אנשים ישראל
  עמוד הבית מאמרים לפי חתכים מאמרים לפי א-ב אלבומי תמונות ישראליאנה - אז והיום אירועים  

דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
 13 מדרגים

שמות פרטיים מסורתיים בקרב משפחות העולים מחבר המדינות

אם וילדיה
כייתי פרח, נג'ואן עבאדה
משפחה בנהריה
יוליה רסקזוב, נינה לובוביץ.
מחברי המאמר
יהודית סיני

נוצר ב-8/14/2008  |  עודכן לאחרונה ב-4/6/2011

רקע היסטורי

הסלאבים הם הקבוצה האתנית והלשונית הגדולה ביותר באירופה. מספרם כיום נאמד בכ-300 מיליון בני-אדם ברחבי העולם. עד המאה החמישית הם התרכזו באזור מרכז-מזרח אירופה, ולאחר מכן החלו להתפצל. קבוצות אתניות רבות ובהן פינים, גרמנים, מונגולים, טורקים, בולגרים ויוונים, נטמעו בשבטים הסלאביים במשך השנים, ויצרו את הלאומים של מרכז, מזרח ודרום-מזרח אירופה כיום.

מבחינה דתית נחלקים הסלאבים לשני גושים: מאמיני הכנסייה האורתודוקסית המזרחית (נקראת גם הכנסייה הפרבוסלבית), ומאמיני הכנסייה המערבית (הקאתולית). היוצאים מן הכלל הם הבוסניאקים (אחד משלושת הלאומים של בוסניה-הרצגובינה), שהתאסלמו בתקופת השילטון העותמאני. עם הסלאבים של הכנסייה המזרחית נמנים הרוסים, רוב האוקראינים, חלק מהבלארוסים הבולגרים, הסרבים והמקדונים. עם הסלאבים הקאתולים נמנים הפולנים, הצ'כים, הסלובקים, הסלובנים והקרואטים, חלק מהאוקראינים ורוב הבלארוסים.

בדרך כלל, אחד מסימני הזיהוי התרבותיים של הקבוצה הראשונה הוא השימוש באלפבית הקירילי (הרוסי), ושל הקבוצה השנייה - האלפבית הלאטיני.

במקרים מסוימים, קיים דימיון אתני בין קבוצות סלאבים כאלה ואחרות, אך עיקר הדימיון הוא לשוני. מבחינה לשונית, מזהים שלוש קבוצות עיקריות:

  • הסלאבים המזרחיים, שהם הקבוצה הגדולה ביותר, מאכלסים בעיקר את רוסיה, אוקראינה ובלארוס. מיעוטים גדולים חיים גם ביתר מדינות ברית-המועצות לשעבר.
  • הסלאבים המערביים מאכלסים בעיקר את פולין, צ'כיה, סלובקיה. מיעוט סלאבי חי במזרח גרמניה.
  • הסלאבים הדרומיים מאכלסים את סרביה, קרואטיה, סלובניה, מקדוניה, מונטנגרו, בוסניה ובולגריה.

כשנוצר מגע בין שפות שונות, הוא מתאפיין בהשפעה לשונית ושאילות בין-לשוניות. באוצר המילים הפולני, לדוגמה, יש מילים רבות השאולות מגרמנית, והסלובנית אימצה מילים רבות מאיטלקית וגרמנית. שלוש מאות שנות שליטה פולנית באוקראינה (מהמאה הארבע-עשרה עד אמצע המאה השבע-עשרה) הותירו חותם עמוק על אוצר המילים האוקראיני, למרות השתייכותה של האוקראינית לענף שונה של השפות הסלאביות.

חלק מהותי מכל שפה הם השמות הפרטיים, שכל קבוצה אתנית בוחרת לתת לבניה. לרוב, שם פרטי הוא הרבה יותר מאמצעי זיהוי גרידא. הוא מגלם קודים חברתיים, תרבותיים, מסורתיים וערכיים, כמו גם ציפיות, משאלות-לב ותקוות של ההורים. מעקב אחר גילגולי השמות בקבוצה אתנית, עשוי לספק מידע מרתק על תולדותיה ותפישת-עולמה.

רוסית, כך מתברר, היא השפה הסלאבית המדוברת ביותר, והשפה המדוברת ביותר באירופה. זו השפה הרשמית של רוסיה, והיא מדוברת בפי כ-280 מיליון בני-אדם. כ-170 מיליון דוברי רוסית כשפת-אם, הם במוצאם מברית-המועצות לשעבר. כמיליון מהם עלו לישראל מאז שנות ה-90', ובהם מתמקדת עבודת מחקר זו שנושאה: השמות הפרטיים של עולי חבר המדינות בישראל, מקורותיהם ושכיחותם.

