אנשים ישראל אנשים ישראל
  עמוד הבית מאמרים לפי חתכים מאמרים לפי א-ב אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 2 מדרגים

מוסכמות מסורתיות של בריאות וחולי בחברה הדרוזית בישראל

משפחה מורחבת
משפחה
משפחה מורחבת
תינוקת בת שבוע
רונית נסראלידן ועתאב סייף
יאנוח
מחברי המאמר
שרון הורשנטיין, עוז אלמוג

נוצר ב-4/22/2008  |  עודכן לאחרונה ב-9/16/2009

 הגנה ותחזוקת הגוף

תחזוקת הגוף

כושר גופני

חדרי-כושר: נפוצים יותר ויותר בקרב בני העדה הזכרים והאימון בחדר-כושר הפך לדבר אופנתי.

ג'וגינג: בהשפעת החברה היהודית צעירות דרוזיות רבות עושות ג'וגינג (למשל, הליכה למוחרקה וכו') כדי לשמור על הבריאות והגזרה.

הגנה מהשמש

מרבית הדרוזים מתעלמים מסכנות החשיפה לשמש. רבים עובדים ושוהים בחוץ, לרבות בים, ולא נהוג להשתמש בשמן שיזוף.

מודעות לנושא ההשמנה

האוכל הדרוזי רווי בשומנים והדבר הביא לתופעה של השמנה בקרב גברים ונשים בעדה (בעיקר מבוגרים). 

בשנים האחרונות גדלה המודעות לנושא ההשמנה, בעיקר בקרב הדור הצעיר והחילוני. עם זאת, תופעת האנורקסיה אינה נפוצה כלל בקרב העדה הדרוזית.

רפואה מונעת

שירותי בריאות חירום

בשנים האחרונות נעשה מקובל לעשות מנויי לשירותי בריאות חירום. הפופולארי הוא מנוי דק"ל.

החזקת תרופות בבית

בבית מקובל להחזיק בתרופות שגרתיות כגון תרופות לשיכוך כאבים וכדומה. 

לא נהוג להחזיק תרופות מנע, ויטמינים וכיו"ב (הדרוזים מעדיפים לצרוך דברים טבעיים ולהקפיד על אכילת פרי הדר וכו').

תרופות טבעיות

מקובל להחזיק סירופ חרובים או שמן קיקיון הנודעים בסגולותיהם הרפואיות (בעיקר להורדת חום או להדברת דלקות קלות). נוזלים אלה מוכנים באופן עצמאי או נקנים מאנשים, אשר עיסוקם הוא בהכנת משקאות אלה ומכירתם לאחרים.

נקיון והיגיינה

הדרוזים נוהגים להקפיד הקפדה יתרה על ניקיון והיגיינה.

האחריות לניקיון הבית מוטלת על האישה. אם מסיבה כלשהי אין היא יכולה לעמוד במטלה, נחלצות בנות המשפחה (אמה, אחיותיה ובנותיה) לעזרתה.

רפואה משלימה ואלטרנטיבית

רפואה עממית

רבים מהדרוזים אינם סומכים על הטיפול הקונבנציונאלי בבתי החולים, ומעדיפים לפנות לאנשים הידועים במיומנותם ברפואה עממית. אנשים אלה חסרי הכשרה פורמאלית, אולם השמועה עליהם נפוצה מפה לאוזן. 

רפואה עממית נפוצה בהחזרת עצמות שזזו, או שרירים תפוסים.

 

הרפואה העממית עושה שימוש במרווה או אזוב, אשר נחשבים לבעלי סגולות מרפא ורבים משתמשים בהם.

כמו כן מקובל להחזיק סירופ חרובים או שמן קיקיון הנודעים בסגולותיהם הרפואיות (בעיקר להורדת חום או להדברת דלקות קלות). נוזלים אלה מוכנים באופן עצמאי או נקנים מאנשים, אשר עיסוקם הוא בהכנת משקאות אלה ומכירתם לאחרים. 

רפואה טבעית

בישובים הדרוזים אין חנויות טבע או חנויות לרפואה צמחונית או אלטרנטיבית. עם זאת, במקרים מסוימים מקובל מאד לפנות לאנשים מסוימים הידועים במיומנותם ברפואה עממית.

