אתר קורסור-אינפו Cursorinfo (בשפה הרוסית)

זהות

אתר חדשות של סוכנות ידיעות מובילה במגזר הרוסי.

כתובת אינטרנט

 http://cursorinfo.co.il/

שפה

רוסית 

שנת הקמה

1997

בעלים

אנטולי מוטקין, עיתונאי, איש יחסי ציבור ואיש-עסקים צעיר (יליד 1976). מוטקין ידוע בברנז'ה העיתונאית הרוסית כאיש פעלתן, העוסק במספר מיזמים בעת ובעונה אחת. בתחילת 2003 שימש כאחראי ההסברה של מפלגת שינוי במגזר הרוסי, וכעורך הדו-ירחון המפלגתי בשפה הרוסית. בעבר נמנה עם צוות קמפיין הבחירות של נתן שרנסקי ושל אהוד ברק. ברזומה שלו כלולים גם: הנחיית תוכניות בטלוויזיה הרוסית, בעלות על משרד הפירסום למגזר הרוסי אנו באנו ושותפות בהקמת מגזין הבידור  Time-Out בשפה הרוסית. בסוף שנת 2007 הוא שימש יועץ אסטרטגי לאוליגרך היהודי-גיאורגי בדרי פטרקצישווילי, שהתמודד בבחירות לנשיאות בארצו.

לפטרקצישווילי עצמו הייתה מעורבות עמוקה בתקשורת הרוסית, בזכות קשריו העסקיים והאישיים עם אוליגרך יהודי אחר, בוריס ברזובסקי. שניהם היו בעליו של ערוץ הטלוויזיה הרוסי ORT, עד שהולאם על-ידי השילטונות. גוף תקשורת משפיע נוסף בבעלותם הייתה תחנת הטלוויזיה העצמאית TV-6, שמתחה ביקורת נוקבת על המימשל. תחנה זו נסגרה בתחילת 2002, בצו של בית-משפט. פטרקצישווילי הקים עליו אויבים רבים מקרב הממסד הרוסי והגיאורגי. ב-12 בפברואר 2008 הוא נמצא ללא רוח חיים בביתו בלונדון. סיבת המוות הרשמית הייתה התקף לב, אך מכריו טענו כי מדובר בחיסול.

עורכים וכותבים

נכון ל-2007, מערכת האתר כללה שני עורכים ראשיים (מקס לוריא ויבגני סלץ), עורך חדשות (יגאל מוברמאכר), עורכת מדור כלכלה (אולגה סונקין), עורך מדור תרבות (איליה נוימרק), סמנכ"ל ומנהל שיווק. 

מקס לוריא נולד בשנת 1957 באוזבקיסטן, למשפחת עיתונאים. סיים את הפקולטה לעיתונות באוניברסיטת טשקנט, למד לתואר דוקטור באוניברסיטת מוסקבה. במשך כעשר שנים עבד בעיתון פְּרָאוודָה של פֶרְגָנָה (מקומון של פראוודה, אחד משני הביטאונים הגדולים של המשטר הסובייטי, שיצא לאור בעיר פרגנה שבמזרח אוזבקיסטן). 

בשנת 1984 זכה בפרס אגודת עיתונאי ברית-המועצות על סידרת כתבות פרי עטו, שתיארו את החיפושים אחר "איש השלג" בהרי פמיר. עלה ארצה בשנת 1990 ונקלט מיד בעיתונות הרוסית - תחילה בעיתון חדשות בשפה הרוסית, בהמשך בעיתונים ורמיה, וסטי ונובוסטי, באתר MIGNews, ובערוץ הטלוויזיה RTVi. 

העורך הראשי השני, יבגני סלץ, נולד בשנת 1958 בעיר נובוקוזנצק שבמזרח רוסיה. מלבד עבודתו העיתונאית (בעבר כתב בעיתון וסטי) עוסק סלץ גם בספרות יפה. הוא פירסם מספר ספרים, בהם ספרי שירה ורומן, שיצאו לאור בארץ וברוסיה.

