אנשים ישראל אנשים ישראל
  עמוד הבית מאמרים לפי חתכים מאמרים לפי א-ב אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 7 מדרגים

תפרוסת האוכלוסייה הדרוזית

חורפיש
עזאת ביסאן
כסרא
עזאת ביסאן
מבט על כפר כסרא ועל כביש הגישה אליו.
סמיע
עזאת ביסאן
אבו סנאן
עזאת ביסאן
הכפר בנוי על גבעה ומשתלב בקו הנוף הטבעי.
ג'ת
עזאת ביסאן
הכפר בנוי על גבעה, ומשתלב בקו הנוף הטבעי.
ג'ת וברקע: ירכא
עזאת ביסאן
יאנוח
עזאת ביסאן
הכפר בנוי על גבעה, ומשתלב בקו הנוף הטבעי.
ירכא
עזאת ביסאן
הכפר בנוי על גבעה ומשתלב בקו הנוף
מחברי המאמר
שרון הורנשטיין, עוז אלמוג

נוצר ב-4/21/2008  |  עודכן לאחרונה ב-9/8/2008

רקע

רובם המוחץ של הדרוזים בישראל (98%) מתגורר ב-18 יישובים. ב-15 מהם הם מהווים רוב באוכלוסיית היישוב (מתוכם ב-12 יישובים הם מהווים למעלה מ-90% מהאוכלוסייה). בשלושה יישובים בלבד הם מהווים מיעוט בהשוואה לאוכלוסיה המוסלמית והנוצרית.
הנתונים נכונים לשנת 2005 ומאז לא חל בהם שינוי ניכר, למעט המשך הגידול הטבעי של האוכלוסייה. 


האוכלוסייה הדרוזית בישראל לפי ישובים, סוף 2005
שם היישוב * סה"כ דרוזים (באלפים) אחוז הדרוזים ביישוב מתוך סך כל האוכלוסייה ביישוב אחוז הדרוזים ביישוב מתוך כלל הדרוזים בישראל
עיר הכרמל (דלית אל כרמל ועוספיא) 21.2 88.2 18.40
ירכא 12.3 98.5 10.68
מע'אר 10.8 57.5 9.38
בית ג'ן 100 99.8 8.68
מג'דל שמס 8.8 99.7 7.64
כסרא-סמיע 6.2 94.6 5.38
בוקעאתא 5.4 99.8 4.69
ג'וליס 5.3 100.0 4.60
יאנוח-ג'ת 5.1 100.0 4.43
חורפיש 4.9 95.9 4.25
שפרעם 4.7 14.3 4.08
פקיעין (בוקייעה) 3.8 75.4 3.30
סאג'ור 3.5 99.9 3.04
מסעדה 3.2 99.8 2.78
אבו סנאן 3.0 26.9 2.60
ראמה 2.3 30.3 1.99
עין קנייא 1.8 98.7 1.56
עין אל-אסד 0.8 98.3 0.70
סה"כ 113.1   98.18


בנוסף מתגורר מספר קטן של דרוזים גם ביישובים הבאים (נכון לשנת 2005):

  • כפר יאסיף - מספר בודד של משפחות המהוות כ-3% מהאוכלוסייה ביישוב, כ-200 איש.
  • עכו - כמה עשרות בודדות המהוות כ-0.2% מאוכלוסיית העיר, נכון לשנת 2005.
  • חיפה - כ-200 איש המהווים פחות מ-0.1% מאוכלוסיית העיר, נכון לשנת 2005).
  • מעלות תרשיחא - כ-200 איש המהווים כ-1% מאוכלוסיית היישוב, נכון לשנת 2005.

יש לציין כי בעבר היה מספר היישובים הדרוזיים גבוה יותר אך חלקם נהרסו או ננטשו (ראו בהמשך). 

התפלגות האוכלוסייה והיישובים לפי אזורים

מבחינה גיאוגרפית מרוכזים יישובי המגזר הדרוזי בחמישה אזורים גיאוגרפיים עיקריים:
אזור הכרמל, אזור הגליל התחתון, אזור הגליל העליון, אזור הגליל המערבי ורמת הגולן. 

