי, ובדרך כלל מנוהלים על ידי מועצה מקומית שאינה עייריה. עם זאת, נחשבים רבים מישובים אלה כעירוניים על פי סיווג הלמ"ס, שכן זו מביאה בחשבון את גודל האוכלוסייה בלבד.
כאמור, נכון שנת 2006, יש בישראל 126 "ישובים ערביים" (כלומר, ישובים שרוב תושביהם נמנים על האוכלוסיה דוברת הערבית), מתוכם 114 ישובים, בהם מתגורר המגזר הערבי (לאחר ניפוי של הישובים הדרוזים). מתוך יישובים אלה 79 הינם ישובים עירוניים ו-35 הם ישובים כפריים.

מספרם של הישובים הערביים העירוניים עולה מעת לעת, וזאת כתוצאה מאיחוד מוניציפאלי של מספר ישובים ערביים כפריים לכדי רשות מקומית אחת.

בישובים העירוניים מתגוררים למעלה מ-90% מהמגזר הערבי (נכון לשנת 2006).

מבחינה מוניציפאלית, מרבית הישובים הערביים מאוגדים תחת מועצות מקומיות או אזוריות.
נכון לשנת 2008, אחד-עשר ישובים, המוגדרים כערביים, נחשבים מבחינה מוניציפאלית לערים:

  • נצרת - כ-64,300 תושבים, נכון ל-2005.
  • אום אל פאחם - כ-41,100 תושבים, נכון ל-2005.
  • רהט - כ-38,900 תושבים, נכון ל-2005.
  • טייבה - כ-33,000 תושבים, נכון ל-2005.
  • שפרעם - כ-32,800 תושבים, נכון ל-2005.
  • באקה-ג'ת - כ-31,000 תושבים, נכון ל-2005.
  • שגור - כ-28,500, נכון ל-2005.
  • טמרה - כ-26,000 תושבים, נכון ל-2005.
  • סחנין - כ-24,400 תושבים, נכון ל-2005.
  • טירה - כ-20,700 תושבים, נכון ל-2005.
  • כפר קאסם - כ-17,200 תושבים, נכון לשנת 2005.

ג'מאל זחאלקה, המכהן כחבר כנסת מטעם בל"ד, מציין כי בעבר התגוררו כשליש מהתושבים הערבים בערים אשר שגשגו כלכלית, ואילו מאז מלחמת העצמאות ("הנכבה" בפי הפלשתינים) נותרו ערבי ישראל ללא עיר ראויה לשמה, ואף נצרת אינה יכולה להיחשב ככזו, שכן עיר הינה מקום המשמש כמוקד תרבותי כלכלי חברתי ופוליטי, ואילו סממנים אלה אינם קיימים בנצרת.

בתחילת 2008 הודיע שר הפנים, מאיר שטרית, כי משרדו החל לבחון אפשרות הקמתה של עיר ערבית חדשה בגליל. עם זאת הצעת חוק של ח"כ חנא סוויד, לפיה תקים הממשלה עיר ערבית בצפון הארץ, נדחתה על ידי הכנסת בסוף חודש פברואר 2007. יומיים קודם לכך הצביעה ועדת השרים לענייני חקיקה נגד הצעת החוק.

כלל היישובים הערבים במדינת ישראל

כאמור, נכון לשנת 2006, יש בישראל 126 "ישובים ערביים" (כלומר, ישובים שרוב תושביהם נמנים על האוכלוסיה דוברת הערבית - ערבים ודרוזים כאחד), מתוכם 114 ישובים, בהם מתגורר המגזר הערבי. 

מספר הישובים הערביים משתנה מעת לעת, בעיקר כתוצאה מאיחוד מוניציפאלי של מספר ישובים לכדי רשות מקומית אחת.

הישובים הערביים מרוכזים בשלושה אזורים עיקריים:

  • אזור הגליל, הכולל את מחוז הצפון נפת חיפה;
  • אזור המשולש, הכולל את נפת חדרה (במחוז חיפה) נפת השרון ונפת פתח תקווה (במחוז המרכז);
  • אזור הנגב, הכולל את מחוז הדרום, ובו מתגוררת בעיקר אוכלוסיה בדואית.