המחקר

לצורך עבודת המחקר רוכזו 557 שמות פרטיים, חלקם של תלמידי בית-הספר התיכון עירוני ה' בחיפה וחלקם של הוריהם. מדובר אומנם בבית-ספר גדול בחיפה (שבו הריכוז הגבוה ביותר של עולים מחבר המדינות), אבל עדיין רק בית-ספר אחד. ועם זאת, ניתן לשער, במידה רבה של ודאות, כי המספר הגדול של המקרים שנבדקו, יחד עם העובדה שבחיפה יש עולים משכבות שונות, מאפשרים לעמוד על המגמות העיקריות במגזר זה. 

הנתונים נערכו לפי שם, גיל, מין, שדה סמנטי, פירוש השם, קיצור השם, מספר המופעים ומקור השם. לאחר מציאת פירוש השם, צוין השדה הסמנטי שאליו הוא משתייך. השדות הסמנטיים שנמצאו לפי שכיחות ההופעה הם (בסדר יורד): תכונה, כוח, אלים, קדושה, מקצועות, חיות, חיים, משפחה, ים, עושר, שייכות מקומיות, פרחים, פירסום, רומא, מלחמה, אמונה, מוצקים ודמויות מהתנ"ך.


שדות סמנטיים של שמות במגזר דוברי הרוסית


מכל השדות הסמנטיים הנ"ל בחרנו להתרכז בשבעה שדות בולטים, שבהם נמצאו 19 שמות ומעלה לפי חלוקה של גיל ומין: תכונה, כוח, אלים, קדושה, מקצועות, חיות וחיים. זאת, על מנת לקבל תמונה משמעותית ובהירה יותר של השדות הסמנטיים הנפוצים ביותר.
 

שדות סמנטיים נפוצים של שמות פרטיים במגזר דוברי הרוסית


שני השדות הסמנטיים הנפוצים ביותר בשמות הפרטיים של עולי חבר המדינות, על-פי המדגם שנלקח מבית-הספר החיפאי, הינם: תכונות (34% מהנבדקים) וכוח (27% מהנבדקים). נקודה ראויה לציון: בשדה התכונות היה פער עצום בין שמות האמהות של תלמידי בית-הספר (113) ושמות בנותיהן (45). בשדה הכוח היה פער משמעותי בין שמות האבות של התלמידים (84) לבין שמות ילדיהם (43) ופער אדיר בהשוואה לשמות בנותיהם (9 בלבד).

מהממצאים הנ"ל ניתן להסיק, בין היתר, כי בקרב המבוגרים קיימת שכיחות זהה לשימוש בארבעה שמות בשדה התכונות: סרגיי ("גבוה"), פאבל ("קטן", "צנוע"), ואדים ("וכחן", "ידען") ויבגני ("ממשפחה טובה"). לעומתם, בקרב הצעירים ישנם שני שמות בלבד ששכיחותם מקבילה לזו של המבוגרים, בעדיפות לפאבל על-פני סרגיי.
 

שדה סמנטי תכונות, מבוגרים וילדים, מגזר דוברי הרוסית


בקרב המבוגרות זוהתה שכיחות זהה וגבוהה לשני שמות בולטים בשדה התכונות: אליונה (במשמעות של "בהירה"),
ואירינה (מקורו בשם אירנה, במשמעות של "שלווה", מנוחה"). שמות נפוצים נוספים: סווטלנה (כולל שם-הקיצור סווטה, במשמעות של "בהירה", "מאירה"), לודמילה ("אהובת הקהל"), אנה ("רבת חסד") ויבגניה ("בעלת ייחוס", "אצילה").

לעומתן, בקרב הילדות ישנם שני שמות בעלי נפוצות זהה: יבגניה ואנה. אחריהם, בסדר יורד: אירינה, אליונה וסווטלנה. מסקנה נוספת מהנתונים: מתוך ששת השמות המובילים, יש בחירה משמעותית וגבוהה לשני שמות בולטים בשדה סמנטי זה בקרב המבוגרות - אליונה ואירינה


שדה סמנטי תכונות, מבוגרות וילדות, מגזר דוברי הרוסית


בקרב עולי חבר המדינות המבוגרים, זוהו חמישה שמות שכיחים בשדה הסמנטי כוח: אלכסנדר (מיוונית, "מגן האנושות"), איגור ("כוח"), ויקטור (מלאטינית "כובש", "מנצח"), ולדימיר ("שליט נאור", מהמילה הסלאבית volod , שליטה), ובוריס ("תהילת הקרב". קיצור של בוריסלב, שם המורכב מהמילים הסלאביות bor, קרב, ו-slav, תהילה).

