אחד ממרכיבי הזהות של ערביי ישראל הוא המרכיב הפלסטיני, המתייחס לתחושת ההשתייכות של בני המגזר הערבי לעם הפלסטיני בעולם, השתייכות אשר מושתתת על גורל משותף וקשרי משפחה.
כיום מקובל להשתמש במונח "פלסטינים" להגדרת האוכלוסייה הערבית, המתגוררת בשטחים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים. לעיתים, מונח זה כולל גם את ערביי מזרח ירושלים, אף על פי שהאחרונים נחשבים לאזרחי ישראל ומובאים בחשבון בחלק מהסקרים והמחקרים.
אומדן האוכלוסיה הפלסטינית הינו בעייתי במיוחד. רובו ככולו נעשה על סמך הערכות המתבססות על צפי של ריבוי האוכלוסיה, והוא נתון במחלוקת בין דמוגרפים שונים, כולל בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל ומקבילתה הפלסטינית.
הדמוגרף משה סיקרון טוען, כי נכון לשנת 2000, התגוררו בגדה ובעזה בין 3 ל-3.3 מיליון פלסטינים (כ-2 מיליון בעזה וכ-1.3 בגדה כולל מזרח ירושלים).
לפי אומדן של הלמ"ס הפלסטינית, צפויה האוכלוסיה הפלסטינית בגדה ובעזה להכפיל את עצמה בתוך 20 שנה ולהגיע בשנת 2020 ל-6.8 מיליון איש.
חשוב לציין כי אוכלוסיה זו מתאפיינת בשיעור ריבוי גבוה (3.6% - מהם 3% בגדה ו-4% בעזה). האומדנים והתחזיות השונות מבוססות על קצב הריבוי ועל צפי קצב הפיריון ושיעור תמותת התינוקות, אשר, לפי הערכות שונות, יקטנו בכחמישים אחוזים כל אחד.
אוכלוסיה זו גדלה באופן ניכר מאז 1967 ועל כן הינה אוכלוסיה צעירה כאשר 46% הם ילדים מתחת לגיל 15 (נכון לשנת 2000). שיעור תמותת התינוקות באזורים אלה גדול בהשוואה לזה שבישראל (25.5 לכל 1000 לידות נכון לשנת 2000).
על-פי נתוני הלמס"פ (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית), סך כל הפזורה הפלסטינית בעולם, נכון לשנת 2002, עמד על 9.3 מיליון איש, מתוכם 3.3 מיליון בגדה ובעזה (כולל מזרח ירושלים), 2.7 מיליון בירדן, כ-400 אלף בסוריה, כ-400 אלף בלבנון, כ-60 אלף במצריים, כ-300,000 בערב הסעודית, למעלה מ-100 אלף בכוויית וביתר ארצות המפרץ, כ-250,000 בארצות-הברית וכ-300 אלף בארצות אחרות.
לפי נתוני UNRWA (אירגון הסעד והפליטים של האו"ם), כ-1.5 מיליון פליטים מתוך סך-כל 3.9 מיליון הפליטים הפלסטיטים הרשומים באירגון, מתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה. לדעת סיקרון, מדובר במספרים מוגזמים המבוססים על הלמ"ס הפלסטינית.
[ + ] טבלה 1 - האוכלוסיה הפלסטינית בגדה ובעזה[ - ] טבלה 1
האוכלוסיה הפלסטינית בגדה ובעזה
| |
סה"כ |
גדה |
עזה |
| 1967 |
986 |
596 |
390 |
| 1980 |
1,146 |
704 |
442 |
| 1997 |
2,575 |
1,580 |
996 |
| 2002 |
3,300 |
2,000 |
1,300 |
הגיאוגרפים, ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, טוענים כי מספר הפלסטינים בעולם, נכון לשנת 2005, עומד על 8 מיליון, מתוכם 3.5 מיליון הם תושבי הרשות הפלסטינית (1.3 מיליון ברצועת עזה ו-2.2 מיליון בגדה) ו-4 מיליון הם תושבי ירדן.
מספרים אלה מקבלים אישוש ממפקד אוכלוסין, שערכה הלמ"ס הפלסטינית בשנת 2007. על-פי ממצאי המפקד, מסתכם מספר הפלסטינים בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בכ-3.76 מיליון איש. מתוכם חיים בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) 2,345,107 פלסטינים, וברצועת עזה 1,416,539 איש.
עוד עולה ממפקד אוכלוסין זה, כי מספר הפלסטינים, החיים במזרח ירושלים, עומד על 208,000 איש. מספר זה מהווה ירידה בהשוואה לתוצאות המפקד שבוצע בשנת 1997, והעלה כי באותה שנה היו בירושלים המזרחית 210,000 פלסטינים. את הירידה מסבירים עורכי המפקד בקשיים, שהערימו השילטונות הישראליים על ביצוע המפקד בירושלים בשנת 1997, דבר שהשפיע על המספרים הסופיים. לטענת עורכי המפקד האחרון, בוצע המפקד תוך שמירת פרופיל נמוך, דבר שאפשר לפקוד את כל האוכלוסיה הפלסטינית בעיר. פוליטיקאים פלסטינים מטילים ספק בנתון זה וטוענים, כי מספר הפלסטינים בירושלים גבוה יותר.