ריכוז נוסף (וגדול) של אוכלוסייה ערבית נמצא באזור ירושלים, אך מספר הישובים הערביים באזור זה (השייך למחוז ירושלים) עומד על שלושה בלבד: אבו גוש, עין נקובא ועין ראפה. (מרבית התושבים הערביים במחוז זה מתרכזים בעיר ירושלים, שאינה נחשבת כיישוב ערבי).

רשימת הישובים הערביים בישראל (יישובים בהם האוכלוסיה הערבית מהווה רוב) כוללת את היישובים שלהלן (הרשימה אינה כוללת ישובים בדואים מובהקים, אשר יצויינו בנפרד).


היישובים הערביים בישראל - חלק א'*
היישוב            אזור מחוז מעמד
ושייכות מוניציפאליים
מספר תושבים* (באלפים)  שטח שיפוט (בדונם) צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
אום אל קוטוף 
أمّ القـُطـُف
ליד ואדי ערה חיפה מועצה 
אזורית מנשה
1,000**    
אום אל-פחם
 أمّ الفـَحـْم
  חיפה עיר 41,000 22,253 1,847
אל עריאן 
العريان
אזור נחל עירון חיפה מועצה אזורית מנשה      
באקה-ג'ת 
باقة جت
  חיפה עיר 31,000 16,392 1,891
בסמ"ה
بسمة
  חיפה מועצה מקומית 7,600 1,795 4,234
ברטעה
برطعة
אזור נחל עירון חיפה מועצה מקומית בסמ"ה כ-4,300 ***    
 

היישובים הערביים בישראל - חלק ב'*
היישוב        מחוז אזור מעמד
ושייכות מוניציפאליים
מספר תושבים *
(באלפים)  
שטח שיפוט* (בדונם) צפיפות אוכלוסין *(נפשות לקמ"ר)
ג'סר א-זרקא
جـِسـْر الزرقاء
חיפה
  מועצה מקומית 11,100 1,603 6,925
כפר קרע
كفر قرع
חיפה
  14,200 6,457 2,199
מועאוויה
معاوية
חיפה
מזרחית לנחל עירון
כ-3,000 ***    
מייסר
مـَيْسـَر
חיפה
ליד חדרה
     
מעלה עירון
الناعورة
חיפה
 
מועצה מקומית
11,600 3,049 3,805
סאלם
سالم
חיפה
מועצה מקומית מעלה עירון
     
עארה
عارة
חיפה  בקעת עירון, בין כפר קרע לערערה  מועצה מקומית ערערה      


היישובים הערביים בישראל - חלק ג'*
היישוב         מחוז אזור מעמד ושייכות מוניציפאליים מספר תושבים* (באלפים) שטח שיפוט (בדונם) צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
עין אל-סהלה
عين السهلة
חיפה כ-2,000 ***    
עין חוד
عين حوض
חיפה
הרי הכרמל
     
ערערה
عرعرة
חיפה   15,600 8,043 1,940
אבו גוש
أبو غوش, תעתיק מדויק: אבו ע'וש
ירושלים  
מועצה מקומית
5,700
1887
3,021
עין נקובא
عين نقوبا
ירושלים
מערבית לירושלים
     
עין ראפה
ירושלים
מערבית לירושלים
  כ-700 ***    


היישובים הערביים בישראל - חלק ד'*
היישוב מחוז אזור מעמד ושייכות מוניציפאליים מספר תושבים* שטח שיפוט
(בדונם)
צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
ג'לג'וליה
جلجولية
מרכז מזרחית לכפר סבא מועצה מקומית 7,600 2,091 3,635
זמר
زيمر
מרכז   מועצה מקומית 5,100 8,203 622
טייבה
الطـّيـّبة, תעתיק מדויק: "אלטיבה"
מרכז   עיר 33,000 18,662 1,768
טירה
الطـّيرة, תעתיק מדויק: "אלטירה"
מרכז   עיר 20,700 11,894 1,740
כפר ברא
كفربرا
מרכז   מועצה מקומית 2,600 2,011 1,293
כפר קאסם
كفرقاسم
מרכז     17,200 8,745 1,967