לעומתם, בקרב הצעירים זוהתה שכיחות של שישה שמות: אלכסנדר, ניקיטה ("מנצח"), איגור, ויקטור, ולדימיר ואיליה (גילגול רוסי של השם "אליהו", במשמעות של ה' הוא אלי).

מסקנה נוספת מניתוח שמות התלמידים וההורים: ארבעה משבעת השמות השכיחים ביותר (אלכסנדר, ויקטור, ולדימיר ואיגור) חופפים בקרב שתי האוכלוסיות.
 

שדה סמנטי כוח, מבוגרים וילדים, מגזר דוברי הרוסית


בקרב המבוגרות עולות חבר המדינות, זוהתה שכיחות גבוהה של ארבעה שמות בשדה הסמנטי כוח: ויקטוריה (או בקיצור-החיבה ויקה, במשמעות של "מנצחת"), אלכסנדרה (צורת נקבה של אלכסנדר, במובן של "מגינת האנושות"), אנג'ליקה ("שליחת האל", מהמילה היוונית angelos, מלאך, שליח האל), וורוניקה (או בקיצור-החיבה ורה, במשמעות של "מנצחת").

בקרב הצעירות זוהתה שכיחות גבוהה של שלושה שמות: ויקטוריה, ורוניקה ואלכסנדרה

מסקנה נוספת: שלושה מארבעת השמות השכיחים (ויקטוריה, אלכסנדרה, ורוניקה), נפוצים באותה מידה בקרב שתי האוכלוסיות.


שדה סמנטי כוח, מבוגרות וילדות, מגזר דוברי הרוסית

יחסי גומלין בין השם והגנום הרוסי

בהתייחס לקורלציה בין בחירת השם ל'גנום התרבותי' של עולי חבר המדינות, כפי שהיא עולה מן התרשימים, ניתן להסיק את המסקנות הבאות:

השדה הסמנטי החביב ביותר על הורים, בבואם לבחור שם לצאצא שלהם, הינו שדה התכונות, עם 188 שמות מסך-כל 557 השמות שנבדקו במחקר (34%). במקום השני שדה הכוח, עם 151 שמות (27%) והרחק מאחור, במקום השלישי, שדה האלים, עם 51 שמות (9%).

את ההעדפה המובהקת לשדה התכונות ניתן להסביר ברצון העז של העולים, כמו גם של כלל האוכלוסייה הרוסית, להטמיע בילדיהם - באמצעות השם - קוד תרבותי וערכי, לו הם מייחסים חשיבות מרובה.

מרבית העולים הגיעו מרוסיה ומאוקראינה, מה שיצר ביניהם מכנה משותף אתני חזק. מעל לכל, רוב העולים היו בעלי זיקה עמוקה לתרבות ולמסורת הסלאבית-רוסית, שנתפשה בעיניהם כתרבות-על. תפישה זו, שמאפיינת את 'הגנום הרוסי', גורסת כי ילדיה של אמא רוסיה גאים בעצמם ובתרבותם. היא באה לידי ביטוי כבר במהלך הראשון של עיצוב הזהות הבסיסית - בחירת שם לצאצא על המשמעות הנלווית אליו: גבוה, אצילי, טוב-לב, ערני, גדול, מכניס אורחים, נמרצת, אהובה, נקייה, חכמה וכך הלאה.

נוסף על כך, משמעות השם אירינה, שהוא בעל מספר ההיקרויות הגבוה ביותר, היא "נקייה ובהירה". נתון זה מחזק את הנטייה הבסיסית של העולים לסדר, משמעת ואסתטיקה (לבוש נקי ונאה מבטא משמעת עצמית וכבוד עצמי), שבאה אולי גם כתגובת-נגד לאפרוריות ולחיצוניות האחידה של העידן הסובייטי.

בשדה הסמנטי כוח, המשמעויות הבולטות היו: עוצמה, כוח עליון, מגן על אנשים, גבר, ניצחון, שליט עולם, אדון, תהילה, מנהיג, מלך. הסבר אפשרי לבחירת שמות במשמעויות אלו הוא הרצון של הפרט לשלוט על גורלו, גם זאת כתגובת-נגד למאפייני המשטר שבצילו גדל והתחנך. כל המהגרים ממדינות ברית-המועצות לשעבר חיו תחת מכבש של משטר רודני, פטרנליסטי וסמכותי. המדינה שלטה בהיבטים רבים של חיי הפרט ודיכאה ניסיונות להגדרה עצמית. רוב תחומי החיים התנהלו תחת עינו הפקוחה של "האח הגדול".