הגליל העליון הוא האזור הדרוזי הגדול ביותר, הן מבחינת מספר הכפרים הדרוזים שבו והן מבחינת מספר התושבים הדרוזים המתגוררים בו. 7 כפרים דרוזים (המאוגדים מבחינה מוניציפאלית ב-5 מועצות מקומיות) נמצאים בגליל העליון, ובהם מתגוררים כ-30,000 דרוזים (נכון לשנת 2005). 

לעומתו אזור הכרמל הוא האזור עם המספר הנמוך ביותר של ישובים דרוזים - 2 כפרים, המאוגדים כעיר אחת (עיר הכרמל). עם זאת מספר התושבים הדרוזים באזור אינו נמוך במיוחד, שכן עיר הכרמל נחשבת ליישוב הדרוזי הגדול ביותר בארץ (21.2 אלף תושבים דרוזים).  

האזור, שבו מספר התושבים הדרוזים הנמוך ביותר, הוא אזור רמת הגולן - 19,200 תושבים דרוזים, המתגוררים בארבעה ישובים (נכון לשנת 2005).


התפלגות האוכלוסייה הדרוזית ויישובי המגזר הדרוזי לפי אזורים גיאוגרפיים, 2005
אזור מספר הכפרים הדרוזים באזור מספר ישובים מוניציפאליים דרוזים באזור מספר התושבים הדרוזים באזור
גליל עליון 7 5 30,000
גליל תחתון 4 4 21,300
גליל מערבי 3* 3* 20,600
כרמל 2 1 21,200
רמת הגולן 4 4 19,200

ישובים דרוזים באזור הכרמל

ההתיישבות של הדרוזים בכרמל החלה בתקופת שלטון בית מען בארץ-ישראל, באמצע המאה ה-16. יישובים אלה לא החזיקו מעמד והיו הראשונים שנחרבו כמעט כליל, רובם בתקופת שלטון אבראהים פחה המצרי בארץ-ישראל, כלומר לאחר 250-200 שנות התיישבות בלבד.
בעבר היו באזור 14 כפרים. כולם נחרבו למעט השניים הקיימים שם כיום: דלית אל כרמל ועוספיא, המאוגדים תחת עיר הכרמל.

עיר הכרמל

עיר הכרמל הינה העיר הדרוזית הראשונה בישראל, והיא מאגדת בתוכה את הכפרים עוספיא ודלית אל כרמל. שני הכפרים אוחדו לעיר אחת בשנת 2003 במסגרת תוכנית משרד הפנים לאיחוד רשויות מקומיות ברחבי הארץ.

מספר התושבים בעיר נכון לשנת 2005 הוא 24,000 מתוכם כ-21,200 הם דרוזים, המהווים 88.2% מאוכלוסיית היישוב. זהו היישוב הגדול ביותר מבחינת גודל האוכלוסייה הדרוזית.

הכפר עוספיא (عسفيا) נוסד בתחילת המאה ה-18, ונבנה, כרוב הכפרים הדרוזיים בכרמל, על חורבותיו של יישוב ביזנטי, ויש המשערים כי היה בעבר במקום מרכז צלבני.

גם דלית אל-כרמל (دالية الكرمل) הינו כפר קדום אך לא ברור מתי התיישבו בו דרוזים לראשונה. ההשערה היא כי ההתיישבות הדרוזית בכפר לא החלה לפני תקופת המענים, כלומר, ראשית המאה ה-17. תושביו באו מסביבות אל-ג'בל אל-אעלא באזור חלב שבצפון סוריה. על כך מעידים מבטאם החלבי הבולט של תושביו ושם המשפחה הגדולה ביותר בכפר —חלבי. לפני האיחוד עם עוספייה, היה דלית אל כרמל היישוב הדרוזי הגדול ביותר בארץ, והמזוהה ביותר עם העדה הדרוזית.
שני הכפרים, עוספיא ודלית אל כרמל, לא נחרבו לאחר נסיגת אבראהים פחה, מאחר שהיו חזקים יותר משאר הכפרים, ושילמו את המסים שהוטלו עליהם.

ישובים דרוזים בגליל התחתון

ראמה (الرامة)

ראמה הינו כפר ערבי בגליל התחתון אשר מרבית תושביו נוצרים.
הדרוזים מהווים כ-30.3% מתושבי הכפר ומספרם נאמד בכ-2,300 איש מתוך 7,500 התושבים (נכון לשנת 2005).