על פי התחזית של סופר וביסטרוב, בשנת 2020 תמנה האוכלוסיה הפלסטינית בעולם 13-14 מיליון בני-אדם, כמחציתם בשטחי הרשות הפלסטינית.
יורם אטינגר, מומחה לענייני המזרח התיכון, אשר שימש כראש הצוות הישראלי במחקר אמריקאי-ישראלי על הדמוגרפיה הפלסטינית, חולק על הערכות אלו. לשיטתו, מספר הפלסטינים בגדה אינו עולה על 1.4 מיליון נכון לתחילת 2006. הוא גם חולק על תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית משנת 1997, ולפיה יהיו בגדה בשנת 2004 כ-3.8 מיליון איש. לטענתו, תחזית זו התעלמה מהמציאות, ובין היתר הביאה בחשבון 325,000 פלסטינים תושבי חו"ל ו-210,000 ערביי ירושלים (שנספרים פעמיים - כערביי "הקו הירוק" וכערביי הגדה).
כמו כן התבססה התחזית על צפי לתוספת של כ-300,000 תינוקות, שלטענת אטינגר, לא נולדו מעולם, כפי שעולה מהשוואת תחזית הלידה של הלמס"פ מ-1997 למסמכי הלידה בפועל של משרדי הבריאות והחינוך הפלסטיניים. מסמכים אלה מתייחסים ל-236,000 פלסטינים, שהיו אמורים להגר אל שטחי הרשות בין השנים 2003-1997, לפי תחזית הלמס"פ, בעוד שבפועל, רק 74,000 (נטו) היגרו משטחי הרשות באותה תקופה (פער של 310,000). לטענת אטינגר, 105,000 פלסטינים קיבלו תעודות זהות ישראליות מ-1997 וגם הם נספרים פעמיים.
נתון נוסף המחזק את טיעוניו של אטינגר הוא מספר בעלי זכות הבחירה בגדה, כפי שדיווחה ועדת הבחירות הפלסטינית, שעמד על כ-760,000 איש. להערכתו, נתון זה מלמד כי סך-כל התושבים בגדה אינו עולה על 1.4 מיליון, ובמילים אחרות, משרדי הבריאות והחינוך וועדת הבחירות הפלסטיניים מתעדים הפרזה של 70% בתחזית הלמס"פ, המהווה בסיס לאומדני הממסד הדמוגרפי בישראל.
לטענת אטינגר, שיעורי הפריון של האוכלוסייה הפלשתינאית בגדה המערבית ובעזה נמצאים במגמת ירידה, בדומה למתרחש בעולם המוסלמי (למעט אפגניסטן ותימן). לפי נתוני ה-CIA, נכון לשנת 2008, עומד שיעור הפריון בגדה המערבית על 3.31 ילדים לאישה (אם כי נתונים אלה כוללים גם את האוכלוסייה היהודית המתגוררת ביהודה ושומרון והמהווה כ-17% מהאוכלוסייה באזור זה) ואילו בעזה עומד שיעור הפריון על 5.19 ילדים לאישה.
שיעורים אלה גבוהים משיעורי הפריון במרבית מדינות ערב, בהם נרשמיןם שיעורי פריון נמוכים במיוחד, לעתים אף מתחת לרמת התחלופה (שיעור הפריון המינמאלי הדרוש לאוכלוסייה על מנת לשמור על גודלה בהנחה שמאזן ההגירה הינו אפס).
[ + ] טבלה 2 - שיעורי פריון כולל במדינות ערב, 2008[ - ] טבלה 2
שיעורי פריון כולל במדינות ערב, 2008
| מדינה |
שיעור פריון כולל |
| איראן |
1.71 |
| טוניסיה |
1.73 |
| אלג'יריה |
1.82 |
| טורקיה |
1.82 |
| איחוד האמירויות |
2.43 |
| ירדן |
2.47 |
| קאטאר |
2.47 |
| בחריין |
2.53 |
| מרוקו |
2.57 |
| מצרים |
2.72 |
| מלזיה |
2.98 |
| בנגלדש |
3.08 |
| הגדה המערבית* |
3.31 |
| ערב הסעודית |
3.89 |
| עיראק |
3.97 |
| עזה |
5.19 |
| תימן |
6.41 |
| אפגניסטן |
6.58 |
נוסף על כך חלה עליה תלולה בשיעורי ההגירה השלילית של הפלשתינאים בגדה ובעזה וזאת עקב האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, נצחון החמאס בשנת 2006 וליית מחירי הנפט בשנת 2007.
ד"ר ניקולס אברסטד, דמוגרף בעל שם בוושינגטון, תומך בממצאיו של אטינגר. לטענתו, ההערכות האחרות אינן ערות מספיק לדיווחי משרד הבריאות הפלסטיני על ההתפתחויות המביאות לירידה בריבוי הטבעי אצל הפלסטינים: העמקת תיכנון המשפחה (52% מהנשים הנשואות משתמשות באמצעי מניעה), עלייה בגיל הנישואים ובשיעורי הגירושים, הרחבת מערכת החינוך, עליית המודעות לקריירה הנשית והמעבר המאסיבי מהכפר אל העיר.