על-פי הפסיכולוג רוני ברגר, "החיים במסגרת המשטר הקומוניסטי והאידיאולוגיה הסובייטית, מנעו מעולים מחבר העמים ניסיון ומיומנות בקבלת החלטות, ויצרו אצלם יחס מורכב כלפי גורמי סמכות, יחס מורכב כלפי מסגרות קבוצתיות ועמדות שליליות כלפי ביטוי חופשי של רגשות".

כמו כן, השאיפה לכוח ולשליטה שבאה לידי ביטוי בבחירת שם לרך הנולד, עשויה לצמוח מתרבות פטריארכלית מגדרית בעלת מרכיב כוחני מובנה, שבה גדלו ההורים.

החפיפה והזהות בבחירה של חלק משמות המבוגרים/ות והצעירים/ות (שלא שונו או עוברתו עם העלייה ארצה), מעידות על רצונם של העולים לשמור על רצף תרבותי הומוגני, מחד, ואי-רצונם להיטמע בחברה הישראלית, מאידך.

בחינת הממצאים שהועלו סביב השדות הסמנטיים הבולטים, מעלה כי למרות החתירה של האוכלוסייה הרוסית לשיוויוניות מגדרית, עדיין קיימת הפרדה בבחירת השמות לזכר ולנקבה. 158 שמות מתוך 188 השמות שנבדקו בשדה הסמנטי תכונות, היו ממין נקבה ומשמעותם בהקשר של עידון ויופי (בהירה, שקטה, אצילה ועוד). מנגד, 127 מתוך 151 השמות בשדה הסמנטי כוח היו ממין זכר, ומשמעותם בהקשר של שליטה ועוצמה (מגן האנושות, שליט תבל, תהילת הקרב ועוד).

כמו כן, זוהתה נאמנות מפתיעה לשם המקורי של בני הדור השלישי (כלומר, הסבא והסבתא), בין אם נולדו בארץ ובין אם לא. רבים מבני הדור הצעיר אינם להוטים לשלם את מחיר ההתערות בחברה הישראלית, ולשנות את השם.

גילגולי השמות

בחירת השמות

לאחר מהפכת אוקטובר 1918, שהעלתה לשילטון את הקומוניסטים, הקפידו יהודי רוסיה שלא להתבלט יתר על המידה. אחד האמצעים לטישטוש עקבות ולהתערות בחברה החדשה, היה שינוי השם. לצורך זה אימצו שמות אוניברסליים, שמזכירים ולו חלקית את המקור היהודי. בין כותלי הבית הם המשיכו להשתמש בשמם המקורי. דוגמאות: ברוך או ברל הפכו בוריס, לייב הפך לב, משה ומנדל הפכו מיכאל, שמעון לסימון, גרשון לגריגורי, פנחס לפיוטר, ריבה לראיסה, קופל לניקולאי.

כיום, בישראל, עומד שיקול נוסף מאחורי בחירת שם בינלאומי: אם וכאשר יבחרו לעזוב את הארץ, לא יהיה עליהם לשוב ולעבור את תהליך הקליטה, כשהשם מהווה תווית זיהוי סטיגמטי. העיתונאית נטשה מוזגוביה מציינת במאמרה "המילון הרוסי-ישראלי" (מעריב, 23.3.2001), מספר סטיגמות אופייניות לעולי חבר המדינות: קשורים עם 'המאפיה' הרוסית, שתייני וודקה, גרים עם הסבא והסבתא בחדר אחד ועוד. במסגרת זו כלולים השמות ואלרי, דימיטרי ואנטולי.

בשנים האחרונות, חל גידול מתמיד במספר עולי חבר המדינות המעניקים לילדיהם שמות פרטיים עבריים או ישראליים (כאשר השם 'הרוסי' נרשם לא פעם כשם שני). השמות הפופולאריים ביותר בעשור האחרון הם ניקול לבנות ודניאל לבנים. שמות אלה משקפים פזילה הן כלפי פנים, לתרבות הישראלית, והן כלפי חוץ, מעבר לים.