מע'אר (المغار)

היישוב מע'אר הינו כפר ערבי השוכן בסביבות טבריה, בין כביש טבריה-נצרת לכביש עכו-צפת, כ-310 מטרים מעל פני הים.

בישוב מתגוררים כעשירית מהמגזר הדרוזי בארץ, כ-10,800 דרוזים, המהווים כ-57% מתושבי היישוב (נכון לשנת 2005).

סאג'ור (ساجور)

הכפר סאג'ור שוכן ליד כביש עכו-צפת בקרבת ראמה, כ-370 מטרים מעל פני הים.

כמעט כל תושביו (למעט בודדים) הינם דרוזים, ומספרם נאמד בכ-3,500 איש (נכון לשנת 2005).

ב-1971 מונה ועד מקומי בסג'ור והכפר צורף למועצה האזורית מרום הגליל. בשנים שלאחר מכן רבו הקולות הקוראים להיפרד ולהקים מועצה מקומית עצמאית. ב-1994 הוקמה מועצה מקומית נפרדת ונבחרת.

שפרעם ( شفاعمرو – בערבית: שפאעמר)

שפרעם היא אחת משתי הערים בהם קיים ריכוז משמעותי של דרוזים, אך בניגוד לעיר הכרמל, הדרוזים אינם מהווים בה רוב.

מספר הדרוזים בשפרעם נאמד בכ-4,700, והם מהווים מעט יותר מ-14% מהאוכלוסייה בעיר (נכון לשנת 2005).

יישובים דרוזים בגליל העליון

בית ג'ן (بيت جن)

בית ג'ן הוא כפר בהרי הגליל העליון בין צפת לפקיעין, ממערב להר מירון.
מספר תושביו עומד על 10,000 איש, רובם (למעט בודדים) הם דרוזים.

עין אל אסד (عين الأسد)

עין אל-אסד (בערבית: عين الأسد) הוקם בשנת 1899 על ידי דרוזים בני היישוב בית ג'ן, והוא ממוקם ליד מע'אר.
זהו היישוב הדרוזי הקטן ביותר- כ-800 תושבים בלבד, רובם המוחץ דרוזים (נכון לשנת 2005).

פקיעין (البقيعة – בערבית: בוקעייה)

הכפר פקיעין שוכן בצד כביש תרשיחא-ראמה מצפון מזרח לתרשיחא.
גרים בו כ-3,500 דרוזים המהווים כ-75% מהאוכלוסייה ביישוב (נכון לשנת 2005).

חורפיש (حرفيش)

חורפיש הינו הצפוני מבין כפרי הדרוזים בישראל (להוציא את ישובי רמת הגולן), והוא שוכן על כביש נהריה-סאסא.
רובם המוחץ של תושביו (95.9%) הם דרוזים, אשר מספרם נאמד בכ-4,900 איש (נכון לשנת 2005).

כסרא-סמיע (كسرا-سميع)

כסרא-סמיע הוא יישוב המאוגד כמועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, המאגדת בתוכה שני כפרים: סמיע וכסרא.
היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1990, לאחר שהמועצה האזורית מרכז הגליל שכללה את היישובים כסרא, סמיע, יאנוח וג'ת, התפצלה לשתי מועצות מקומיות, שאח מהן היא סמיע-כסרא.

כפר סמיע שוכן מערבה לפקיעין, בין חורפיש לכסרא.
כפר כסרא שוכן דרומית לכפר סמיע, ובעבר (במאה ה-19) נחשב לכפר הדרוזי הקטן ביותר בארץ.
מספר התושבים בכסרא-סמיע עומד על כ-6,600 מתוכם כ-6,200 דרוזים המהווים כ-94.6% התושבים (נכון לשנת 2005).

יאנוח-ג'ת (يانوح-جت)

יאנוח-ג'ת הינו ישוב המאוגד כמועצה מקומית, המורכבת משני כפרים: יאנוח, שבו מתגוררים כ-70% מתושבי המועצה, וג'ת. 

כפרים אלה היו בעבר מועצות מקומיות עצמאיות שהיו שייכות למועצה אזורית מרכז הגליל. עם פיזור המועצה האזורית בשנת 1990, אוחדו שני הכפרים לכדי מועצה מקומית אחת.
במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה המועצה המקומית יאנוח-ג'ת עם שכנותיה, ג'וליס, אבו סנאן וירכא לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, ויאנוח-ג'ת חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית. 