Cursor (באנגלית, סמן של מחשב) הוא אתר החדשות הראשון בשפה הרוסית, שהוקם בישראל, ביוזמתם של שני עולים חדשים, עיתונאים ואנשי-מעוף, אלכסנדר ציסר ומיכאל גורביץ'. השניים חזרו לרוסיה בתחילת שנות ה-2000, ופיתחו שם קריירה עסקית ועיתונאית מצליחה ביותר.

הפרויקט הוא תוצאת השילוב המוצלח של הידע הטכני של ציסר והכישרון הספרותי של גורביץ', כפי שמספר מקס לוריא. תחילה היה זה פורמט פרימיטיבי למדי מבחינה טכנית - אתר שהורכב מרצועת חדשות אחת רציפה וללא תמונות. כאמור, גורביץ' חזר לרוסיה, בעוד ציסר נשאר בארץ עוד זמן-מה והמשיך לתחזק את האתר. באותה עת נרקם שיתוף-פעולה בינו לבין תחנת-הרדיו הימנית ערוץ 7 - הוא ערך את החדשות בתחנת הרדיו בהסתמך על תכני האתר שהקים. האתר ניזון מידיעות מתורגמות מהתקשורת העברית, קומוניקטים ומידע ממקורות ראשוניים וידיעות 'העתק-הדבק' מאתרים ברוסית.

בשנת 2002 נכנס לתמונה ד"ר אנטון נוסיק, שצבר ניסיון תקשורתי מעבודתו בעיתונים ורמיה ווסטי. נוסיק, רופא בהכשרתו, הזרים כספים, והאתר החל להתרחב ולהתפתח מבחינה תוכנית וטכנית כאחד. באותה עת הצטרף לפרויקט גם בוריס פאסק, מהאבות המייסדים של האינטרנט הרוסי בישראל. כעבור כשנה נמכר האתר לאיש-העסקים הצעיר אנטולי מוטקין (ראו פירוט אודותיו לעיל).

על-פי הנתונים שמפרסם האתר, כ-80% הם יוצאי חבר העמים החיים בישראל וצורכים חדשות ומוצרים ישראליים, גילאי 50-17, ממעמד חברתי-כלכלי בינוני עד גבוה. כ-10% הם יהודים החיים ברוסיה והנותרים - יהודים דוברי רוסית החיים בתפוצות. על-פי RatingMailRu, חברת הדירוג של אתרים בשפה הרוסית, המספר הממוצע של מבקרים ייחודיים באתר במהלך שנת 2007, עמד על כ-270 אלף בני-אדם בחודש. מספר הדפים הנצפים: 30-25 אלף ביום.

מאפייני קהל-היעד, על-פי מצגת שערך האתר, הם: סיגנון חיים ייחודי (צריכת מוצרי צריכה, תרבות ושירותים 'רוסיים'),
לגיטימציה לצריכת תרבות רוסית כדרך-חיים, שאיפה לאיכות חיים, חיפוש סביבה תומכת ואיכפתית. 53% עדיין מתקשים בשימוש בשפה העברית. 83% מבלים את זמנם הפנוי בסביבת דוברי רוסית.

פרופיל המשתמשים, כפי שמגדיר אותו לוריא: "אנו כותבים קודם כל עבור אלה, שיותר נוח להם לקרוא רוסית. אנחנו מספקים להם חדשות זהות לאלו שמופיעות באתרים בעברית, רק בשפת-האם. הקורא שלנו יכול אולי לקרוא ולהבין Ynet או הארץ, אבל זה דורש ממנו מאמץ. כשהוא נכנס לאתר שלנו, הוא מעיף מבט חטוף, ומייד קולט הכל, מבין ומרגיש בבית. על זה בנוי האינטרנט הרוסי בארץ.