ההשפעות השונות על בחירת השם

בברית-המועצות ניתנו לילודים שמות בעקבות השפעות שונות, כגון:

  • החברה החדשה אחרי המהפכה הרוסית: ארקדי, ליאוניד, מארק, איליה, אלכסנדר (מאלכסנדר הגדול).
  • שמות 'אופנתיים': אנטון, פליקס, ולדימיר (הכוונה לשמות נפוצים ושכיחים במגזרים שונים, כגון מדיה או פוליטיקה).
  • שמות יהודיים מסורתיים: יקוב, סמויל, שרה, מלכה.
  • שמות נפוצים במדיניות מערביות: אנג'לה, אלינה, דיאנה, אדוארד, ארתור.
  • שמות מקוצרים המזכירים שם יהודי ממקור אידי: ז'ניה (במקור, אוגניה), קטיה (במקור, אקטרינה), מניה (מריה), אסיה (אנסטסיה), סשה (קיצור-חיבה של אלכסנדר, לזכר ולנקבה), סוניה, אלכס (אלכסנדר או אלכסנדרה).

היבטים צורניים ומעתקים סמנטיים

  • שמות מושאלים מדמויות ידועות. דוגמאות: אלכסנדר, על שם אלכסנדר הגדול מלך מוקדון; איגור על שם המלחין הרוסי הנודע איגור סטרווינסקי (ראו הרחבה בהמשך).
  • השמטת חלקים מהשם. דוגמאות: אלכסנדר - אלכס, לייב - לב.
  • שינויים בשם: סשה (במקור, אלכסנדרה), מניה (במקור, מריה), ריבה (במקור, ראיסה).
  • שימור השם: ליאוניד - ליאוניד, מארק - מארק.

מגמות שינוי השם

בסקר קצר שנעשה בקרב קבוצת יוצאי חבר המדינות, תלמידי כיתה י"א בתיכון עירוני ה' בחיפה, הם נשאלו לגבי מידת שביעות-רצונם משמם, וכן אם יקראו לילדם בשם רוסי או ישראלי. 40% מהם הביעו שביעות-רצון משמם. 60% הביעו שביעות-רצון עם נטייה לבחירת שם ישראלי עבור ילדיהם.

אחת התלמידות, אלכסנדרה-סשה, שעלתה מרוסיה בשנת 2000, בהיותה בת תשע, תיארה זאת כך: "קראו לי אלכסנדרה בגלל שלאבא שלי קראו אלכסנדר (על שם אלכסנדר המלך). לפני שנתיים רציתי לשנות את השם שלי לשרון, בגלל שלא הרגשתי ישראלית מספיק, אבל בסוף החלטתי שלא, כי אני ישראלית לכל דבר, ולא משנה איך קוראים לי. השם זה דבר ייחודי לי... לבן שלי הייתי נותנת שם ישראלי, מפני שאני מרגישה הרבה יותר שייכת לישראל ולא לרוסיה, וגם קיימות סטיגמות שונות לגבי הרוסים, ואני לא רוצה שהן 'יפלו' עליו".

גם הגדרת העולים את זהותם על הסקאלה שבין 'רוסי' ל'ישראלי', משתנה בהתאם לגיל. ילדי העולים נוטים להעניק משקל רב יותר למרכיב 'הישראליות' בהגדרת זהותם, לעומת הוריהם, אשר נוטים להעניק משקל נכבד יותר מילדיהם למרכיב 'הרוסי'. דבר זה משתקף באופן טבעי כבר בזהות העצמית הבסיסית - בחירת השם.

במסגרת הסקר הנ"ל נשאלו גם מספר אמהות לילדים צעירים על שיקולי הבחירה שלהן, והתשובות מחזקות את העובדות שצוינו קודם לכן. סווטלנה, אם לילד בן שבע, שנתנה לבנה את השם יונתן, מסבירה זאת כך: "בחרתי את השם הזה שהוא ישראלי בעיניי, כי הוא מבטא את תחושת השייכות שלי והזהות שלי לארץ. כמו כן, שמו של סבי היה יוסף, ורציתי לתת לילד שם שמתחיל באות י' ומשקף במקביל את הישראליות שבו".

הסקר מצביע על נטייה לשינוי ולהיטמעות בחברה הישראלית, מתוך רצון להתנער מסטיגמות שונות (סטיגמת "נערות הליווי הרוסיות", לדוגמה), כמו גם מתוך נתינת משקל למרכיב 'הישראליות' בהגדרת זהותם, או מתוך שיקולים אינטרסנטיים (הקלת השתלבותו העתידית של הילד במדינה זרה).