היישובים הערביים בישראל - חלק ה'*
היישוב                    מחוז אזור מעמד ושייכות מוניציפאליים מספר תושבים*           שטח שיפוט
(בדונם)
צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
אבו סנאן
أبوسنان
צפון   מועצה מקומית 11,300 6,718 1,682
אכסאל
إكسال
צפון   מועצה מקומית 11,200 8,971 1,248
אעבלין
إعبلين
צפון   מועצה מקומית כ-11,000 *** 12,070 886
בועיינה-נוג'ידאת
بعينة-نجيدات
צפון   מועצה מקומית 7,700 7,058 1,091
ג'דיידה-מכר
جديدة-مكر
צפון ליד עכו מועצה מקומית 17,400 8,974 1,939
ג'ש
الجش
צפון   מועצה מקומית 2,600 6,916 376
דבורייה
دبورية
צפון   מועצה מקומית 8,300 5,517 1,504
 


היישובים הערביים בישראל - חלק ו'*
היישוב     מחוז אזור מעמד ושייכות מוניציפאליים מספר תושבים* שטח שיפוט
(בדונם)
צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
דחי
الدحي
צפון עמק יזרעאל ליד שכונת גבעת המורה שבעפולה מועצה אזורית בוסתן אל-מרג'      
דייר חנא
ديرحنا
צפון   מועצה מקומית 8,500 9,085 936
זרזיר
زرزير
צפון   מועצה מקומית 6,300 3,889 1,620
חמאם
الحمام
צפון ליד העיר טבריה מועצה אזורית אל-בטוף      
טורעאן
طرعان
צפון   מועצה מקומית 11,100 12,055 921
טמרה (כפר)
طمرة
צפון עמק יזרעאל מועצה אזורית הגלבוע.      
טמרה (עיר)
طمرة
צפון   עיר 26,000 29,259 889


היישובים הערביים בישראל - חלק ז'*
היישוב                             מחוז אזור מעמד ושייכות מוניציפאליים מספר תושבים* שטח שיפוט
(בדונם)
צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
יפיע
يافا,يفيع
נקראת גם يافة الناصرة - "יפו של נצרת"
צפון   מועצה מקומית 16,600 4,087 4,062
כאבול
كابول
צפון   מועצה מקומית 9,400 7,149 1,315
כאוכב אבו־אל-היג'א
كوكب أبو الهيجا
צפון   מועצה מקומית 2,800 2,567 1,091
כעביה-טבאש-חג'אג'רה
كعبية طبشالحجاجرة
צפון ליד עפולה מועצה מקומית 3,900 1,653 2,359
כפר יאסיף
كفرياسيف
צפון   מועצה מקומית 8,300 3,194 2,599
כפר כנא
كفركنا
צפון   מועצה מקומית 17,600 10,060 1,750


היישובים הערביים בישראל - חלק ח'*
היישוב מחוז אזור מעמד ושייכות מוניציפאליים מספר תושבים* שטח שיפוט
(בדונם)
צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
כפר מנדא
كفرمندا
צפון   מועצה מקומית 15,000 11,052 1,357
כפר מצר
كفر مصر
צפון ליד העיר עפולה מועצה אזורית בוסתן אל-מרג'      
מוקייבלה
مقيبلة
צפון בין חבל תענך לג'נין מועצה אזורית הגלבוע      
מזרעה
المزرعة
צפון   מועצה מקומית 3,400 478 7,113
מע'אר (מגאר/מראר)
المغار
צפון   מועצה מקומית 18,700 19,810 944
משהד
مشهد
צפון   מועצה מקומית 6,700 7,286 920