אמונות ומנהגים

שימוש בקמעות

שימוש בקמעות נגד עין הרע נפוץ מאוד. הקמעות הם לרוב על טהרת פסוקים מספר הקודש הדרוזי (לרוב הקמע עטוף בעטיפת עור). אדם שלא חש בטוב נוהג ללכת לאימו על מנת שתקרא עבורו פסוק.

נדר

כאשר אדם לוקה במחלה קשה נוהגים בני המשפחה לערוך טקס "נדר", במהלכו שוחטים כבש, אוכלים את בשרו ותורמים כסף למקום, בו נערך הטקס (חורשת הארבעים, קבר נביא וכו'). המשתתפים הם בעיקר משפחה וחברים ולפעמים גם אנשים מחוץ לעדה. זה אינו טקס דתי וגם חילונים עושים אותו.

"תרופות סבתא" נפוצות

כאבי ראש

ניתן לריפוי על ידי מריחת תרכיז מיץ ענבים טבעי או חומץ ענבים על מצחו של החולה.

כאבי בטן

ישנם שני צמחים הנקראים "מרדקוש" ו"בבונג". הראשון הוא צמח ריחני ממשפחת המרווה, בעל ענפים דקים שבקצוותיהם ישנם פרחים עדינים ועגולים, והשני ידוע בארץ ונמצא בכל מרכול. שני הצמחים מורתחים בתוך מים והמים ניתנים, לאחר מכן, לשתיה לחולה.

עצירות שתן

שותים מים שהורתחו עם פטרוזיליה. אפשר גם להטביל את הנפגע, אם הוא ילד קטן, בתוך קערה שבה מים חמים עם פטרוזיליה.

דלקת שקדים

הריפוי נעשה על ידי קליית קמח חיטה עם קצת סמנה, עטיפת החומר בתוך שקית בד והנחתה על הצוואר, באזור הכאבים. החומר משתיק כאבים ומרגיע.

גזים

ניתן לרפא על ידי כתישת צמח הנענע כשהוא יבש, למזוג עם לבן, לערבב עד שהוא נהפך לנוזל גמיש מאד, למרוח על תחבושת ולקשור לטבור הבטן. כך תיעלם הנפיחות וייעלמו הגזים תוך זמן קצר. יש השמים במקום נענע את שארית הקפה על בד ושמים על הבטן לרבע שעה.

הכשת עקרב

נהוג אצל הדרוזים לרפא את הפצע על ידי תפיסת העקרב (אם ניתן) וכליאתו בתוך בקבוק עד שימות מיתה טבעית. אחר כך שופכים עליו שמן זך ולאחר מספר שעות- הופך שמן זה לתרופה יעילה מאד, והיא נשמרת בבית למקרים דומים בעתיד.

מכת שמש

לערבב שום עם לבן, להרטיב חתיכת בד ולשים על מצח הנפגע מספר פעמים.

כוויה

נהוג לשים חתיכות תפוחי אדמה טריים ולחבוש אותם על המקום הנפגע לשעה קלה.

דקירת מסמר חלוד

ניתן לרפא באמצעות אורז טחון היטב המעורבב עם מים, אומרים שזו תרופה יעילה גם נגד צלקות.

כאבי גב

למרוח על גב החולה, בצל בר (סוג של בצל שצומח בהרי הגליל) למשך חצי שעה.

אבעבועות

מריחת האזור הנגוע בבצק רגיל, לקשור עם תחבושת ולהשאיר כך במשך יומיים.

שלשול

אכילת פול שחור, לאחר צלייתו עם שלושה גרמים של מלח.

כאב עיניים עקב סינוור מריתוך

שמים פלחי עגבניות טריות על העיניים, למשך חצי שעה.

שפשפת

מריחת האזור בסוג של צמח הנקרא ריחאן (צמח המור)- צמח מבשם.

כאבי אוזניים

מרתיחים שום עם שמן זית ומטפטפים באזניים שלש פעמים ביום.

יבלות

לבשל בצל בחומץ ולמרוח בו את הידיים. גם מיץ תאנים מתאים לריפוי יבלות.

הרזיה

מי שחפץ לרזות מהר ללא הוצאות מיוחדות וללא מכון כושר, עליו למרוח את עצמו במרה של חיה (כבש, עז, או פרה) לחצי שעה, במשך שבועיים.