מחקר השמות הגדול, 1990-2002

החוקר ד"ר אביאל קרנצלר, מאגף חברה ורווחה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ערך בתחילת העשור מחקר מקיף על
שמות שנתנו עולי חבר המדינות לילדיהם במהלך שנות ה-90'. האוכלוסייה שנבדקה היו הורים שעלו לארץ בשנים
1990-2002 וילדו כאן את ילדיהם. נסרקו שמות של כשבעים אלף ילדים של עולי חבר המדינות שנולדו כאן, אשר סווגו
לשלוש קטגוריות ראשיות:

  • שמות ישראליים - שמות הנפוצים רק בארץ ויש להם מקורות עבריים (עמית, יובל).
  • שמות ישראלים בינלאומיים - שמות שיש להם הקשר עברי, הנפוצים גם במדינות אחרות פרט לישראל. השמות
    נהגים בארץ ובחו"ל בצורה דומה ונכתבים בתעתיק לעברית בצורה זהה (דניאל, תום).
  • שמות זרים - שמות שאין להם קשר לעברית (ניקול), או שמות עם הקשר עברי, הנהגים בצורה שונה מהמקובל
    בארץ (דֵייוויד).

לדברי קרנצלר, ניתוח האוריינטציה התרבותית של אנשים באמצעות השמות הפרטיים שהם מעניקים לילדיהם, מצביע על כך שבחירת השם היא אמירה חברתית-תרבותית הנעשית בדרך כלל בהתאם לתפישת ההורים את קבוצת השייכות שלהם. מהמחקר שערך עלו הממצאים הבאים:

עלייה באחוז השמות הישראליים

כשנתיים לפני ההגירה לארץ, החלה מסתמנת מגמת עלייה באחוז השמות הישראליים שניתנו לילדי העולים. ככל שמועד הלידה סמוך למועד העלייה, העלייה נמצאת יותר על סדר-היום והאוריינטציה הישראלית עולה. לכן הם נותנים לילדיהם יותר שמות ישראליים. שינוי תמהיל השמות מצביע על שינויים החלים אצל המהגר שבדרך, המתבטאים בניסיונו לחזק רכיבים אשר יקלו את היקלטותו בארץ החדשה.

סמוך לאחר העלייה לארץ נרשם גידול חד של פי שלושה באחוז השמות הישראליים, שנתנו העולים החדשים לילדיהם (מתוך כלל אוכלוסיית העולים). בשנים הראשונות שלאחר ההגירה נרשמה ירידה ובהמשך, עלייה מתונה. ניתן לייחס את הגידול החד לשינוי ברמה ההתנהגותית בעקבות העלייה, לשינוי ברמה המעשית כאשר העולים מרגישים שייכים יותר לביתם החדש, ולשינוי ברמה הקוגניטיבית עקב לימוד העברית והחשיפה לתרבות המקומית.

נאמנות לשמות הרוסיים כביטוי לנאמנות תרבותית
לוותק של העולה בארץ יש השפעה חיובית מועטה יחסית על היקף מתן השמות הישראליים: מ-63.5% בשנה הראשונה לשהותם, ל-68.5% כעבור שתיים-עשרה שנים. לוותק השפעה קטנה יחסית על האוריינטציה הישראלית של העולים כפי שהיא משתקפת בשמות, למרות שהוותק נחשב לגורם משמעותי בהשתלבות המעשית והרגשית של המהגר. השינוי באוריינטציה הישראלית, כפי שהוא משתקף מהשמות שהעולים נותנים לילדיהם, מינורי יחסית, בדומה לצריכה התרבותית של עולים שהיא בעיקר ברוסית.