הכפר יאנוח שוכן מזרחית ליחיעם, ואילו הכפר ג'ת שוכן מערבית ליאנוח. התיישבות הדרוזים בג'ת החלה בתקופת ייסוד הדת הדרוזית, בתחילת המאה ה-11. הכפר נזכר בספרי הדת הקדושים של הדרוזים בזכות מנהיג הדת שיח' אבו ערוס, שהיה אחראי על הפצת הדת הדרוזית באזור. לפי המסורת אף נקבר במקום ומשום כך הוא נחשב למקום קדוש. 

ביאנוח-ג'ת גרים כ-5,100 תושבים, כולם דרוזים (נכון לשנת 2005).

יישובים דרוזים בשפלת החוף (הגליל המערבי)

ירכא (يركا)

ירכא הינו הכפר הדרוזי הגדול ביותר בגליל בכלל, ובגליל המערבי בפרט. הכפר שוכן במורדות הרי הגליל המערבי, והוא הכפר היחיד הנזכר בכתבי הדת הדרוזיים ככפר דרוזי כבר בראשית המאה ה-11 ואשר עדיין מיושב בדרוזים.
נכון לשנת 2005 גרים בירכא כ-12,300 דרוזים המהווים 98.5% מכלל התושבים.

ג'וליס (جولس)

ג'וליס הינו כפר דרוזי ליד ירכא, שכל תושביו (5,300 נכון לשנת 2005) הינם דרוזים. 

אבו-סנאן (أبو سنان)

כפר אבו-סנאן שוכן בקרבת ירכא וג'וליס, וגרים בו ערבים (מוסלמים ונוצרים) ודרוזים. 

מתוך 11,300 תושביו (נכון לשנת 2005), מהווים הדרוזים 26.9% ומספרם נאמד בכ-3,000 איש. 

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה המועצה המקומית של אבו סנאן עם שכנותיה, המועצות המקומיות של הכפרים ירכא, ג'וליס ויאנוח-ג'ת לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, וכל אחד מהכפרים חזר להיות מועצה מקומית עצמאית. 

כפר יאסיף (كفر ياسيف)

כפר יאסיף הוא יישוב ערבי שמרבית תושביו נוצריים. מספר התושבים הדרוזים בו הוא זעום ונאמד במספר בודד וזניח של משפחות. (לפי נתוני מרכז המידע של הכנזת מהווים הדרוזים ביישוב כ-3% מהתושבים, כלומר כ-200 איש).

היישוב לא היה מעולם כפר דרוזי טהור או בעל רוב דרוזי. משום כך מעטה חשיבותו לגבי הדרוזים. מרבית המקורות אף אינם מציינים שבמקום היה קיים יישוב דרוזי.

ישובים דרוזים ברמת הגולן

לאחר מלחמת ששת הימים, שבמהלכה נכבשה רמת הגולן, נוספו למדינת ישראל ארבעה ישובים, שהיו קודם לכן תחת שלטון סורי. בשנת 1982 סופח הגולן לישראל ותושביו הדרוזים החלו להיכלל במפקדי האוכלוסין. בשנה זו (1982) נאמד מספרם של הדרוזים בישובים אלה בכ-11,000 איש. נכון לשנת 2005 גרים בהם כ-19,200 דרוזים.

מג'דל שמס (-مجدل شمس)

מג'דל שמס הוא הצפוני ביותר והגדול ביותר בין כפרי רמת הגולן. הוא שוכן למרגלות החרמון, ומספר תושביו נכון לשנת 2005 הוא כ-8,800 איש (רובם ככולם דרוזים). 

מקורם של חלק מהתושבים במקום הוא בכפר דלית אל כרמל שבכרמל. תושבים אלה ברחו מדלית אל כרמל בשנת 1846 לאחר סכסוך עם התושבים המוסלמים בכרמל אשר האשימו אותם באחריות להרג של נער בדואי. לאחר שהתברר כי אינם אחראים למקרה, חזרו רובם לדלית אל כרמל אולם חלקם נשארו במג'דל שמס. 