היישובים הערביים בישראל - חלק ט'*
היישוב מחוז אזור מעמד ושייכות מוניציפאליים מספר תושבים* שטח שיפוט
(בדונם)
צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
נחף
نحف
צפון ליד כרמיאל מועצה מקומית 10,000 6,077 1,646
נין
نين
צפון עמק יזרעאל ליד העיר עפולה מועצה אזורית בוסתן אל-מרג'      
נצרת
الناصرة
צפון   עיר 64,300 14,123 4,553
סולם
سلم
צפון ליד העיר עפולה מועצה אזורית בוסתן אל-מרג      
סח'נין
سخنين
צפון   עיר 24,400 9,816 2,486
סנדלה (צנדלה)
صندلة
צפון ליד עפולה מועצה אזורית הגלבוע      


היישובים הערביים בישראל - חלק י'*
היישוב מחוז אזור מעמד ושייכות מוניציפאליים מספר תושבים* שטח שיפוט
(בדונם)
צפיפות אוכלוסין (נפשות לקמ"ר)
ע'ג'ר
(הגייה קרובה בעברית: "רַגַ'ר")
غـَجر
צפון על קו הגבול עם לבנון מועצה מקומית 2,000 2,461 813
עיילבון
عيلبون
צפון   מועצה מקומית 4,400 4,835 910
עילוט
عيلوط
צפון   מועצה מקומית 6,500 3,051 2,130
עין מאהל
عينماهل
צפון   מועצה מקומית 10,600 5,203 2,037
עכברה
عكبرة
צפון מדרום לצפת עירית צפת      
עראבה
عرابة
צפון   מועצה מקומית 19,600 8,063 2,431

טבלה 11 

הישובים הנוצרים

רשימת הישובים הנוצריים שלהלן כוללת ישובים ערביים (ובכלל זה גם ישובים דרוזים), שבהם מתגוררת אוכלוסיה ערבית-נוצרית. ישובים אלה נכללים ברשימת הישובים הערבים, שפורטו בטבלאות שלעיל. 


ישובי האוכלוסיה הערבית-נוצרית בישראל - חלק א'
היישובים
אבו סנאן
אעבלין
בענה (כיום אוחדה עם דייר אל אסד ומג'ד אל כרום במסגרת הישוב שגור)
ג'דיידה-מכר
ג'ש (גוש חלב)
דייר חנא
טורעאן
יפיע
כפר יאסיף
מוקייבלה
מע'אר
מעיליא

  

 


ישובי האוכלוסייה הערבית-נוצרית בישראל - חלק ב'
 
היישובים
נצרת
סח'נין
עיילבון
עספיא (כיום חלק מעיר הכרמל, ישוב דרוזי שבו גרה אוכלוסיה ערבית)
פסוטה
פקיעין
ראמה
ראס אל עין
ריינה
שפרעם

 

הישובים הבדואים

רשימת הישובים הבדואים בישראל כוללת ישובים, שבהם ניתן להבחין בנתח משמעותי של האוכלוסיה הבדואית. הישובים מרוכזים בשני אזורים עיקריים: הנגב והגליל. 

ברוב המקרים מדובר בישובים, שהם על טהרת האוכלוסיה הבדואית, וחלקם אף נקראים על שם השבט המאכלס אותם. בחלק מהמקרים מדובר בישובים שהוקמו עבור מספר שבטים או עבור אוכלוסיה בדואית בלתי מסויימת, כדוגמת הישובים רהט, תל שבע, ערערה, כסיפה, שגב שלום, חורה ולקייה, שהוקמו על ידי המדינה במטרה לרכז את האוכלוסייה הבדואית בנגב, ואשר בהם מתגוררת כיום כמחצית מהאוכלוסיה הבדואית באזור.
חלק מהיישובים הבדואים הינם ישובים בלתי מוכרים (בעיקר בנגב), ואילו ישובים אחרים, אף שהוכרו, טרם זכו להסדרת מעמדם המוניציפאלי.    