"בטקסטים שלנו יש תשובה כמעט לכל שאלה שעשויה לצוץ, בין אם זה כהערת שוליים בתחתית העמוד, בגוף הטקסט או בקישור. כל מושג או מילה לא שכיחה, מקבלים הסבר או פירוש. הגולשים מקבלים תמונה מלאה, ואין להם צורך לחפש הבהרות או השלמות במקורות אחרים".

ציביון כללי

מיום הקמתו, Cursor-Info גיבש את ציביונו כאתר המתמקד בחדשות מישראל, או כאלה הקשורות לישראל. עם הזמן, הגישה התגמשה במקצת (בשנת 2007 נוספו מדורים חדשים, ובהם "ברית-המועצות לשעבר" ו"בעולם"). אך הדגש על הישראליות נותר בעינו.

מדורים

חדשות

העמוד הראשי של האתר מכיל אך ורק חדשות מישראל: הרבה ידיעות פלילים (בדגש על עבירות מין ופשעים חמורים), הרבה צרכנות, רכילות ומעט פוליטיקה, יחסית. לוריא: "יש ידיעות שאנו מפרסמים - לדוגמה, נאומו של שמעון פרס באו"ם - למרות שברור לנו מראש, שהן לא יביאו הרבה קליקים. זה לא יביא רייטינג, אבל זה נחוץ, כי הקורא פותח את האתר ורואה, שאנו נותנים לו תמונה מלאה של אירועי היום".

תרבות ובידור

בעיקר אירועי תרבות בישראל, או כאלה הקשורים אליה. טווח הסיקור נע בין חדשות מקומיות (דוגמת תערוכת החתולים חתוליאדה, גן פסלים חדש שנחנך בחולון) לכתבה נרחבת על הסרט הצרפתי-ישראלי Hello Goodbye בכיכובם של ז'ראר דפרדייה ופאני ארדן (בו שובצה גם מאשה מושקטין, שחקנית ישראלית דוברת רוסית), או לביקורו בישראל של כוכב הקולנוע והתיאטרון הרוסי קונסטנטין חבנסקי. המדור נותן במה גם לחדשות תרבות מהעולם (כגון מופע האיחוד של להקת-הרוק האגדית לד זפלין, בסוף 2007), בהן כאלו הקשורות לסצנת התרבות ברוסיה (דיווח על מחלתו של הקומיקאי היהודי-רוסי הנודע יאן ארלוזורוב, וכדומה).

ספורט

המדור מתמקד בראש ובראשונה בספורט ישראלי. בעמוד הראשי של המדור מתפרסמות ידיעות הנוגעות לענפי הכדורגל, הכדורסל, ואפילו הכדור-יד המקומי. לצידן, ידיעות וכתבות על כדורגל אנגלי, תאונות ספורט מפורסמות ורכילות על כוכבי ספורט בינלאומיים.

כלכלה

המדור מתמקד בחדשות הקרובות לליבו ולכיסו של מעמד הביניים דובר הרוסית - מחירי מכוניות עממיות, דלק, מוצרי מזון, שערי הריבית של בנק ישראל, פרשיות הונאה שעושות כותרות, עסקיהם של אילי-הון רוסים-ישראלים דוגמת לב לבייב וארקדי גאידמק, ועוד.

ברית-המועצות לשעבר

חדשות מרוסיה ומשאר מדינות חבר העמים.

עיתונות

מאמרים מתורגמים מהעיתונות המודפסת בשפה העברית.