הומוגניות גבוהה יותר בשמות, יחסית לצברים

  • בבחירת השמות לילדי העולים ישנה הומוגניות גבוהה יותר יחסית לילידי ישראל, דבר המעיד על הומוגניות תרבותית ועל מובחנות העולים כקבוצה. לדוגמה: מחצית מהבנים להורים לא-יהודים נקראים ב-15 שמות בלבד וכמעט חמישית מהם נקראים בשם אחד, ואילו בקרב העולים היהודים יש הטרוגניות רבה יותר בבחירת השמות. קרנצלר מסביר זאת בכך, שככל שהקבוצה רחוקה מהאוריינטציה השלטת, כך היא מתכנסת בתוך עצמה ויוצרת זהות עצמית חליפית. העולים החדשים מוותרים על חלק ניכר מהאוריינטציה הקודמת שלהם, הם ממעטים לתת לילדיהם שמות רוסיים, אך חלק ניכר מהשמות אינם ישראליים.
  • קרוב לשליש מבני העולים הלא-יהודים, חולקים ארבעה שמות בלבד, מהם שלושה ממקור תנ"כי (דניאל, דויד ומיכאל). השם דניאל מופיע בשכיחות גבוהה מאוד אצל עולי חבר המדינות: כמעט כל בן חמישי של עולים לא-יהודים נקרא בשם זה, לעומת אחד מכל 15 בנים לעולים יהודים ואחד מכל 65 בנים להורים ילידי ישראל (יש להזכיר שמדובר ב-2002 ויתכן מאד שמאז דברים השתנו במעט). את שיקולי הבחירה של העולים הלא-יהודים בשם דניאל, ניתן לפרש בשני אופנים: רצון להשתייך למקום ולתרבות המקומית, מצד אחד, וגם שם שיוכלו להזדהות איתו בלי קשר לדתם, מצד שני. הסבר נוסף: השם דניאל מזוהה בישראל כשם ישראלי, ועם זאת מאפשר לבעליו להשתמש בו ברוב מדינות המערב, מבלי שיתויג כזר.
  • אחת מכל 20 בנות לעולי חבר המדינות, נקראת ניקול, שם שנגזר מניקולאס הקדוש ואינו שם רוסי, או ישראלי. בחירה בשם זה משקפת נטייה להתבדלות ולהיווצרותה של אוריינטציה, שאינה ישראלית ואינה רוסית – כלומר, מערבית כללית. זה אולי ההסבר לכך, שהשם ניקול נפוץ יותר בקרב העולים הלא-יהודים. לפי ממצאי המחקר של קרנצלר, פחות מעשירית האחוז מהעולות שנולדו בברית-המועצות לשעבר אחרי 1995 נקראו בשם זה, לעומת קרוב לחמישה אחוזים מילידות הארץ, שנולדו לאחר 1995 לעולים מחבר המדינות. רק חמש בנות להורים ישראלים יהודים שנולדו לאחר 1995 קיבלו את השם ניקול, לעומת 350 בנות להורים עולים חדשים מחבר המדינות.

העדפה לשמות ישראלים מודרניים ולשמות בינלאומיים

בשנים הראשונות שלאחר העלייה, העולים החדשים נתנו יותר שמות יהודיים מסורתיים, יחסית לעולים הוותיקים. שמות שכיחים: יוסף, יעקב ומשה. השמות אסתר, רחל ולאה נפוצים יותר בקרב בנות יהודיות לעולים, שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה-2000. העולים הוותיקים ממעטים לתת בשנים האחרונות שמות אלה לבנותיהם, ומעדיפים שמות ישראליים מודרניים, אך גם שמות זרים (בינלאומיים). 

העולים הלא-יהודים נתנו לילדיהם יותר שמות זרים (58%) מאשר הורים יהודים (31%). רק שליש מהשמות שניתנו לבנות וכמחצית מהשמות שניתנו לבנים, היו שמות ישראליים. מהמגמה השלילית במתן שמות ישראליים בקרב העולים הלא-יהודים, ניתן להסיק שהם נוטים להתבדלות. 

לשנת העלייה יש השלכה על האוריינטציה של העולים. ככל ששנת העלייה מאוחרת יותר, כך הלך ופחת אחוז השמות הישראליים שנתנו לילדיהם. להמחשה: 72% מהעולים בגל הראשון של תחילת שנות ה-90', שהפכו הורים במהלך שנתם הראשונה בארץ, נתנו לילדם שם ישראלי, לעומת 32% מעולי תחילת העשור הנוכחי, שבשנתם הראשונה בארץ נתנו שם ישראלי לילדם. הסיבה ברורה למדי – שיעור גבוה יותר של לא יהודים מתוך אלה שהיגרו לישראל בשנים האחרונות.

השם כדרכון זר

פילוח השמות של העולים החדשים מצביע על הקשר בין אוריינטציה ישראלית לירידה מהארץ: רק 2.4% מהעולים שנתנו שמות ישראליים (כלומר היו בעלי אוריינטציה ישראלית), ירדו מהארץ, בהשוואה לשיעור כפול של יורדים בקרב אלה שנתנו שמות לא-ישראליים.

הסיפורים שמאחורי השמות

שמות רוסיים רבים הושאלו משמן של דמויות היסטוריות מפורסמות, בהם מלכים, מלחינים מפורסמים, אנשי דת ועוד. להלן מספר דוגמאות:

אלכסנדר. מהשם היווני אלכסנדרוס ("מגן האנושות"), מלך מוקדון ומגדולי המצביאים בעת העתיקה. כיבושיו הנרחבים במאה הרביעית לספירה כללו חלקים נרחבים מאירופה, האימפריה הפרסית, מספר ממלכות נוספות באסיה ואף חלקים מהודו. מאוחר יותר אימצו שם זה כמה ממלכי רוסיה, סקוטלנד ויוגוסלביה וכן שמונה אפיפיורים. השם אלכסנדרה לנקבה הוא נגזרת של השם אלכסנדר, על התכונות המיוחסות לו.