טבלה 14
טבלה 15
טבלה 16
טבלה 17
טבלה 18

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • חיידר עזיז (עורך), ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, 2005.
  • סיקרון משה, דמוגרפיה: אוכלוסית ישראל - מאפיינים ומגמות, 2004.
  • שטנדל אורי, ערביי ישראל : בין פטיש לסדן, אקדמון, 1992.
  • סופר ארנון וביסטרוב יבגניה, מדינת תל אביב - איום על ישראל, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה, 2006. 
  • אל-חאג' מאג'ד, חינוך בקרב הערבים בישראל: שליטה ושינוי חברתי, מאגנס, 1996.
  • ראסם חמאיסי גורמים צנטריפוגלים וצנטריפטלים והשפעתם על עיצוב המבנה של היישוב הערבי פורסם באתר מט"ח 
  • רוזנהק זאב, מדיניות השיכון והערבים בישראל 1948 – 1977, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1996.
  • שנל יצחק ופארס אמין, לקראת בנייה רוויה ביישובים הערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1996.
  • חמאיסי ראסם, לקראת הרחבת תחום השיפוט של יישובים ערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2002.
  • חמאיסי ראסם, מתכנון מגביל לתכנון מפתח בישובים הערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1993.
  • חמאיסי ראסם, פיתוח תשתית התחבורה ביישובים ערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1995.
  • רכס אלי, הכפר הערבי בישראל – מוקד פוליטי-לאומי מתחדש, מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה, מכון שילוח, אוניברסיטת תל אביב, 1985.
  • חמאיסי ראסם, דרך 6 והיישובים הערביים – איום או מנוף?, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1999.
  • ג'אנר-קלוזנר דויד, ביזור התכנון ברשויות מקומיות ערביות בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1994.
  • חמאיסי ראסם, מרחב נצרת – מסגרת מטרופולינית לניהול, תכנון ופיתוח, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2003.
  • האגודה לזכויות האזרח בישראל זכויות האדם בישראל - תמונת מצב 2007, 2007.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • מוסא אווה, "שוויון בחלוקת הקרקעות במדינה? לא כל כך מהר", דו-עט אפריל 2005, 12.
  • חמאיסי ראסם, "ביצוע תוכניות מיתאר בכפרים הערביים", אופקים בגאוגרפיה 17 – 18, 1986, 161.
  • חמאיסי ראסם, "היישובים הערביים הקטנים בישראל: מכפר לפרבר" אופקים בגאוגרפיה 48 – 49, 1998, 111.
  • חמאיסי ראסם, "הבעלות על הקרקע כגורם מעצב מרחבים בישובים הערביים", אופקים בגאוגרפיה 40 -41, 1994, 43.
  • חמאיסי ראסם, "השונות בעוצמת ההתחדשות בין גלעיני היישובים הערביים בישראל", אופקים בגאוגרפיה 52, 2000, 19.
  • חמאיסי ראסם, "משהו השתבש בדרך אל העיר", פנים 13, 2000, 78. 
  • חליחל אחמד ס', "שינויים דמוגרפיים באוכלוסייה הערבית בישראל מאז שנות החמישים", ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, עזיז חיידר (עורך), 2005.