סיגנון

הידיעות והכתבות מנוסחות בשפה שווה לכל נפש, עממית ובהירה. לעיתים נעשה שימוש במשחק מילים לצורך הבלטת כותרת. לרוב, הכותרות מנוסחות ללא התחכמויות, אך עם נטייה מובהקת לסנסציוניות ולהקצנה. דוגמאות: "נורתה הירייה הראשונה במלחמת ישראל-איראן" (בהתייחסות לירי הטילים על אשקלון, בתחילת 2008, על-ידי אירגון טרור הקשור לאיראן ולסוריה); "מרעילים את הישראלים בוויאגרה מזויפת", "פאניקה בישראל: שפעת העופות התגלתה בגן ילדים", "מדענים מסינגפור גילו כי הקופים עושים סקס בתשלום". או כפי שמנסח זאת עורך האתר עצמו: "אם זוהי תאונה, אז היא קטלנית, אם זהו אונס - אז הוא אכזרי".

סיגנון הכותרות הצעקני עולה בקנה אחד עם העיצוב הדינאמי והצבעוני של האתר. Cursor עושה שימוש רב בתמונות ובקטעי וידאו, הלקוחים לעיתים מאתר הווידאו הבינלאומי YouTube. בעמוד הראשי מופיעים קישורים רבים, שחלקם מוביל לאתרים זרים וחלקם לתוכן שיווקי.

 כאז כן עתה, מקורות המידע העיקריים של Cursor-Info הם אתרי אינטרנט ועיתונים בשפה העברית. האתר מקפיד לתת קרדיט לכל כלי תקשורת, ממנו נלקחה ידיעה זו או אחרת. הידיעות אינן מתורגמות מילולית, בדרך כלל, אלא מעובדות וערוכות ממספר מקורות, כשהתוצאה הסופית מותאמת לציפיותיו ולטעמו של קהל-היעד.

בדומה לאתרים ישראליים אחרים בשפה הרוסית, Cursor-Info משתדל לתת הסברים קצרים למושגים ולביטויים מהווי-החיים הישראלי, שאינם נהירים לקורא הרוסי הממוצע. ישנם פרטים, שעורכי Cursor-Info מייחסים להם חשיבות רבה יותר מעורכי האתרים בעברית, ולהיפך. השוני בדגשים בולט במיוחד בתחום החדשות הפוליטיות, כמו גם חדשות הקשורות במידה זו או אחרת לעולי חבר העמים. לרוב, הניואנסים של הפוליטיקה הפרלמנטרית והפנים-מפלגתית בארץ, אינם עושים כותרות ב-Cursor-Info, אלא אם כן מדובר במפלגה מגזרית.

הקריטריונים להעדפת ידיעה אחת על-פני אחרת הם, בראש ובראשונה, מידת העניין שהם מעוררים בקרב עורכי האתר. מבהיר מקס לוריא: "אנחנו רואים בעצמנו חלק מקהל-היעד של האתר, ואם ידיעה מסוימת לא מדברת אלינו, לא נפרסם אותה. מבחינה פוליטית, אנחנו לא ימניים ולא שמאלניים. אנחנו נייטרלים.

"הימנים מאשימים אותנו בנטיות שמאלניות, ולהיפך - כי אנו כותבים על הכל. אנחנו נדווח על יישוב שבו נאסרה מכירת בשר חזיר, ובאותה מהדורה נתייחס גם לבעיית פליטי דארפור המנסים להסתנן לישראל, מבלי לנקוט עמדה אם זה טוב או רע ליהודים. נציג את העובדות היבשות מבחינת החוק הבינלאומי - ושכל אחד יגיע למסקנות שלו לבד. אנחנו לא לועסים את המידע עבור הקורא.

"הבעיה היא עם קוראים ותיקים ילידי ברית-המועצות, שניזונו במשך שנים מתקשורת מגויסת דוגמת פראוודה ("אמת", Pravda), ביטאון המפלגה הקומוניסטית. שם הכל היה ברור. שחור ולבן בלי גוונים. זה אויב, ההוא חבר. את זה אנחנו אוהבים, את ההוא שונאים. כאן הגישה שונה, כמובן. מפרסמים את המידע כמות שהוא, מקסימום בתוספת דעת מומחה, ומניחים לכל קורא לשפוט בעצמו".