איגור. על שמו של המלחין הרוסי הנודע איגור פיודורוביץ סטרווינסקי (1971-1882), מגדולי המלחינים במאה ה-20. בין יצירותיו הקלאסיות: פולחן האביב וציפור האש.

ויקטור. שם רומאי שפירושו "ניצחון" בלאטינית. מספר קדושים של הכנסייה וכן שלושה אפיפיורים נקראו בשם זה. ידוע גם הסופר הצרפתי הנודע ויקטור הוגו (1885-1802), מחבר עלובי החיים והגיבן מנוטרדאם.

ויקטוריה (1901-1819), מלכת בריטניה וקיסרית הודו הראשונה. ישבה על כס המלכות במשך 63 שנים ושבעה חודשים, יותר מכל מלך בריטי לפניה ואחריה.

פאבל. מהשם פאולוס, ראש השליחים של ישו והדמות המרכזית בהפצת הנצרות במאה הראשונה לספירה. אחרי צליבתו של ישו. הוא נולד כיהודי בשם שאול התרסי (יליד העיר היוונית תרסוס), אך לאחר שהצטרף לחוג תלמידיו של ישו, 'שינה את שמו לפאולוס (פול). באלפיים שנות הנצרות נקראו בשם זה שבעה אפיפיורים.

אליונה. מהשם הלנה (ביוונית, "לפיד"), דמות מהמיתולוגיה היוונית הידועה יותר כ"הלנה מטרויה", היפה בנשים והסיבה לפרוץ מלחמת טרויה בשנת 1200 לפני הספירה.דמות מלכותית נוספת שנתנה השראה לאליונה היא הלנה המלכה, אמו של הקיסר הרומאי קונסטנטינוס, בן המאה הרביעית לספירה. קונסטנטינוס היה הקיסר הרומי הראשון שהפך את הנצרות דת מדינה, והלנה סייעה לבנה להפיץ את הנצרות בעולם. בין היתר בנתה את "כנסיית הקבר" בירושלים.

דניאל. על שם דניאל התנ"כי, מגולי בבל, שנודע כפותר חלומות ואף כיהן כראש השרים של דריווש השני מלך פרס, במאה הרביעית לפני הספירה. לחלומותיו ולחזיונותיו הוקדש ספר דניאל, מספרי הכתובים.

ניקול. מהשם היווני ניקולאס, בישוף בן המאה הרביעית לספירה שחי בעיר סמירנה, באסיה הקטנה. נחשב כמציל ילדים ויורדי-ים יוונים ורוסים כאחד. בנוסף, ניקולאס, שהיה אדם עשיר ונדיב, שהירבה לחלק מתנות לילדים, שימש השראה לדמותו של סנטה קלאוס (סבא חג המולד). השם ניקולאי היה נפוץ בקרב הנוצרים, מאז המאה ה-12 לספירה. בשם זה נקראו גם ארבעה אפיפיורים ושני צארים של האימפריה הרוסית.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • נדב מאיר, רבין סטנלי, שיבר אשר ובן ציון יצחק, העצמי במראת השם: מבט תרבותי-פסיכולוגי על שמות ונרקיסיזם, הקיבוץ המאוחד, 2008.

פרסומים מקצועיים מדעיים ודוחו"ת

  • קרנצלר אביאל, ניקול, דניאל ומה שביניהם: מגמות באוריינטציה התרבותית של עולי שנות התשעים כפי שהיא משתקפת בשמות שהם בוחרים לילדיהם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2004. 

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה, "יהדות רוסיה," ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, (אוחזר אוגוסט 14, 2008). 
  • תורמי ויקיפדיה, "סלאבים," ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, (אוחזר אוגוסט 14, 2008).

כתבות ומאמרים בעיתונות

  • גלילי לילי,"'משה רבנו דיבר רוסית", הארץ, 11.5.2005.
  • מוזגוביה נטשה, "המילון הרוסי-ישראלי", מעריב, 23.3.2001.

אתרי אינטרנט


מילות מפתח

שם | שם-פרטי | חבר-העמים | חבר-המדינות | רוסיה

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על שמות פרטיים מסורתיים בקרב משפחות העולים מחבר המדינות (2)

    ללא שם

    לא הבנתי דבר וחצי דבר מהתגובה. אם ברצונך לתקן דברים בתוך הערך כתבי בדיוק מה והיכן (בתוך הערך) צריך לתקן ונעשה זאת.
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    מיכל אפרת

    העמדה של שדה סמנטי כוח בנפרד משדה של תוכנות מוטעה ומלאכותי: כובש, אלים וכד' הרי הן תכונות.
    יום חמישי ג' בתשרי תשס"ט 2 באוקטובר 2008

    הוספת תגובה



    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.