מסעדה (مسعدة)

הכפר מסעדה שוכן כ- 4 ק"מ דרומית למג'דל שמס, וגרים בו כ-3,200 תושבים, רובם ככולם דרוזים (נכון לשנת 2005).

בוקעאתא (بقعاتا)

הכפר בוקעאתא שוכן כ- 8 ק"מ צפונית לקונייטרה. מספר תושביו כ-5,400, רובם ככולם דרוזים (נכון לשנת 2005).

עין קיניה (عين قينا)

הכפר עין קיניה שוכן על הכביש מסעדה-בניאס. גרים בו כ-1,800 תושבים, רובם המוחץ דרוזים (נכון לשנת 2005).

התפלגות האוכלוסייה ויישובים לפי מחוזות

היישובים, בהם מתגורר המגזר הדרוזי, מרוכזים בשני מחוזות: מחוז צפון (בו גרים מרבית הדרוזים ובו ממוקמים מרבית הכפרים הדרוזים) ומחוז חיפה (בו קיים ישוב אחד – עיר הכרמל).

מחוז צפון

במחוז צפון (הכולל את אזור הגולן ואת אזור הגליל) מתגוררים כ-93 אלף דרוזים המהווים כ-81% מכלל המגזר הדרוזי בישראל.
הדרוזים במחוז זה מהווים כ-8% מכלל האוכלוסייה וכ-15% מכלל אוכלוסיית דוברי הערבית (נכון לשנת 2005).
שיעורים אלה גבוהים מהשיעור הארצי של הדרוזים וזאת בשל ריכוזם במחוז זה.

מחוז חיפה

במחוז חיפה מתגוררים כ-21.6 אלף תושבים דרוזים, המהווים כ-19% מכלל המגזר הדרוזי בישראל, רובם ביישוב עיר הכרמל (איחוד של הכפרים דלית אל כרמל ועוספיא).
הדרוזים במחוז זה מהווים כ-2.5% מכלל אוכלוסיית המחוז ולמעלה מ-10% מכלל אוכלוסיית דוברי הערבית במחוז (נכון לשנת 2005).
שיעורים גבוהים אלה (בהשוואה לשיעורים הארציים) נובעים, כאמור, מריכוזם של הדרוזים באזורים אלה.

ישובים דרוזים עתיקים - הרוסים או נטושים

בעבר היה מספר הישובים הדרוזים בארץ-ישראל גדול יותר. חלק מהישובים הדרוזים נהרסו ושרידים של חלקם פרושים בחלקים שונים בארץ. חלק אחר ננטש וכיום הוא מיושב על ידי אוכלוסיה יהודית או ערבית.

ישובים הרוסים ונטושים באזור הכרמל

באזור הכרמל מצויים 12 חורבות של כפרים דרוזים שפסקו מלהתקיים. אלה כוללות שרידי יישובים קדומים מהתקופה הביזנטית, מתקופת השלטון הרומי, מתקופת ביזנץ, מתקופת מסעות-הצלב והשלטון הערבי, שאריות של מבני מגורים, טחנות קמח, בתי בד, מסחטות ענבים ובורות מים בלתי פעילים. 

החורבות באזור הן: חורבת רקטיה, ח'רבת עלאי-אל-דין, ח'רבת דויבה, אום אל-שוקף, ח'רבת בוסתאן, חג'לה, אל-שללאלה, ח'ללת אל-שרביטה, אל-ח'ריבה, ג'למת אל-מנצורה וג'למת אל-עספאני. 

בשל מלחמות בין הדרוזים לערביי הסביבה נעתקו היישובים ג'למת אל-מנצורה וג'למת אל-עספאני מרגלי הכרמל, והם נשארו עזובים וריקים, פרט לעונת עיבוד האדמה, כאשר הדרוזים נהגו להביע לאדמתם ולעבד אותה. 

בתוך תחומי הכפר עוספיא קיימות מספר חורבות נוספות, כמו: ח'רבת והב, אל-שרקיה וח'רבת אל-שמאליה, אשר יש המאמינים כי הן שריד של כפרים דרוזים נוספים שנהרסו. 

יש לציין בהקשר זה את הכפר אום אל זינאת, אשר ננטש על ידי הדרוזים במהלך המאה ה-19 ואוכלס בתושבים מוסלמים, אולם עם קום המדינה ננטש כליל, אף שלא נהרס.