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא המגזר הבדואי בישראל, דו"ח הוועדה, 1996.
  • מנהלת פרוייקט תכנית אב מתאר במגזר הערבי בראש משרד הפנים ובשיתוף מינהל מקרקעי ישראל ומשרד ראש הממשלה, לקראת הפעלת דרכים וכלים למימוש הגדלת פוטנציאל המקרקעין לפיתוח היישובים הערביים – דו"ח מסכם, 2000. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – משפחות ומשקי בית בישראל – לקט נתונים לקראת "יום המשפחה" – נתוני 2005, 13.2.2007. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – האוכלוסייה המוסלמית בישראל – לקט נתונים לרגל חג הקורבן, 31.2.2006. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – נתונים לרגל יום הקשיש הבין-לאומי, 27.9.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – דפוסי פריון בישראל 2006, 5.11.2007. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 58, 2007. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי מפקד האוכלוסין והדיור 1995, בתוך אתר הלמ"ס.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה הערבית בישראל, סטטיסטיקל 26, 2002. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נשים וגברים, סטטיסטיקל 40, 2004.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסיה הערבית - מימדים והרכב, סטטיסטיקל 48, 2003.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2007). המשולש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:06, נובמבר 14, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). הנגב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:44, נובמבר 15, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). הגליל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:31, נובמבר 6, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). בדואים בישראל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:17, דצמבר 2, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר בלתי מוכר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 08:58, דצמבר 2, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו ג'ווייעד. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:08, פברואר 10, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו עמרה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:35, מאי 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו קורינאת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:26, יולי 5, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו רוקייק. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:10, פברואר 10, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אום בטין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:23, מאי 7, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אטרש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 13:45, ינואר 5, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אעצם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:44, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אפיניש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:43, מרץ 27, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ביר הדאג'. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:59, יולי 21, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2006). ג'נאביב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:46, נובמבר 10, 2006
  • תורמי ויקיפדיה (2006). הוואשלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:16, נובמבר 10, 2006
  • תורמי ויקיפדיה (2007). הוזייל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:49, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). זבארגה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:49, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חורה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:33, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כסייפה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 02:28, אפריל 11, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). לקיה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:05, אוקטובר 19, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מסעודין אל-עזאזמה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:29, אוגוסט 2, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מרעית ודריג'את. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 19:45, אוגוסט 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נצאצרה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:32, אוגוסט 5, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עוקבי. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:47, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ערערה-בנגב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:41, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). קבועה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:55, יולי 8, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). קודייראת א-צאנע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:45, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). קוואעין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:45, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2006). קסר אל-סיר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:11, נובמבר 10, 2006
  • תורמי ויקיפדיה (2007). רהט. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:23, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שגב-שלום. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:45, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). תל שבע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:13, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). תראבין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 06:18, ספטמבר 13, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). תראבין א-צאנע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:38, אפריל 15, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו גוש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:25, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו סנאן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:26, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אום אל-פחם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:13, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אום אל-קוטוף. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:06, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אכסאל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:27, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אל עריאן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 05:10, אוגוסט 29, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אעבלין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:28, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). באקה-ג'ת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:43, אוקטובר 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). בועיינה-נוג'ידאת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:28, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). בסמ"ה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:30, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ברטעה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:04, ספטמבר 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ג'דיידה-מכר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:31, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ג'לג'וליה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:31, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ג'סר א-זרקא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 19:09, אוקטובר 2, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ג'ש (גוש חלב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:26, יוני 8, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). דחי (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:46, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). דבורייה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:32, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). דייר חנא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:32, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). זמר (מועצה מקומית). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:32, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). זרזיר (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:33, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חמאם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:47, ספטמבר 28, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טורעאן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:34, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טייבה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:17, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טירה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:17, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טמרה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:17, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טמרה (יזרעאל). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:29, ספטמבר 23, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). יפיע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:34, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כאבול. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:35, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כאוכב אבו-אל-היג'א. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:10, אוקטובר 18, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כעביה-טבאש-חג'אג'רה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:35, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר ברא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:35, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר יאסיף. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:46, אוקטובר 22, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר כנא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:36, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר מנדא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:46, אוקטובר 16, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר מצר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:47, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר קאסם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:53, ספטמבר 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר קרע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 11:11, אוקטובר 20, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מועאוויה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 05:45, אפריל 23, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מוקייבלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:57, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מזרעה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:38, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מייסר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:06, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מע'אר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 09:21, יוני 30, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מעלה עירון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:39, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). משהד (כפר). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:39, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נחף. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:41, אוקטובר 13, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:09, ספטמבר 26, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נצרת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:22, אוקטובר 18, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). סאלם (כפר). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 15:55, ספטמבר 12, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). סולם (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:48, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). סח'נין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 09:22, אוקטובר 1, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). סנדלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:38, אוגוסט 26, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ע'ג'ר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:38, ספטמבר 19, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עארה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 19:44, אוגוסט 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עיילבון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:40, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עילוט. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:40, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עין אל-סהלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:08, ספטמבר 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עין מאהל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:40, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עין נקובא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:37, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007).עין ראפה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:37, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עכברה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:28, אפריל 30, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עראבה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:41, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ראמה (מועצה מקומית). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:43, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). רומאנה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:47, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ריינה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:31, אוקטובר 10, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שגור. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:02, אוקטובר 18, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שיח' דנון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:31, יולי 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שעב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:45, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שפרעם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 05:52, אוקטובר 20, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבטין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:00, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אל-ח'וואלד. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 09:19, מרץ 15, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ביר אל-מכסור. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:29, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). בסמת טבעון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:30, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ד'הרה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 08:46, מאי 30, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). דמיידה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:21, אוקטובר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חוסנייה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:50, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חמאם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:47, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חמדון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:00, פברואר 12, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טובא-זנגרייה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:33, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טייבה (בעמק). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:38, אוגוסט 26, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כמאנה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:51, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מנשייה זבדה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:59, ספטמבר 13, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נאעורה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:08, ספטמבר 28, 2007
    תורמי ויקיפדיה (2007).סוויעד חמירה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 05:39, ספטמבר 14, 2007
    תורמי ויקיפדיה (2007). סלאמה (הגליל). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:06, ספטמבר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עוזייר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 15:14, אוקטובר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עיאדאת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:31, ספטמבר 13, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ערב אל נעים. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 11:44, ספטמבר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ערב אל סמניה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 15:22, פברואר 25, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ערב אל עראמשה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 09:59, אוגוסט 4, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ראס אל עין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 13:27, ספטמבר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). רומת אל-הייב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:27, אפריל 5, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שבלי - אום אל-גנם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:44, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקפדיה (2007). צ'רקסים. ויקיפדיה, האינציקלופדיה החופשית, אוחזר בתאריך 13:16, אוקטובר 23, 2007.