חולים ומחלות

 מנהגי ביקור חולים

בעת אשפוז בבית חולים, נוהגים בני משפחה וחברים לבקר את המאושפז ולשהות לצדו במשך כל תקופת אשפוזו, ואם המדובר במישהו מוערך בישוב או בעדה, אזי אנשים רבים מהעדה ישהו בבית החולים, וימלאו את מסדרונות בית החולים. 

מקובל מאד להביא לחולה דברי מאכל מהבית. המאושפזים אינם נוהגים לאכול את הארוחות המוגשות להם בבית החולים, בעיקר מהטעם של ניקיון, היגיינה, והביטחון באשר לטיב האוכל, הרכבו ומהותו.

יחסי חולה-רופא

קשר עם הרופא

לא מקובל לשמור על קשר עם רופאים מעבר למה שנדרש כשחולים, אולם רופא שהציל בן משפחה נחשב לבן בית ומוזמן לא אחת לחגיגות המשפחתיות.

בחירת ההרופא

מידע על טיב הרופאים מועבר מפה לאוזן ו"רופא טוב" הוא רופא שאנשים מדברים עליו שהוא טוב.

העדפת רופא

הדרוזים מעדיפים רופאים שרכשו את השכלתם המקצועית במוסדות לימוד בארץ ולא בחו"ל, בשל החשד בנוגע לטיב הלימודים ולאמינות התעודות של מי שלמד בחו"ל. 

בבתי חולים מקובל מאד להתעקש על קבלת טיפול מרופא מסוים, בעיקר במחלות מאד מסוימות, שלגביהם יש רופא הנודע בתחום זה (לא בהכרח רופא מהעדה, אלא רופא הנחשב למומחה בתחום). 

נשים מעדיפות בדרך כלל רופאה על פני רופא, במיוחד בתחום הגניקולוגיה. הדבר עשוי לנבוע מהרתיעה לחשוף את גופן בפני רופא זכר, ובכך להפר את צניעותן. 

הגברים מעדיפים בדיקה אצל רופאים גברים.

הפגנת רגשות

לא מקובל בקרב הדרוזים להחצין כאב באמצעות צעקות ובכי ומאדם מבוגר מצופה להבליג. אנשים מבוגרים (במיוחד נשים) אינם אוהבים שרואים אותם צועקים. 

הדרוזים הינם אנשים מופנמים ולא מרבים לדבר על בעיותיהם מחשש לפגיעה בעתידם או בעתיד ילדיהם. לכן, לא נהוג לפרסם או להחצין את דבר המחלה.

מוסדות ואנשי רפואה

חברות בקופת חולים

החולים נוהגים ללכת לסניפים של קופות החולים בתוך היישוב. 

בעבר היו בישובים הדרוזים סניפים של קופת חולים כללית בלבד. כיום ניתן למצוא בישובים סניפים של כל קופות החולים. 

לא ניתן להצביע על העדפה כלשהי לגבי קופת חולים מסוימת. 

החברות בקופת חולים נקבעת במקרים רבים לפי זהות הרופא של החמולה (כאשר רופא פותח מרפאה או מצטרף לקופת חולים מסוימת, עוברת כל המשפחה והחמולה שלו לקופת החולים, בה הוא עובד).

עיסוק במקצועות הרפואה


העיסוק ברפואה נחשב למוערך.

רופאים מטעם העדה עובדים בכל התחומים ובכל הענפים. חלקם עובדים כאחים ואחיות. 

יש אשר עוסקים ברפואת שיניים, ולרוב הם עובדים בישוב עצמו. 

העיסוק בעבודה סוציאלית נפוץ מאוד (בעיקר בלשכת הרווחה, בביקורי בית ועזרה למשפחות חלשות). יש להניח כי חלקם עובדים גם מחוץ ליישוב.

בקרב הנשים בעדה ישנן רופאות. מקובל מאד שנשים ישמשו כאחיות, בעיקר במרפאות המקומיות.

ביביליוגרפיה

ראיונות

  • ראיון עם עזאם חלבי, דלית אל כרמל, 2004.

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על מוסכמות מסורתיות של בריאות וחולי בחברה הדרוזית בישראל (1)

    רפאל חלמיש

    היכן ניתן לרכוש "פול שחור"
    יום חמישי כ"ג בטבת תשע"א 30 בדצמבר 2010

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.