ישובים הרוסים ונטושים באזור הגליל התחתון

כפרים הרוסים או נטושים

באזור הגליל התחתון מצויים 5 כפרים דרוזים הרוסים או נטושים: ח'רבית סלאמה, אל-מנצורה, תל כמאנה, דאמה ואל-סאפריה ועין עאת'.

ישובים קיימים שבהם היתה בעבר אוכלוסיה דרוזית

בשני ישובים ערביים - דיר אל-אסד ואל בענה - היו בעבר ריכוזי התיישבות דרוזית. לא ידוע מתי היא נחרבה ומאילו סיבות. אל בענה הוא כיום כפר נוצרי, ואילו דיר אל-אסד מיושב ברובו על ידי מוסלמים, ובקרבתו נמצא מזאר אל-ח'ד'ר (המקדש של אליהו הנביא), הקדוש לדרוזים.

ישובים הרוסים ונטושים באזור הגליל העליון

כפרים הרוסים או נטושים

אזור הגליל העליון כולל מספר חורבות, שהעיקריות בהן: ענתבא וסוק אל-עתיק, אל ג'רמק, ח'רבת מחוז וח'רבת כרום. 
קיימות עדויות כי גם בכפר אקרת', הנמצא באזור, חיו דרוזים במהלך המאה ה-19 אך אלו נטשו אותו. בהמשך הוא יושב על ידי נוצרים, ועם קום המדינה ברחו תושביו, והוא נחרב.

ישובים קיימים שבהם היתה בעבר אוכלוסיה דרוזית

בארבעה ישובים בגליל העליון היו בעבר ריכוזי התיישבות דרוזית:

  • מטולה - לאחר שאדמות הכפר נרכשו על-ידי הברון רוטשילד בסוף המאה ה-19, ובמקום נוסדה המושבה מטולה, נאלצו התושבים הדרוזים להגר לכפרים אחרים, וחלקם עבר להתגורר בעוספיא.
  • עין טל זיתון - יישוב זה נזכר ככפר דרוזי ב-1838 באיגרת של ד"ר אליעזר הלוי מצפת. ד"ר הלוי, שברח אל כפר זה בעקבות התנפלותם של הדרוזים על העיר צפת, כותב: "ותושבי הכפר, הנחשבים גם המה למשפחת הדרוזים, הזיזו אותנו אל מקום אחר ויסגרונו בבית כנסת קטן".
  • גוש חלב - בכפר זה גרו דרוזים עד המאה ה-19 ומאז מתגוררים בו מוסלמים ונוצרים בלבד.
  • פסוטה - זהו כפר נוצרי בקירבת סאסא בגליל העליון, ליד גבול לבנון. החוקר אדוארד רובינסון (1794 - 1863), חוקר מקרא, גיאוגרף, תיאולוג ובלשן אמריקאי, שנמנה על החוקרים המודרניים של ארץ ישראל במאה ה-19, מצא בו דרוזים. בפי הזקנים הדרוזים בסביבתו הכפר מכונה "חירבה", וייתכן שיש בכך רמז שהיה במקום כפר דרוזי ונחרב. לא ידוע מתי נטשו הדרוזים את הכפר.

ישובים הרוסים ונטושים באזור שפלת החוף (הגליל המערבי)

כפרים הרוסים או נטושים

באזור שפלת החוף (גליל מערבי) מצויות ארבע חורבות שהיו בעבר יישובים דרוזים: ח'רבה, מימאס, אכליל ואל חנבליה.

ישובים קיימים שבהם היתה בעבר אוכלוסיה דרוזית

בארבעה ישובים בגליל המערבי היו בעבר ריכוזי התיישבות דרוזית:

  • עמקא - בישוב זה גרו דרוזים במשנות ה-70 של המאה ה-19. עד מלחמת העצמאות ישבו בכפר מוסלמים. לאחר מכן ננטש הכפר על-ידי תושביו ונהרס. כיום שוכן במקום מושב יהודי.
  • אל ג'דידה - ישוב ערבי המאוכלס כיום על ידי נוצרים ומוסלמים. מעדויות מהמאה ה-19 עולה כי בתקופה ההיא ישבו בו גם דרוזים.
  • אל-מכר - כפר זה נזכר במספר תעודות ככפר שהיה דרוזי במקור.
  • אל-כויכאת - כפר מוסלמי ליד עמקא, שתושביו נטשוהו במלחמת השחרור. הכפר נזכר בכתבי הדת הדרוזיים ככפר דרוזי חשוב - מקום מושבו וקבורתו של אחד השיח'ים הגדולים שהפיצו את הדת הדרוזית. כיום קיים בשטחו קיבוץ בית העמק.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • חיידר עזיז (עורך), ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, מכון ון-ליר הקיבוץ המאוחד, 2005.
  • אל-חאג' מאג'ד, חינוך בקרב הערבים בישראל: שליטה ושינוי חברתי, 1996.
  • פאלח סלמאן, הדרוזים במזרח התיכון, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, 2000.
  • דנה נסים, הדרוזים: עדה ומסורת, משרד הדתות- המחלקה לענייני דרוזים, ירושלים 1974.
  • דנה נסים, הדרוזים, 1998.
  • אולמרט יוסף, מיעוטים במזה"ת- יחסי רוב-מיעוט בחברה משתנה, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, 1986. 
  • אולמרט יוסף, מיעוטים במזרח התיכון, משרד הבטחון, 1986.
  • וילנאי זאב, המיעוטים בישראל, 1959.
  • עזריאלי יהודה, אחווה שעמדה במבחן - הדרוזים במערכות הישוב והמדינה, ההסתדרות הציונית העולמית, 1989.
  • רוזנהק זאב, מדיניות השיכון והערבים בישראל 1948 – 1977, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1996. 
  • שנל יצחק ופארס אמין, לקראת בנייה רוויה ביישובים הערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1996. 
  • חמאיסי ראסם, לקראת הרחבת תחום השיפוט של יישובים ערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2002.
  • חמאיסי ראסם, מתכנון מגביל לתכנון מפתח בישובים הערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1993. 
  • חמאיסי ראסם, פיתוח תשתית התחבורה ביישובים ערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1995. 
  • בר ליאור, מאפיינים פיזיים, אנושיים והתנהגותיים של תופעת הלינה הכפרית ביישובים ערביים ודרוזים בגליל, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2000. 
  • סגל יורם, הבניה הכפרית בגליל והתפתחותה, משרד הפנים המחלקה למעוטים בשיתוף הטכניון, 1967

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • חליחל אחמד ס', "שינויים דמוגרפיים באוכלוסייה הערבית בישראל מאז שנות החמישים", ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, עזיז חיידר (עורך), 2005.
  • ח'יר סלמאן, "הדרוזים בישראל – ברית חובות בלבד", ספר השנה של העורכים והעיתונאים בכתבי עת ישראליים, תשנ"ד, 379-380.
  • וינשל אריה, "מדינה דרוזית – אגדה או מציאות", האומה ל 75-78. 
  • סופר ארנון, "הדרוזים בישראל – היבטים גאוגרפיים", הדרוזים, נסים דנה (עורך), אוניברסיטת בר-אילן, 1998. 
  • מוסא אווה, "שוויון בחלוקת הקרקעות במדינה? לא כל כך מהר", דו-עט, אפריל 2005, 12. 
  • חמאיסי ראסם, "ביצוע תוכניות מיתאר בכפרים הערביים", אופקים בגאוגרפיה 17 – 18, 1986, 161. 
  • חמאיסי ראסם, "היישובים הערביים הקטנים בישראל: מכפר לפרבר" אופקים בגאוגרפיה 48 – 49, 1998, 111. 
  • חמאיסי ראסם, "הבעלות על הקרקע כגורם מעצב מרחבים בישובים הערביים", אופקים בגאוגרפיה 40 -41, 1994, 43. 
  • חמאיסי ראסם, "השונות בעוצמת ההתחדשות בין גלעיני היישובים הערביים בישראל", אופקים בגאוגרפיה 52, 2000, 19.