כתבות ומאמרים בעיתונות

ארכיונים ומאגרי מידע

  • רכס אלי (עורך) הערבים בישראל: קובץ נתונים סטטיסטיים, 2005.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, תוכנית מיתאר לישובי הבדואים בנגב - מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה, 2006.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: בנייה בלתי חוקית – מוגש לחה"כ רוחמה אברהם, 2004.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: תופעת הבנייה הבלתי חוקית בישראל – מוגש לוועדה לענייני ביקורת המדינה, 2005. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, בנייה בלתי-חוקית בעיר לוד - מוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, 2006. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, הפיכת קרקעות חקלאיות המעובדות בידי בדואים בנגב, 2006. 
  • בג"ץ 8035/07 ו' אבריק-זבידאת נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 31.10.07).

אתרי אינטרנט

שונות 

  • משרד הפנים תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה לפיתוח ולשימור תמ"א 35 - הוראות התכנית, 2005.
  • מותגים מצגת המגזר הערבי 2007 מגמות וכיוונים, 2007.

הערות שוליים

    הפרק הבא

    צפה בתגובות  תגובות על ישובים ערביים בישראל (3)

    מערכת

    שכחנו להוסיף דבר חשוב: רוב הדרוזים הצעירים (גברים) משרתים בצה"ל. לא כך המצב אצל הערבים. צה"ל הוא תנועת הנוער וכור ההיתוך החשוב ביותר בישראל. הוא יוצק כל כך הרבה דברים בחיילים ובקצינים. ורק בשביל זה (וכמובן עוד סיבות נוספות) יש הצדקה סוציולוגית להבחין בין המגזר הדרוזי למגזר הערבי (אגב, אפשר לעשות הבחנות לא מעטות גם בתוך המגזר הערבי - בין נוצרים, מוסלמים ואפילו בדואים).
    יום שלישי ו' באייר תש"ע 20 באפריל 2010

    מערכת

    כדאי לך לקרוא במדריך שלנו הסברים מקיפים על המגזר הדרוזי וזהותו. רוב מכריע של הדרוזים רואה עצמו שונה מהערבים (כך עולה מסקרים רבים). אין ספק שיש מכנה משותף עמוק ואין ספק שהדרוזים הם חלק מהתרבות הערבית, אבל באותה מידה אין ספק שיש להם גם מאפיינים ייחודיים (היסטורים, דתיים, דמוגרפים ותרבותיים)
    יום שלישי ו' באייר תש"ע 20 באפריל 2010

    אני

    מוזרה האבחנה שאתם עושים (כדי להרגיש יותר טוב עם הדרוזים ? אם תשכנעו את עצמכם כי אינם ערבים - וגם אותם)
    יום שלישי ו' באייר תש"ע 20 באפריל 2010

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.