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - סקירה דמוגרפית בישראל לשנת 2005 - הבהרות, 27.11.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – האוכלוסייה הדרוזית בישראל, 24.4.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – האוכלוסייה הדרוזית בישראל, 19.4.2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - דתיות בישראל - ממצאי סקר חברתי 2002-2004, 9.4.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי החל ב-20 בנובמבר 2006, 15.11.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – נתונים לרגל יום הקשיש הבין-לאומי, 27.9.2006. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - פרסום השנתון הסטטיסטי לישראל 2007 - מס' 58, 10.9.2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - מבחר נתונים דמוגרפיים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל, מס' 57, 17.9.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה הערבית בישראל, סטטיסטיקל 26, 2002.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשים וגברים, סטטיסטיקל 40, 2004.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסיה הערבית - מימדים והרכב, סטטיסטיקל 48, 2003.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 58, 2007.
  • מנהלת פרוייקט תכנית אב מתאר במגזר הערבי בראש משרד הפנים ובשיתוף מינהל מקרקעי ישראל ומשרד ראש הממשלה, לקראת הפעלת דרכים וכלים למימוש הגדלת פוטנציאל המקרקעין לפיתוח היישובים הערביים – דו"ח מסכם, 2000. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי מפקד האוכלוסין והדיור 1995, בתוך אתר הלמ"ס.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2006). דרוזים. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:53, אפריל 15, 2006.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). עיר הכרמל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:34, פברואר 3, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). ירכא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:25, ינואר 26, 2008.  
  • תורמי ויקיפדיה (2008). מע'אר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:57, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). בית ג'ן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:37, פברואר 11, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). מג'דל שמס. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:47, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). כסרא-סמיע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 13:52, פברואר 9, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). בוקעאתא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:15, ינואר 25, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). ג'וליס. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:19, ינואר 25, 2008.
    תורמי ויקיפדיה (2008). יאנוח ג'ת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:15 פברואר 9, 2008.  
  • תורמי ויקיפדיה (2008). חורפיש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 11:18, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). שפרעם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:26, פברואר 1, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). פקיעין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 06:12, פברואר 3, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). סאג'ור. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:22, ינואר 26, 2008.  
  • תורמי ויקיפדיה (2008). מסעדה (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:57, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). אבו סנאן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:07, ינואר 25, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). ראמה (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:55, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). עין קנייא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:23, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). עין אל-אסד. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 01:51, פברואר 9, 2008.

כתבות ומאמרים בעיתונות

מאגרי מידע

  • רכס אלי (עורך), הערבים בישראל: קובץ נתונים סטטיסטיים, 2005.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מענקי איזון לרשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות - מוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, 2006. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: הבנייה הבלתי-חוקית במגזר הדרוזי, 2006. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע לדיון בהצעה לסדר יום בנושא: "ביטול איחוד הרשויות הדרוזיות בגליל" - איחוד הרשויות הדרוזיות בגליל - היבטים שונים - מוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, 2003.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, הרשויות של הדרוזים ושל הצ'רקסים, תמונת מצב - מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה, 2007. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: בנייה בלתי חוקית – מוגש לחה"כ רוחמה אברהם, 2004.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: תופעת הבנייה הבלתי חוקית בישראל – מוגש לוועדה לענייני ביקורת המדינה, 2005. 
  • מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הדרוזים והצ'רקסים בישראל – דף מידע, 13.2.2007.
  • הכנסת ועדת המשנה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה לנושא תכנון ופיתוח עיר הכרמל, פרוטוקול מס' 2, 21.5.2005.
  • הכנסת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, פרוטוקול מס' 448, 20.6.2005.

ראיונות

  • ראיון עם עזאם חלבי, דלית אל כרמל, 2003.
  • ראיון עם משפחת חלבי, דלית אל כרמל, 2003. 
  • ראיון עם משפחת מנסור, עוספיא, 2003. 
  • ראיון עם משפחת פורו, עוספיא, 2003. 
  • ראיון עם משפחת סעיד, בית ג'אן, 2003.

אתרי אינטרנט

  •  אתר סנונית, תאריך כניסה: 14 בפברואר 2008. 

שונות 

  • משרד הפנים, תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה לפיתוח ולשימור תמ"א 35 - הוראות התכנית, 2005.
  • מותגים, מצגת המגזר הערבי 2007 מגמות וכיוונים, 2007.

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על תפרוסת האוכלוסייה הדרוזית (1)

    דקל

    אפילו במספר שורות, על השוני והייחוד של אוכלסיה זו.
    שבת כ"ב בחשון תשע"א 30 באוקטובר 2010

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.